לדלג לתוכן

רבי דוד פוברסקי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף דוד פוברסקי)
רבי דוד פוברסקי
לידה י' שבט תרס"ב
ליובאן, האימפריה הרוסית
פטירה ו' אדר תשנ"ט
בני ברק, ישראל
מקום קבורה בית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז'
תאריך עלייה תש"א
מדינה ישראל
מקום פעילות תל אביב, בני ברק
תחומי עיסוק ראש ישיבה
השכלה ישיבת סלוצק, ישיבת סלבודקה, ישיבת מיר
השתייכות חרדים ליטאים
רבותיו רבי איסר זלמן מלצר, רבי ירוחם ליבוביץ
ילדים הרב ברוך דב פוברסקי, רבי שלום פוברסקי
חותנים רבי דוד דב קרייזר
ראש ישיבת פוניבז'
תש"התשנ"ט
שותף להנהגה רבי שמואל רוזובסקי, רבי אלעזר מנחם מן שך

רבי יהושע דוד פוברסקי (י' בשבט ה'תרס"ב, 18 בינואר 1902[1] - ו' באדר ה'תשנ"ט, 21 בפברואר 1999) היה ראש ישיבת פוניבז' במשך למעלה מחמישים שנה.

ביוגרפיה

מצבת רבי דוד פוברסקי

נולד בעיר ליובאן שברוסיה לרבי שלום ופייגא לאה קוסטנוביץ. נקרא בשם דוד. בבחרותו למד בישיבת סלוצק הסמוכה אצל רבי איסר זלמן מלצר. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה הבריח את הגבול כדי להגיע לפולטבה, שם שהתה ישיבת מיר. הוא השתמש לצורך כך בדרכון של אדם ששמו יהושע פוברסקי, ומאז החליף את שמו ליהושע דוד פוברסקי, שם אשר הונצח בספרו ישועת דוד. במשך תקופה קצרה מאוד למד בישיבת סלבודקה אשר שהתה אף היא באותה עת בפולטבה. משם המשיך לישיבת מיר ולמד אצל המשגיח רבי ירוחם ליבוביץ, שהשפיע עליו רבות. למד גם בישיבת פוניבז' בליטא, אצל הרב יוסף שלמה כהנמן ובישיבת קלם אצל בנו של הסבא מקלם אליה הלך כשסבר שרבו הרב ירוחם ליבוביץ שוהה בישיבה. גם בהמשך נחשב לחניך אסכולת קלם. לאחר מכן חזר לישיבת מיר, שם למד עד נישואיו בשנת תר"ץ - 1930[2].

נישא לצפורה, בתו של רבי דוד דב קרייזר, מראשי ישיבת קלצק[3]. הרב אריה לייב מאלין היה גיסו[4]. לאחר חתונתו הצטרף לכולל של רבי אלחנן וסרמן בברנוביץ' ולעיתים הגיד שיעורים בישיבתו של הרב וסרמן. באותה עת הוציא לאור את חלקו הראשון של ספרו ישועת דוד.

בשנת ה'תרצ"ח, 1938, הוזמן על ידי רבי דוד מינצברג, המנהל הרוחני של ישיבת חכמי לובלין, ללמד בישיבה. הוא ביקר בישיבה במשך שמונה ימים והעביר שיעורים. טרם שהחליט אם לקבל את המשרה פרצה מלחמת העולם השנייה[5].

בשנת תש"א עלה לארץ ישראל עם משפחתו. זמן קצר לאחר מכן התמנה לר"מ ראשי בישיבת אחי תמימים של חסידות חב"ד בתל אביב[6]. בחורף ה'תש"ה נענה להזמנת רבי יוסף שלמה כהנמן לכהן כראש ישיבה בישיבת פוניבז', לצידו של רבי שמואל רוזובסקי. יחד עמו הביא כמה תלמידים, בהם בנו הרב ברוך דב, ורבי מרדכי שלמה ברמן שלימים התמנו אף הם לכהן בישיבה.

מיעט לעסוק בעניינים ציבורים, וכמעט לא השתתף באירועים פוליטיים.

נפטר בו' אדר תשנ"ט, ונקבר בבית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז'.

חיבר את סדרת הספרים "ישועת דוד" על התלמוד, ולאחר פטירתו (החל משנת תשס"א) יצאה סדרת ספרים של שיעוריו שמסר בישיבה בתחילה בשם 'שיעורי ראש הישיבה' ובהמשך שונה ל'שיעורי הגר"ד פוברסקי'.

על שמו רחוב בשכונת רמת אהרן בבני ברק, ובשכונת שערי חסד בירושלים.

מתלמידיו

  • הרב חיים ברמן.

משפחתו

ספריו

  • ישועת דוד - חמישה כרכים, ארבעה על פי סדר חלקי השולחן ערוך וחלק חמישי על עניינים שונים.
  • שיעורי רבי דוד - שיעוריו על התלמוד שהעביר בישיבה. נערך ויצא לאור על ידי תלמידו הרב יעקב מרגלית[11].
  • ישמרו דעת - שיעורים בענייני מוסר
  • מוסר ודעת - יצא לאור על ידי תלמידו הרב יעקב מרגלית
  • משכיל לדוד - מאמרי מוסר על פי פרשיות התורה, יצא לאור על ידי תלמידיו.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רבי דוד פוברסקי בוויקישיתוף

הערות שוליים


דוד פוברסקי33592032Q5302573