לבנה זמיר

לבנה זמיר (נולדה ב-9 בפברואר 1938) היא היסטוריונית ופעילה חברתית ישראלית. פובליציסטית, מתרגמת, סופרת תיעודית ומפיקת קולנוע תיעודי בנושא יהדות ארצות האסלאם. ציירת ואוצרת מוזיאון יהדות מצרים, בבית התאחדות עולי מצרים בישראל, נשיאת התאחדות זו ונשיאת האגודה לידידות ישראל מצרים. יקירת העיר תל אביב-יפו לשנת 2023 ואחת ממשיאי המשואות ביום העצמאות ה-77.

קורות חיים

אביה של לבנה זמיר, ויקטור וידאל נולד בקהיר בשנת 1901, בן למשפחת שמס העתיקה, שחיה באלכסנדריה עוד בתקופה ההלניסטית ולמשפחת וידאל, שהגיעה מאיטליה בתחילת המאה ה-18 ומוצאה מקורדובה שבספרד. אמה אסתר נולדה ב-1911 למשפחת מוסרי-MOSSERI, משפחת יזמים ידועה. סבה דוד מוסרי היה "הסראף" - איש הכספים של המיליונר היהודי פליקס סוארץ, שהקים את הרכבת, שקישרה לראשונה בין קהיר לעיר מעיינות המרפא והגנים חלוואן בשנת 1885. לאחר הקמת הרכבת, דוד מוסרי העביר מקהיר לחלוואן 50 משפחות יהודיות לצורכי הפעלתה (שלא בשבת) - והיה לראש הקהילה היהודית בחלוואן.

שמה של לבנה זמיר בתעודת הלידה היה קמר - כלומר LUNA בספרדית, וכאשר הגיעה לישראל שמה עוברת ללבנה. הוריה גורשו ממצרים ב-1950 באשמת ציונות, לאחר שבית הדפוס המשפחתי, שהיה אחד הגדולים בקהיר עוקל על ידי ממשלת פארוק, מלך מצרים, כמו כל רכושם.

לבנה זמיר הגיעה עם 6 אחיה למחנה פליטים במרסיי ומשם לארץ ישראל. לאחר 3 שנים במעברת טבריה, הצליחה המשפחה לצאת משם ועברה לגור בדירת שני חדרים בשכונת פלורנטין בתל אביב, עיר מגוריה של זמיר עד היום. ב-1956 נישאה לעזרא (בלבל) זמיר יליד מצרים ונולדו להם שתי בנות. בשנים 1953–1965, תוך כדי הקמת משפחה, עבדה ולמדה בתחום הפרסום. בשנים 1966–1975 ניהלה את משרד יחסי הציבור של התעשייה האווירית הצרפתית בתל אביב.

פעילה חברתית

בשנים 1975 – 1988, תוך כדי לימודים לתואר ראשון במנהל עסקים, במכללה למינהל בתל אביב, זמיר עזרה להרחבתה וביסוסה של "אל סם" האגודה למלחמה בסמים, והייתה למנכ"ל העמותה. במשך 12 שנות פעילותה באל סם, הקימה בשיתוף עם עיריית תל אביב את המרכז הראשון לייעוץ פסיכולוגי עבור נערים ונערות בתל אביב, שקיים עד היום וכן הקימה 9 מתוך 14 הסניפים של אל-סם בערים השונות ברחבי הארץ והוסטל ראשון בבית-שמש, לגמילה מסמים.

בשנת 1985 הקימה את עמותת "איגוד נשים מנהלות" – לקידום נשים לתפקידי ניהול, ובשנת 1990 הקימה עמותה נוספת לקידום יזמות נשית, תחת השם "נטע" נשים בניהול, טכנולוגיה ועסקים". זמיר עמדה בראש ארגון "נטע" 17 שנה ברציפות עד לשנת 2007. במשך למעלה מ-20 שנה, היא יזמה וערכה כנסים, קונגרסים וסדנאות לקידום והעצמת נשים בניהול ובעסקים. בשנת 1985 יזמה וערכה לראשונה כנס בנושא "נשים מנהלות", במסגרת הקונגרס העולמי של האו"ם בנושא מעמד האישה, שנערך בניירובי-קניה בהשתתפות משלחת מישראל. בשנת 1995 ארגנה שוב משלחת של 20 נשות עסקים ישראליות, שיצאו לראשונה לכנס שנערך על-ידי האו"ם בעיר בייג'ינג שבסין, בו השתתפו 40,000 נשים מכל העולם. בכנס זה, היא ארגנה וערכה לראשונה שתי סדנאות בהשתתפות ארגוני נשים מכל העולם ובשיתוף עם משרד החוץ הישראלי: האחת בנושא "קידום נשים יזמות" והשנייה בנושא "קידום הקשרים ישראל-מצרים".

פעילה למען יהדות מצרים ויחסי ישראל - מצרים

בשנת 1981 לאחר הסכם השלום ישראל-מצרים, הקימה זמיר את 'האגודה לידידות ישראל מצרים' והיא משמשת כנשיאתה עד היום. בין השאר היא גם ארגנה לראשונה תחרות מאכלים מצריים במלון גדול בתל אביב, בהשתתפות שרים ובכירים בממשלת ישראל, ואורחים נכבדים שהגיעו במיוחד ממצרים לרגל האירוע. בחודש מאי 1982, בהיותה חובבת אמנות ובוגרת מכון אבני לציור ופיסול בתל אביב, היא ארגנה תערוכת ציורים משותפת ישראלית-מצרית במלון מרידיאן שעל הנילוס בקהיר, בחסות שר התרבות המצרי מחמוד רדואן ובנוכחות בכירים בממשל המצרי. היא אף פגשה את ג'יהאן סאדאת – רעייתו של הנשיא אנואר סדאת –בארמונה שבגיזה, את שר החקלאות המצרי ואנשי מפתח מצריים אחרים.

בשנים 1996 עד 2005 ייצגה את יהודי מצרים ופעלה להכרה בפליטות של יהודי ארצות ערב ורישום ואיסוף אלפי תביעות של יהודי מצרים לרכוש שנותר מאחור ולהפקדתן במשרד המשפטים. תביעות אלו משקפות היום רכוש יהודי של למעלה מ-75 מיליארדי דולרים, שנותרו במצרים בעת העזיבה וגירוש. באפריל 1999 היא ליוותה את נשיא המדינה עזר ויצמן ורעייתו ראומה בביקורם הממלכתי אצל הנשיא מובארק בארמונו בקהיר, כחלק מפמלייה של 30 ישראלים בביקור היסטורי.

לבנה זמיר ייצגה את ישראל בבית הנבחרים הבריטי, בכנס עדויות של יהודי ארצות ערב על היציאה והגירוש, שנערך על-ידי JJAC העולמי בפרלמנטים השונים באירופה. ובשנת 2009 ייצגה את ישראל בפרלמנט האיטלקי ברומא, בכינוס שנערך באותו נושא בחסותה של חברת הפרלמנט האיטלקי פיאמה נירנשטיין. כתוצאה מהצגת עדויות אלו של יהודי ארצות ערב בפרלמנטים השונים בעולם, הקונגרס האמריקאי הכיר בפליטות של יהודי ארצות ערב, והוחלט כי בכל הזדמנות, שבה יוזכרו הפליטים הערבים, יוזכרו גם הפליטים היהודים מארצות ערב.

זמיר גם יזמה והשתתפה בעדויות השונות בכנסת בנושא יהודי ארצות ערב, עם חברי כנסת שהקימו בכנסת את "הפורום להשבת הרכוש הגנוז של יהודי ארצות ערב". כתוצאה מדיונים אלה, בהשתתפותה, אושרו בכנסת שני חוקים: 1) בשנת 2010 אושר החוק לשמירה על זכויותיהם לפיצוי של יהודים מארצות ערב, כולל על סבלם. 2) ב-9 ביוני 2014 אושר חוק לציון היציאה והגירוש של יהודי ארצות ערב בכל 30 בנובמבר – בארץ ובתפוצות. עם הקמת "הפורום להשבת הרכוש היהודי שנגזל בארצות ערב", התבקשה זמיר לנסח את האמנה של השדולה, הכוללת בעיקר את הקמת הקרן הבינלאומית להשבת הרכוש לפי מתווה ביל קלינטון, והקמת מוזיאון למורשת יהדות ארצות ערב בירושלים. ביולי 2018 הוחלט במהלך דיון בוועדת עליה וקליטה, כי יש להקים לאלתר, מבלי לחכות להסכמי שלום כלשהם עם הפלסטינים, את הקרן הבינלאומית לפי מתווה קלינטון, שתפצה את שתי קבוצות הפליטים – הערבים והיהודים. זמיר המשיכה לפעול גם בלשכתו של שגריר ארצות הברית בישראל דייוויד פרידמן, עד שנושא הקמת הקרן הבינלאומית להשבת הרכוש על פי מתווה קלינטון, נכלל בתוכנית השלום של הנשיא טראמפ, הידועה כ"עסקת המאה".

בשנת 2011, לבנה זמיר הקימה בתל אביב את המרכז למורשת יהדות מצרים, בבית ההתאחדות בתל אביב. המרכז מכיל מיצגים אור-קוליים, שיחזור מיניאטורי של בתי-כנסת מפוארים במצריים, ויטראז'-רפליקה בוהק ביופיו של בית הכנסת אליהו הנביא באלכסנדריה, וספריה עשירה של ספרים וכתבי עת בנושא הקהילות היהודיות בארצות ערב והאסלאם. הוא מהווה מוקד תרבותי שמגיעים אליו לא רק מכל רחבי הארץ, אלא גם תיירים. המרכז פתוח לכנסים חודשיים לסטודנטים, חוקרים והקהל הרחב.

כנשיאת הקונגרס העולמי השנתי של יהודי מצרים משנת 2012 עד היום, זמיר ממונה על תוכנו. הוא מתקיים בחודש מאי/יוני בכל שנה, בצפון הארץ או בדרומה, בהשתתפות אנשי אקדמיה מישראל ומכל העולם הבקיאים בנושא, ומושך אליו מאות משתתפים מכל העולם.

בנובמבר 2013, הוזמנה לבנה זמיר על-ידי הקונגרס היהודי העולמי, לשאת דברים בכנס שנערך באומות-המאוחדות בניו יורק, וייצגה את ישראל בנושא הפליטים היהודים מארצות ערב. במהלך דבריה באו"ם, מציגה זמיר לראשונה מסמך של תעודת-פליט שהוענקה על-ידי האו"ם ליהודי מצרים שגורשו או נסו על נפשם בהמוניהם, החל משנת 1956. תעודות-פליט אלו שהוענקו ליהודי מצרים בהגיעם לעיר הנמל מרסיי בצרפת, הן ההוכחה וההכרה של הנציב העליון של האו"ם, לפליטותם של יהודי מצרים באותה עת.

בשנת 2015 נבחרה זמיר ליו"ר 'מרכז הארגונים של יהודי ארצות ערב והאסלם', שהיא בין מייסדיו, ופעלה לרישומו ברשם העמותות כארגון-גג לעמותות שונות של יהודי ארצות ערב והאסלאם. היא עמדה בראש 'מרכז הארגונים' עד לחודש ינואר 2020, ופעלה בין השאר להקמת 'המוזיאון למורשת יהדות ארצות ערב והאסלאם' בירושלים, על פי אחת ההחלטות שהתקבלו עוד ביוני 2011 במטה לביטחון לאומי שליד משרד ראש הממשלה. זמיר ערכה והוציאה לאור פרוגרמה מקצועית להקמת המוזיאון ולהקצאת קרקע בירושלים לשם כך.

בשנת 2016, ביוזמתו של ראש הרשות הפלסטינית, לבנה זמיר הוזמנה עם משלחת ישראלית לפגוש את אבו מאזן במוקטעה שברמאללה, בניסיון לקשר הדדי ישיר. היא התנתה את המשך הקשר בביקורו של ראש הרשות אבו מאזן, אצל ראש הממשלה בירושלים "ללא תנאים": אבו מאזן הביע הסכמתו, אך הדבר לא קרה, ובשל כך זמיר הפסיקה כל קשר עם המוקטעה.

בפברואר 2020 יצאה בראש משלחת ישראלית למצרים, לחגיגות חנוכת בית הכנסת העתיק אליהו הנביא באלכסנדריה, לאחר ששופץ על ידי רשות העתיקות המצרית.

פרסים ואותות כבוד

• 2016 - פרס ראש הממשלה לחקר יהודי ארצות ערב ואירן על ספרה תור הזהב של יהודי מצרים בעת החדשה, והאופציה הים-תיכונית לאיחוד בין עמי האזור
• 2017 - פרס יקירת הרשות של משרד החינוך, על תרומתה לבניית חברת מופת בישראל.
• אות כבוד של מרכז הארגונים של יהודי ארצות ערב והאסלם.
• 2021 - פרס למנהיגות של האיגוד הספרדי העולמי בשיתוף עם משרד התרבות.
• 2021 - אות הוקרה של התאחדות יוצאי מצרים בישראל, על הקמת המרכז למורשת יהדות מצרים.
• 2023 - יקירת העיר תל אביב יפו
• 2025 - אחת ממשיאי המשואות ליום העצמאות ה-77

מחקרים

• בשנת 1985 ערכה לבנה זמיר לראשונה מחקר סטטיסטי בנושא נשים בדרגת ניהול בישראל, שהצביע על 0% נשים מנהלות ב-100 המפעלים הגדולים בישראל, אותו הציגה בכנס מעמד האישה של האו"ם בניירובי – קניה. לאחר 10 שנות פעילות אינטנסיבית של זמיר לקידום נשים לדרגות ניהול, היא ערכה שוב מחקר סטטיסטי, שהראה 3% נשים מנהלות במפעלים הגדולים, ו-9% מנהלות במקצועות החופשיים. "ההתקדמות מאז היא עצומה" אומרת זמיר, "ורוב מנהלי הבנקים היום הן נשים. אך הדרך עדיין ארוכה..."
• בשנים 2004–2008 זמיר ערכה מחקר אקדמי מקיף בנושא יהדות מצרים בעת החדשה, בהנחיית ד"ר דפנה צמחוני מהטכניון בחיפה. המחקר פורסם בשנת 2008 תחת הכותרת"תור הזהב של יהודי מצרים בעת החדשה" בהוצאת כנס הפקות עם מוסד הרצל באוניברסיטת חיפה. המהדורה השנייה והמורחבת זכתה בפרס ראש הממשלה 2016.

ספרים

• תור הזהב של יהודי מצרים בעת החדשה - והאופציה הים תיכונית לקירוב בין עמי האזור הוצאת כנס הפקות עם מוסד הרצל, אוניברסיטת חיפה – 2008 (מהדורה שנייה מורחבת, 2016 ומהדורה שלישית ב-2023)
• תרומתם והישגיהם של יהודי מצרים בישראל 1948-1998 – בספר עדות ישראל, בהוצאת "המרכז לטיפול חברה ותרבות, תיעוד ומחקר", 2005.
• תרומתם והישגיהם של יהודי מצרים בישראל ב-50 - שנות מדינה, בהוצאת כנס הפקות, תל אביב 2006.
• תבשילים מארץ הנילוס – בהוצאת הקיבוץ המאוחד – תל אביב, 1982 ומהדורה שנייה ב-1983.
• היסטוריה ותרבות של יהודי מצרים, בעריכת: לבנה זמיר, ד"ר עדה אהרוני, ופרופסור Pelletier Aimee – מאגד מאמרים אקדמיים של חוקרים בארץ ובעולם, בהוצאת כנס הפקות, תל - אביב 2008.
• מטבח יהודי מצרים, בתוך ספר הקהילות של מצרים, בעריכת פרופ' נחם אילן, בהוצאת מכון בן-צבי ירושלים, 2008 – עמ' 237–244
• מטעמי מצרים – מהמטבח היהודי המצרי – בהוצאת כנס הפקות, מהדורה ראשונה 1993, מהדורה שישית 2022.
• באוהלי ישמעאל – תולדות היהודים בארצות האסלאם. תרגום לעברית לספרו של סר מרטין גילברט, בהוצאת University Yale וכנס הפקות - תל אביב, 2013.
• יעקב צנוע – אלבום העיתונים, 1901-1906, עורכת לבנה זמיר – הוצאת התאחדות עולי מצרים – תל אביב 2019.

מפיקת סרטי דוקו

• החל משנת 1989 ועד 1992, לבנה זמיר הפיקה לראשונה בארץ, סדרת סרטי-פרופיל של נשים מנהלות בישראל שהגיעו לתפקידים בכירים בתחומים השונים. סרטי-פרופיל אלה הוקרנו לראשונה בערוץ 2 של הטלוויזיה ב-8.3.1989 – יום האישה הבין-לאומי. הסדרה הראשונה גם הוקרנה בכנסת באותו יום.
• והגדת לבניך, יציאת מצרים השנייה – סרט דוקו, בהפקת לבנה זמיר, בנושא "שלושת גלי המעצרים והגירוש של יהודי מצרים – 1948-49, 1956, 1967, בשיתוף עם משרד המשפטים.
• סרט דוקו קצר "מצרים אהובתי" על תרומת הקהילה היהודית לפיתוחה של מצרים בכל התחומים עד מחצית המאה ה-20 – בניהול אמנותי וניהול תחקיר אקדמי של לבנה זמיר. הסרט הוקרן בהצלחה בסינמטק תל אביב בדצמבר 2022.

מגזינים וכתבי-עת

• בשנת 1990, לבנה זמיר הקימה את המגזין "נטע" לנשים בניהול, טכנולוגיה ועסקים, עם מאמרים לקידום נשים בעבודה בכל התחומים. היא כיהנה בו כעורכת ראשית עד לשנת 2007.
• בשנת 2012 הקימה והוציאה לאור את כתב-העת התקופתי של התאחדות עולי מצרים בישראל "בני היאור", וכתב-עת שני "יציאת מצרים שלנו", המתעדים את ההיסטוריה והמורשת של יהודי מצרים, עדויות אישיות, והפעילות השוטפת של ההתאחדות –משמשת בהם כעורכת ראשית.
• בשנת 2019, ערכה והוציאה לאור את הביטאון "ממזרח השמש", של 'מרכז הארגונים של יהודי ארצות ערב והאסלאם.'

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לבנה זמיר בוויקישיתוף

• כתבה בערוץ 1 בטלוויזיה ששודרה ב-2.11.2013 - על הספר 'באוהלי ישמעאל'.
• ראיון ברדיו קול ישראל עם לבנה זמיר, להוצאת הספר 'באוהלי ישמעאל' ב-5.8.2013
• שודר בערוץ כאן 11 של הטלוויזיה - לבנה זמיר נושאת דברים בטקס יום העצמאות בבית הנשיא בירושלים, אפריל :2020
• ראיון לבנה זמיר בטלוויזיה 24i בערבית - 2017
• ראיון לבנה זמיר בטלוויזיה עם לוסי אהריש, באנגלית
• ראיון עם לבנה זמיר, כאן 11, 12 במאי 2025
• רן פוני, ‏"שנים שמעו רק את הפלשתינים. זה הזמן להכיר ביהודי מדינות ערב", באתר ישראל היום, 20 בנובמבר 2025

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

לבנה זמיר42462206Q118927749