רשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש
 | |
| דינר לרשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש בשנת 1943, מימין לשמאל: רבי מנחם מנדל שניאורסון, רבי יוסף יצחק שניאורסון והרב שמריהו גוראריה (מאחוריו אלתר דובער חסקינד) | |
| ישיבה | |
|---|---|
| השתייכות | חסידות חב"ד-לובביץ' |
| תקופת הפעילות | ה'תרנ"ז - 1897 – הווה |
| מייסדים |
רבי שלום דובער שניאורסון ובנו רבי יוסף יצחק שניאורסון מלובביץ' |
| מיקום | |
| מיקום |
 ישראל ארצות הברית צרפת ארגנטינה ברזיל אוסטרליה קנדה גרמניה רוסיה מולדובה בלגיהשגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: אוקראינה |
ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש היא רשת ישיבות חסידות חב"ד בעולם. הישיבה הראשונה ברשת, ישיבת תומכי תמימים בלובביץ', נוסדה בשנת ה'תרנ"ז (1897) בעיירה לובביץ' על ידי רבי שלום דובער שניאורסון, האדמו"ר החמישי בשושלת. סניפים נוספים נוסדו באימפריה הרוסית.
הנהלת הרשת כיום שוכנת במרכז חב"ד העולמי – 770, בברוקלין, ניו יורק, שם שוכן הסניף המרכזי - ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית - 770. רוב הישיבות ברשת נקראות בשם זה.
היסטוריה
כאמור, הישיבה הראשונה ברשת נוסדה בט"ו באלול ה'תרנ"ז (1897) בעיירה לובביץ'. ההכרזה על הקמת הישיבה נעשתה בעת סעודת השבע ברכות של בנו, רבי יוסף יצחק שניאורסון, לימים האדמו"ר השישי של חסידות חב"ד. המייסד מינה את בנו למנהל הישיבה מיד לאחר חתונתו. הרש"ב ביטא את המשקל הרוחני הכבד שייחס ליסוד הישיבה כשסיפר שבמשך עשר השנים שקדמו להקמתה 'התגלגל' על קברי אבותיו האדמו"רים בתפילות להצלחתם של תלמידי הישיבה. הישיבה נוהלה על ידי בנו רבי יוסף יצחק שניאורסון (לאחר מינויו לאדמו"ר החליפו חתנו הרב שמריהו גוראריה).
בהמשך נפתחו סניפים בעיירות רוסיה הלבנה, בהם קרמנצ'וג, שצ'דרין, ז'לובין הרדזישצ'ה ודוקשיצה. הסניפים נוהלו על ידי הנהלת הישיבה המרכזית בלובביץ'.
לאחר המהפכה הסובייטית עברו ישיבות תומכי תמימים למחתרת. הקומוניסטים, שחשפו רבות מהן, שפטו תלמידים ואנשי צוות. הצעירים שבהם נשלחו לבתי ילדים והמבוגרים נשלחו לעבודות כפייה בגולאגים, ואף נשפטו למוות. את רשת הישיבות ניהל אז בפועל מזכירו האישי של הריי"צ, הרב יחזקאל פייגין.
סניף הישיבה בוורשה נפתח בשנת ה'תרפ"א (1921). לאחר הגעת הריי"צ לארצות הברית הוא ייסד ישיבה גדולה בניו יורק ולה סניפים רבים בארצות הברית. הישיבה בניו יורק היא מאז הישיבה המרכזית של חב"ד. במהלך השואה נהרגו מאות מתלמידי הישיבה. קבוצה אחת של תלמידים נמלטה לשאנגחאי שבסין והקימה שם ישיבה. סניפים נוספים של הישיבה הוקמו בעולם בימי כהונתו של רבי מנחם מנדל שניאורסון ואחרי פטירתו.
מאפיינים
לימוד הנגלה
עיקרו של יום הלימודים בתומכי תמימים, דומה לסגנון הישיבתי הרגיל, בו רוב היום מוקדש ללימוד הגמרא ומפרשיה. שיטת הלימוד מדגישה את ההבנה היסודית של הגמרא עם פירוש רש"י ותוספות, ורק לאחר מכן הרחבת היריעה ופלפולים. את שיטת הלימוד התווה מייסד הישיבה בקונטרס מיוחד לתלמידי הישיבה "קונטרס עץ חיים", שם הוא שולל את שיטת הפלפול קודם שהתלמיד הגיע לבהירות שלמה בסוגיה עצמה.
לימוד התלמוד מתחלק לשני חלקים - 'עיונא' ו'גרסא'. בלימוד 'עיונא' לומדים לעומק הסוגיה וההספק הוא איטי יחסית. בזמן המוקדש ללימוד ה'גרסא' (המכונה בישיבות אחרות "בקיאות") הלימוד הוא מהיר ושטחי יותר. בעקבות הכרזתו של רבי מנחם מנדל שניאורסון על מבצע תורה מתקיים מבצע מיוחד בישיבות רבות ללמוד ולהיבחן על כל תוכנה של המסכת העיקרית הנלמדת באותה שנה.
הנהלות ישיבות חב"ד קבעו מחזור לימוד בן 8 שנים שבו לומדים בכל ישיבות חב"ד מדי שנה את אותה המסכת. אלו הן המסכתות הנבחרות על-פי הסדר: קידושין, בבא מציעא, שבת, גיטין, בבא בתרא, כתובות, בבא קמא ופסחים. מטרת הלימוד האחיד היא כדי לאפשר לתלמידי הישיבות השונות לדון יחד בנושאים הנלמדים, וליצור אחדות ביניהם. בנוסף למסכתות אלו ישנן ישיבות בהן נלמדות מסכתות שונות ל'גרסא'.
תלמידי הישיבות לומדים מדי יום גם הלכה למעשה, בדגש על שולחן ערוך של רבי שניאור זלמן מלאדי.
לימוד החסידות
הדבר שמאפיין ומייחד יותר מכל את ישיבות תומכי תמימים, הוא קביעת סדרים מיוחדים ללימוד תורת חסידות חב"ד. מקפידים בה על שני סדרים: מוקדם בבוקר לפני התפילה, ובערב - עם תום הזמן המוקדש ללימוד התלמוד. בלימוד החסידות נחלק הלימוד גם ללימוד בעיון, ולימוד 'לגרסא'.
לרגל שנת השבעים להולדת רבי מנחם מנדל שניאורסון התחילו תלמידי הישיבות ללמוד בסיום יום הלימודים מתוך סדרת ספריו 'לקוטי שיחות', וכן לפרסם חידושים במשנתו בבמות שונות.
תשומת לב מוקדשת לתפילה. התלמידים מודרכים בשיעורים ובשיחות פרטיות עם מוריהם ללמוד את פירוש מילות התפילה, להתפלל בכוונה ובאריכות, להעמיק בתוכן התפילה על-פי ביאורי תורת החסידות ולריכוז מחשבתי (המכונה בקרב החסידים 'התבוננות') טרם התפילה ובמהלכה בעניינה של התפילה. התלמידים מודרכים להפנים את חוויית התפילה כך שזו תשפיע מבחינה רוחנית על מהלך היום. עיקרה של התפילה באופן זה (המכונה: עבודת התפילה, והמתפללים - "עובדים") הוא בשבת, שבה מוקדש לכך זמן רב יותר.
ה'תמימים'
מייסד הישיבה אדמו"ר הרש"ב אמר[1] כי תלמידים הלומדים בישיבת "תומכי תמימים" מכונים "תמימים", על שם שלומדים תורה תמימה (מלשון שלימות) גם נגלה דתורה (גמרא) וגם פנימיות התורה (חסידות). בצוות החינוכי של הישיבה, מלבד ראש הישיבה, רבנים, מחנכים ומשגיחים, ישנו תפקיד נוסף: משפיע, שהוא רב המתמחה בכתבי חסידות חב"ד ובעל ניסיון אישי בעבודת השם על פי דרך חב"ד. תפקידו הרשמי של ה"משפיע" הוא ללמד חסידות (-ר"מ בחסידות) ולערוך התוועדויות בימים מיוחדים וכן לשמש מדריך-אישי רוחני ביישום מעשי של הנושאים הנלמדים בתורת חסידות חב"ד.
מסלול הלימודים של בחור חב"די בישראל הוא מגילאי 13–14: ישיבה קטנה (שלוש שנים), ישיבה גדולה (שלוש שנים), 'קבוצה' (לימוד בן שנה לפחות בישיבת תומכי תמימים המרכזית במרכז חב"ד העולמי – 770) וסמיכה לרבנות. מסלול הלימודים של בחור חב"די בארצות הברית הוא מגיל 13–14: ישיבה קטנה (שלוש שנים), ישיבה גדולה (בין שנתיים לשלוש שנים), שליחות (1–2 שנה), סמיכה לרבנות (שנה), ולימוד במרכז חב"ד העולמי.
פריסה
מרכז רשת הישיבות
מעת ייסודה מוקמה הישיבה המרכזית של תומכי תמימים ליד מרכז החסידות, מקום פעילותם של אדמו"רי חב"ד. עם בואו של רבי יוסף יצחק שניאורסון לניו יורק בשנת ת"ש, והקמת מרכז חב"ד העולמי – 770, בברוקלין, הוא ייסד שם את ישיבת תומכי תמימים המרכזית לצידו. בישיבה זו לומדים תלמידי הישיבות מרחבי העולם (במשך שנה אחת לפחות) בסיום מסלול הלימודים המקומי הכולל שש או שבע שנות לימוד.
סניפי הישיבה פזורים ברחבי העולם ומדי שנה נפתחים סניפים בערים ואף במדינות חדשות. כיום מפעילים בתי חב"ד רבים ישיבות-גדולות ובהן מסגרת לימודים מיוחדת הכוללת לימודי חלק מהלכות אורח חיים ויורה דעה שבשולחן ערוך, כהכנה לסמיכה לרבנות. ישיבות אלו מיועדות בעיקר לבחורים המסיימים את לימודיהם בישיבה המרכזית בניו יורק. לימודים אלו משולבים, לרוב, בסיוע לפעילות השוטפת של ראשי בית חב"ד המנהלים את הישיבה.
מבחינה ניהולית ופיננסית הישיבות עצמאיות ומנוהלות על ידי מרכזי חב"ד המקומיים.
בעולם
סניפים באמריקה הצפונית: בארצות הברית - בקראון הייטס נמצאות הישיבה המרכזית וישיבה קטנה וגדולה "אהלי תורה", שתיהן הישיבות החב"דיות הגדולות ביותר, ישיבת חובבי תורה בקווינס (וכן סניף הישיבה בסמיכות לאוהל חב"ד לובביץ' ובשכונת פורסט הילס); בהייסטינגס און הדסון שבמחוז וסטצ'סטר קודם לכן הייתה בסטטן איילנד; דטרויט; ישיבת תומכי תמימים מוריסטאון (ניו ג'רזי); בולטימור; לוס אנג'לס; מיאמי; שיקגו; פנסילבניה (בפיטסבורג ובהרי פוקונוס); סינסינטי. בקנדה - מונטריאול וטורונטו.
- סניפים באמריקה הדרומית: סאן פאולו ופטרופוליס (ברזיל); בואנוס איירס (ארגנטינה); קראקס (וונצואלה).
- סניפים באירופה: בעיירות ברינואה וונסן (הסמוכות לפריז) (צרפת); לונדון ומנצ'סטר (אנגליה); מוסקבה (רוסיה); מילאנו, איטליה. ברלין ופרנקפורט (גרמניה); אנטוורפן (בלגיה) ודנייפרופטרובסק (אוקראינה).
- סניפים באוסטרליה: מלבורן וסידני.
בישראל
הישיבה החב"דית הראשונה בארץ ישראל היא ישיבת תורת אמת שנוסדה בחברון בשנת ה'תרע"ב (1912) ובהמשך עברה לירושלים.
בשנת ה'תרצ"ח (1938) נוסדה בתל אביב ישיבת "אחי תמימים" על ידי הרב אליעזר קרסיק, לימים יו"ר אגודת חסידי חב"ד בישראל. על צוות הישיבה נמנו, בין היתר, הרב שלום נח ברזובסקי, הרב דוד פוברסקי והרב חיים שאול ברוק[2] שבשנת ה'תשי"ב הקים את ישיבת אחי תמימים ראשון לציון. לאחר בוא ניצולי השואה מארצות אירופה, הקים הרב זושא וילמובסקי בחודש אדר של שנת תש"ט ישיבה נוספת בשכונת תחנת הרכבת לוד. בראשית דרכה עמדו בראשותה הרב שרגא מלך קפלן והרב שלמה חיים קסלמן שימש בה כמשפיע. לאחר זמן קצר התאחדו שתי הישיבות לישיבה אחת בלוד, בשם ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית בישראל. בשנת תשכ"ג עברה הישיבה גדולה לכפר חב"ד והישיבה קטנה נשארה בלוד עד היום.
בשנות השבעים פתחה הישיבה סניפים בקריית גת, מגדל העמק ובקריית מלאכי. עם השנים הסניפ ים הפכו לעצמאיים.
הישיבות בישראל
- ישיבות גדולות - מלבד הישיבה המרכזית בכפר חב"ד, קיימות בערים: ישיבת חסידי חב"ד בצפת (הגדולה בישראל, עם סניף בחיפה), מגדל העמק (עם שני סניפים אחד בטבריה ואחד בקרית אתא), ירושלים (תורת אמת) (הוותיקה בישראל), יצהר שבשומרון, קריית גת, נוף הגליל, ראשון לציון, חולון (מיועדת לתושבי חוץ), אור יהודה, באר שבע, רחובות (ישיבת דעת) ובית שמש.
- ישיבות קטנות - קיימות בערים: לוד, ירושלים (תורת אמת), קריית גת, קריית מלאכי, אלעד, צפת (שתיים, אחת סניף של רשת ישיבות חסידי חב"ד ליובאוויטש והשנייה של אגודת קריית חב"ד בצפת בשם "אהל מנחם מענדל" המזוהה עם הזרם המתון בחב"ד), רחובות, ביתר עלית, בני ברק, אור יהודה, קריות, נתניה, נוף הגליל, באר שבע, בית שמש, כפר חב"ד (לשעבר בפתח תקווה), וראשון לציון.
ישיבות ייחודיות
- ישיבות לחוזרים בתשובה ברמות שונות: "חב"ד רמת אביב" בתל אביב, "חב"ד גבעת חנניה" באבו תור בירושלים, "חזון אליהו" במרכז תל אביב, "דעת" ברחובות, ישיבת חב"ד באילת, "חב"ד - אורו של משיח" במרכז ירושלים, "תפארת מנחם" בשכונת נחלאות בירושלים, ובאילת, "אחי התמימים" במגדל העמק (מיועדת גם לדוברי רוסית וספרדית), ישיבת "ופרצת" (רוממה) בשכונת קריית משה בירושלים. ישיבת חב"ד בקטמון ירושלים פעלה שנים ספורות ונסגרה בשל חובות.
- ישיבות לחוזרים בתשובה דוברי אנגלית: "אור תמימים" בכפר חב"ד, "מעיינות" בירושלים, "הדר התורה" - בניו יורק, "תורה אור" בפלורידה[3] "תמימי דרך" בצפת. לדוברי ספרדית: ישיבת "מעיינות" בירושלים. לדוברי צרפתית: ישיבת חב"ד בעיר העתיקה
- "תומכי תמימים נחלת הר חב"ד" בקריית מלאכי, נוסדה בשנת תשל"ב (1971) על ידי הרב מרדכי קוזלינר, עבור תלמידים עולי רוסיה, גאורגיה ובוכרה. כיום הישיבה כוללת: ישיבה גדולה, מסגרת לחוזרים בתשובה ומכון הכשרה לרבנות.(בשנים האחרונות - נסגרה והמקום משמש כבית כנסת בשבתות).
- "אור שמחה" בכפר חב"ד, "אור אבנר" בכפר סיטרין ו"דעת" ברחובות - משלבות לימודי קודש עם לימודי שחיטה וכתיבת סת"ם.
- ישיבות המשלבות לימודי קודש עם לימודי חול ולימוד מקצועי: "ישיבת הבוכרים" בכפר חב"ד, ישיבת "חנוך לנער" בצפת ובאופקים, ישיבת 'עוז מאיר חב"ד' בירושלים, ישיבת חב"ד באשקלון וישיבת אוהלי תמימים בכפר חב"ד.
- ישיבת "צעירי השלוחים" בצפת, מיועדת לבניהם של שלוחי חב"ד ברחבי העולם. רוב בחורי הישיבה הינם מארצות הברית.
שונות
את"ה
בכל ישיבות חב"ד בעולם פועלים סניפי איגוד תלמידי הישיבות, שנוסד בימי האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון והורחב בימי ממלא מקומו בתפקיד - רבי מנחם מנדל שניאורסון. הסניפים מנוהלים בידי בחורים מהישיבה המתחלפים בדרך כלל בכל מחזור. סניפי הארגון מארגנים את יציאת תלמידי הישיבות לפעילות שבועית של הפצת תורה ויהדות באזור שבו שוכנת הישיבה ופעילות עונתית לרגל חגים מתקרבים. פעילות זו כוללת את עשרת המבצעים ובפרט מבצע תפילין הנעשית בימי שישי. תלמידי הישיבה מתחלקים לצוותים שיוצאים למרכזים הומי אדם ומציעים לעוברים ושבים להניח תפילין. בשבתות יוצאים תלמידים לשאת דרשות בבתי כנסת סביב פרשת-השבוע וכן ל"מסיבות שבת" לילדים.
בתוך הישיבות עצמן מקיימים סניפי הארגון פעילות, כגון שיעורים והרצאות, ופעילויות נושאות פרסים שמטרתם לעודד את התלמידים להוסיף בלימוד תורה, לימוד שיעורי חת"ת והרמב"ם היומי ועוד.
התלמידים השלוחים
בשנת תשמ"ז הקים הרבי מנחם מנדל שניאורסון מסגרת מיוחדת לתלמידים בוגרי הישיבות, הכוללת יציאה ל'שליחות' למשך שנה או יותר באחת מישיבות חב"ד בעולם הנזקקות לסיוע זה. אחד מתפקידיהם של ה'שלוחים' הוא להוות דוגמה בלימוד התורה נגלה וחסידות[4] וכן תפקידם ללמד, לסייע לתלמידים הזקוקים לכך ולחזק את סדרי הלימוד בישיבה. הנהלת הישיבה נעזרת בשלוחים אלה בתהליך החינוכי.
'שלוחים' אלה הם תלמידים המסיימים את שנתם בישיבה-גדולה בארצות הברית, או את שנת ה"קבוצה", כאשר רובם מהישיבות בניו-יורק, במונטריאול או במוריסטאון. הם נשלחים בדרך כלל לישיבות-גדולות, אך גם לישיבות קטנות בישראל ומחוץ לה[5].
ארגוני פנים
קיימים שני ארגונים הפועלים בקרב בחורי ישיבות חב"ד בישראל ובעולם.
את"ה המרכזי 770
את"ה המרכזי – 770, הוא ארגון שנוסד בשנת ה'תש"ס (2000), ומטרתו היא הוספה בלימוד ענייני גאולה ומשיח. משרדו נמצא במרתף מרכז חב"ד העולמי – 770 ומנוהל על ידי הרבנים חיים הלל שפרינגר וישראל וילשאנסקי. הארגון עורך מבצעי לימוד שנתיים, כינוסים, שבתונים, מחנה קיץ שנתי בימי החופש. כחלק מפעילותו, מפיק הארגון חומרי לימוד, חוברות וספרים[6]. מטעם הארגון פועל מיזם 'דור דעה' שנותן השתתפות בעלות כרטיסי טיסה ל-770 לחודש החגים באמצעות לימוד בעל פה של משניות ותניא.
ועד תלמידי התמימים
ערך מורחב – ועד תלמידי התמימים
ועד תלמידי התמימים העולמי הוא ארגון שנוסד בשנת ה'תשס"ב (2002) ונועד לחזק את הקשר בין תלמידי ישיבות חב"ד בעולם ולהגביר את הנחלת ערכי חסידות חב"ד בקרב צעיריה. משרדי הוועד נמצאים בבניין המשרדים של המרכז לענייני חינוך בברוקלין, ומנוהלים על ידי צבי הירש אולטיין. את הפעילות בישראל מנהל הרב מנחם מענדל קנלסקי ומשרד הסניף נמצא בכפר חב"ד.
לקריאה נוספת
- חנוך גליצנשטיין, תומכי תמימים – פרקי יסוד והווי, בהוצאת קה"ת נ.י. תשכ"ט
- משה מרינובסקי, אשכילה בדרך תמים, ליקוט הוראות רבותינו נשיאנו לתלמידי התמימים, הנהלת ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בארץ הקודש, תשמ"ג
- שלום דובער לוין, בסדרה תולדות חב"ד: בארץ הקודש, בארצות הברית, בפולין ליטא ולטביה, ברוסיא הסובייטית - מוקדשים פרקים לתולדות הישיבה
- זושא וולף, אלבום "נרות להאיר" - ישיבת תומכי תמימים המרכזית בארץ הקודש, לוד תשס"ז
- זושא וולף, ימי תמימים (8 כרכים), פרוטוקלים ומכתבים של הנהלת ישיבת תומכי תמימים המרכזית בארץ הקודש, לוד, תשס"ח-תשע"ב
- איליה לוריא, חינוך ואידאולוגיה: ראשית דרכה של הישיבה החב"דית, בתוך: ישן מפני חדש - מחקרים בתולדות יהודי מזרח אירופה ובתרבותם; שי לעמנואל אטקס, כרך א: חסידים ובעלי מוסר, (עורכים: דוד אסף ועדה רפפורט-אלברט), ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשס"ט, עמ' 185–221
- יהושע מונדשיין, דברי ימי התמימים, תשע"ז
קישורים חיצוניים
- מפת הישיבות החב"דיות בישראל תשע"ז: כל הנתונים ● פרויקט ענק, אתר COL
- הרב מאיר גרוזמן, אופייה של ישיבת תומכי תמימים בזמננו: הגישה השמרנית בניסוחו של הרב מאיר גרוזמן, באתר עלי ספר
- מפת הישיבות החב"דיות בישראל תשפ"א: כל הנתונים ● פרויקט ענק, אתר COL
חידושי תורה:
- חידושי תורה שנלמדו בישיבות חב"ד ספרים וחוברות שיצאו במשך התקופה האחרונה
- ארכיון חדושי התורה של ישיבת אהלי תורה בניו יורק
פרטים ומאמרים:
- ד"ר הלל זיידמן, ישיבות לובאביץ, באתר דעת
- רשימה חלקית של ישיבות גדולות ו קטנות, באתר צעירי אגודת חב"ד בישראל
- חנוך גליצנשטיין, תפקידו של ה"תמים" הליובאביטשי, שערים, 8 באוגוסט 1952
- חנוך גליצנשטיין, ביקור בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בלוד, שערים, 6 ביולי 1952
הערות שוליים
- ^ בשמחת תורה תרס"א
- ^ תולדות חב"ד בארץ הקודש, פרק לד
- ^ Yeshiva Torah Ohr, www.miamitorah.com (באנגלית) (ארכיון)
- ^ ספר השליחות, תשמ"ז, הוצאת ספרים קה"ת עמ' 492, נדפס שוב בתשע"ט
- ^ ראו למשל את רשימת השלוחים מישיבת אהלי תורה בתשע"ו
- ^ חדשות ועדכונים על פעילות הארגון באתר חב"ד אינפו
32644595רשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש