הרמב"ם היומי
לימוד הרמב"ם היומי הוא מיזם של לימוד יומי בספר משנה תורה של הרמב"ם, שהגה רבי מנחם מנדל שניאורסון מלובביץ', והכריז עליו בשנת ה'תשמ"ד (1984). בקרב חסידי חב"ד מכונה המיזם תקנת הרמב"ם.
לימוד הרמב"ם בדורות עברו
הרעיון ללמוד את כל ספר משנה תורה מופיע בכתבי האחרונים. הרב מאיר פאפירש כותב על מעלת לימוד זה על פי תורת הקבלה, שם נאמר שעל יהודי מוטל לקיים את תרי"ג המצוות הן במעשה והן בדיבור ומחשבה, ולכן יש ללמוד את ספר משנה תורה, שבו מבוארות כל המצוות[1]. הרמח"ל כתב: "מה שצריך כל הרוצה להיות חכם בישראל לדעת תחילה הוא ... שיידע לימוד הש"ס ... אחרי כן צריך שילמוד ספר היד החזקה להרמב"ם מראשו לסופו"[2]. שניים מראשוני מנהיגי החסידות, רבי שלמה מקרלין[3] ורבי חיים מקוסוב[4] נהגו לערוך סיום על הרמב"ם מדי שנה. היה גם מנהג קדום של חסידי קרלין בטבריה, לסיים בכל שנה את הש"ס והרמב"ם[5].
היו רבנים וגדולי תורה בדורות עברו, שקבעו סדר מיוחד, יומי או שבועי, ללימוד רציף בספר משנה תורה עצמו. השל"ה הציע: "מי שיוכל לעיין בכל יום במיימון ... ימצא נפלאות ויתורצו לו כמה קושיות בהלכה"[6]. החיד"א מספר על תקנה שיזם בעניין זה: "הוספתי בכל יום שילמדו ... קצת דינים מהרמב"ם ... וכתב מהר"ש בן הרשב"ץ בתשובותיו סימן נ"ב, אם לומד שני דינים מהרמב"ם מקיים 'שונה הלכות בכל יום' ו'מובטח לו שהוא בן עולם הבא'"[7].
רבי דוב בער, המגיד ממזריטש, כתב לתלמידו ר' שניאור זלמן מלאדי: ”בערב אחר מעריב ילמוד הרמב"ם הקדוש [..] כי קיבלתי ממורי הקדוש (הבעש"ט) [..] שהוא סגולה ליראת שמים” (מגיד דבריו ליעקב[8]).
הראי"ה קוק כתב: ”ראוי להתרגל הרבה בחזרת רמב"ם כסדר, פרק או פרקים בכל יום כפי האפשר... בהמשך העניין כמדומני שעתיד ספר ה"יד" להיות המעיין המרכזי לתלמידי חכמים על פי סדרי הלימוד שבוודאי יתחדשו” (אגרות הראי"ה א', קכ"ה).
ייסוד לימוד הרמב"ם היומי
באחרון של פסח ה'תשמ"ד הכריז רבי מנחם מנדל שניאורסון על יוזמתו והציע לקבוע לימוד יומי, לפי חלוקה שנתית קבועה, ב"משנה תורה" לרמב"ם[9].
הוא ציין מספר מעלות ללימוד זה, והעיקריות שבהן[10]:
- התאחדות כלל-יהודית בלימוד משותף: כיון שאחת מסיבות הגלות על פי התלמוד היא שנאת חינם[11], הרי אהבת ישראל מזרזת את הגאולה. אחת הדרכים הטובות להביא אחדות לעם, היא באמצעות לימוד קבוע בנושא תורני משותף, שכן ישראל דבוקים בתורה"[12]. עדיפות מיוחדת יש לתת בעניין זה ללימוד הכולל את כל התורה.
- לימוד תורני מקיף: סדרת 'משנה תורה' עוסקת במכלול הנושאים התורניים, והיא מהווה מעין סיכום של התורה שבעל פה כולה, כעדותו של המחבר, הרמב"ם[13]: "וראיתי גם כן שאחבר חיבור יכלול כל דיני התורה ומשפטיה עד שלא יהיה חסר דבר ממנו. ובכלל שלא יצטרך עמו אחר התורה (שבכתב) ספר אחר זולתו לדעת ממנו דבר שיצטרך בכל התורה בין מדאורייתא בין מדרבנן". בשונה מחיבורים הלכתיים אחרים, ביניהם אף השולחן ערוך, שאינם עוסקים בדיני מצוות שונות שקיומם אינו אפשרי בזמננו (כמו קרבנות, טומאה וטהרה ועוד) - מביא הרמב"ם בחיבורו את כל דיני המצוות. ולכן, באמצעות לימוד כל ספרו ניתן לקיים את מצוות ידיעת הלכות התורה באופן מושלם[14].
מחזור הלימוד הראשון בכל שלושת המסלולים (ראה להלן) התחיל בכ"ז בניסן תשמ"ד[10][15] וסיומו (במסלול 'שלושה פרקים ליום' ובמסלול 'ספר המצוות') התקיים בי"א בניסן תשמ"ה. בי' בשבט תשמ"ז הסתיים המחזור הראשון במסלול פרק אחד ליום (והשלישי בשני המסלולים האחרים).
אדמו"רים ורבנים רבים מכל החוגים שיבחו ועודדו מאד את היוזמה, וחלקם אף הצטרפו בעצמם ללימוד היומי.
מסלולי הלימוד
ללומדי הרמב"ם היומי קבע הרבי מלובביץ' שלושה מסלולים[10]:
- שלושה פרקים ליום: מסלול הלימוד העיקרי, במסגרתו מסיימים את 'משנה תורה' כולו במשך כשנה. מכיוון שהלימוד במסלול זה, מטבע הדברים, אינו בעיון, יש ללמוד הלכה אחת או פרט מתוך הנושא הנדון ברמה עיונית.
- פרק אחד ליום: מסלול המוצע למי שאינו יכול לעמוד בקצב הלימוד במסלול הקודם, במסגרתו מסיימים את 'משנה תורה' לאחר כשלוש שנים.
- לימוד ספר המצוות לרמב"ם: מסלול המיועד למתקשים בלימוד 'משנה תורה', ובמיוחד עבור נשים וילדים, מפאת הקושי בהבנת פרטי הדינים או חוסר פנאי. הלימוד אינו לפי סדרו המקורי של ספר המצוות, אלא בסדר לימוד מיוחד, בו נלמדות בכל יום המצוות מתוך 'ספר המצוות', המקבילות ועוסקות בנושא הנלמד באותו היום במסלול של שלושה פרקים, והוא מסתיים במקביל אליו. (במהלך השנים יצאו לאור מהדורות מיוחדות של ספר המצוות, המסודרות באופן המתאים ללימוד המסלול היומי).
"מטה הרמב"ם היומי" (מטעם צעירי אגודת חב"ד) מוציא לאור מדי שנה, לקראת התחלתו של כל מחזור, לוח מיוחד ("מורה שיעור ללימוד הרמב"ם") המורה אלו פרקים יש ללמוד בכל יום לפי כל מסלול. ציון השיעור היומי מופיע גם בלוחות ואתרים שונים. לוחות "מורה שיעור" רב-שנתיים נדפסו כנספח לכמה מהדורות רמב"ם שנדפסו במהלך השנים.
מחזור הלימוד הנוכחי (המחזור ה-46) במסלול 'שלושה פרקים ליום' ובמסלול 'ספר המצוות' - התחיל בט"ז בשבט תשפ"ו ויסתיים בכ"ח בטבת תשפ"ז.
מחזור הלימוד הנוכחי (המחזור ה-16) במסלול 'פרק אחד ליום' - התחיל בט"ז בשבט תשפ"ו ויסתיים בכ"ו במר-חשוון תשפ"ט.
חגיגות סיומי לימוד הרמב"ם
לקראת הסיום הראשון במסלול שלושה פרקים ליום, שחל בי"א בניסן תשמ"ה, עודד הרבי מלובביץ' עריכת סיומים במקומות רבים ככל האפשר, וקישר זאת גם לציון מלאת שמונה מאות וחמישים שנה להולדתו של הרמב"ם שחל באותו שבוע. הסיום המרכזי נערך באותה שנה במלון מריוט במנהטן בהשתתפות כ-8,000 איש[16][17].
סיומים מיוחדים נערכו בהוראתו בפאס, מול ביתו של הרמב"ם, בבית הכנסת הרמב"ם במצרים[18], וליד קברו של הרמב"ם בטבריה[19].
בכל שנה נערכות חגיגות סיום מרכזית בשכונת קראון הייטס, וחגיגה מרכזית נוספת בסמוך לקברו של הרמב"ם בטבריה, במעמד רבנים ואישי ציבור.
בחלק מהשנים נערך האירוע בכינוס גדול יותר. כך לדוגמה בסיום המחזור החמישי בשנת תשמ"ט ובסיום השלושים של לימוד הרמב"ם בשנת תשע"ב התקיים כנס בהיכל נוקיה בתל אביב[20], ובסיום מחזור הארבעים של לימוד הרמב"ם בשנת תשפ"א התקיים כנס בבריכת הסולטן בירושלים[21], בשנת תשפ"ב חל הסיום בערב ל"ג בעומר ונערכו סיומי הרמב"ם במאות תהלוכת ל"ג בעומר, ואף נערך במעמד הזיכרון ל-45 איש במוצאי ל"ג בעומר במירון.
מהדורות רמב"ם מותאמות
בסוף שנות השמונים יצא ספר המצוות (בעריכת הרב פרץ בלוי) בתוספת חלוקה וציון לשיעורים היומיים. מאוחר יותר יצא הכרך בהוצאת חז"ק. הוצאת אשכול הוציאה לאור מהדורת רמב"ם כיס כריכה קשה, המותאם ללומדי השיעור היומי על ידי סימון של שלוש כוכביות בין שיעור לשיעור. הרבי מלובביץ' למד לפעמים במהדורת "רמב"ם לעם" שבהוצאת מוסד הרב קוק, שבה אותיות גדולות ונוחות לקריאה, ובעקבותיו משתמשים בהוצאה זו גם רבים מחסידיו[22]. וכך גם מהדורת משנה תורה של מפעל משנה תורה מכילה סימון של שיעור הלימוד היומי.
משנת ה'תשס"ז החלו להופיע בחוברת "דבר מלכות" שיעורי הרמב"ם היומי בחלוקה לפי ימות השבוע לשלושת המסלולים, בצירוף הלכה לעיון לכל יום, כהצעת הרבי מלובביץ'[23] ללמוד בכל יום לפחות הלכה אחת בעיון מתוך השיעור היומי.
כמו כן, התפשטותו של לימוד הרמב"ם עודדה משמעותית והשפיעה גם על הוצאתן לאור של מהדורות רמב"ם מבוארות במהלך השנים.
ביאורי הרבי מלובביץ' על הרמב"ם
מתוך שיחותיו של הרבי מלובביץ' על ספרו של הרמב"ם, יצאו לאור כמה ספרים, וביניהם: יין מלכות[24](שלושה כרכים, ליקוט הביאורים שנאמרו מאז ייסוד התקנה), הדרנים על הרמב"ם[25] וכללי רמב"ם[26].
כמו כן, יצאה לאור מהדורה מיוחדת של כל ארבעה עשר ספרי משנה תורה להרמב"ם, עם פירוש פרדס המלך, בו נלקטו ונערכו למעלה מאלפיים מחידושיו וביאוריו של הרבי על דברי הרמב"ם, ומופיעים 'על הדף' לצד ההלכות. הסדרה הושלמה בשנת תשפ"א ונדפסה בשבעה כרכים. בשנת תשפ"ג הופיעה הסדרה גם בתרגום לאנגלית, בארבעה עשר כרכים. בשנת תשפ"ו יצא לאור בהוצאת קה"ת הספר אוצר המלך[27] (שני כרכים), ליקוט מקיף ויסודי של למעלה מ-6,000 חידושי וביאורי הרבי על הרמב"ם.
בנוסף לאלו, בשנת תש"פ יצא לאור הספר דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים (643 עמודים)[28], בו נלקטו, נערכו, ואוחדו יחד כסוגיות מסודרות כל חידושיו וביאוריו של הרבי על פרקים י"א-י"ב בהלכות מלכים של הרמב"ם, העוסקים בגאולה העתידה ובביאת המשיח (ומהווים גם את שני הפרקים האחרונים של ספר משנה תורה).
מיזם הרמב"ם היומי בחמ"ד
בשנת ה'תשע"ג החל מיזם מטעם הנהגת החינוך הממלכתי-דתי (חמ"ד) בישראל, של לימוד הרמב"ם היומי במסלול ה"פרק אחד ליום", במסגרת מוסדות החינוך היסודיים (תלמידי כיתות ד'-ו') והעל-יסודיים (תלמידי כיתות ז'-י"ב), ובפרט בישיבות תיכוניות.
נכון למרץ 2014 השתתפו בפרויקט כ-5,500 תלמידים. הפרויקט הורחב לאבות התלמידים ולתוכנית הכוללת כ-6,000 מנויים[דרושה הבהרה].
בשנת תשע"ד קיבל המיזם את פרס ירושלים מטעם ערוץ 7 והעיתון בשבע במסגרת כנס ירושלים האחד עשר, על הפצת תורה[29].
הלימוד נעשה בתחילה מתוך מהדורת הכיס של ספרי מפעל משנה תורה, ובסבב שלאחר מכן עבר למהדורה המבוארת של הוצאת קורן.
הסבב הנוכחי התחיל בב' אייר ה'תשפ"ג.
ארגון שיננא
ערך מורחב – שיננא
שיננא - מפעל לעידוד השינון במשנה תורה להרמב"ם הוא ארגון שנוסד בשנת תש"פ ומטרתו לעודד אברכים ובחורי ישיבות מהמגזר החרדי להצטרף ללימוד היומי ברמב"ם. הארגון מלווה על ידי אדמו"רים ורבנים בולטים מכל החוגים החרדים, ורבבות בני ישיבות ואברכים משתתפים במסלולי הלימוד שהוא מקיים[30].
התנגדות
הרב שך התנגד בחריפות לתקנת לימוד הרמב"ם היומי והתעמולה שסביב תקנה זו. במכתב שפורסם[31] כתב הרב שך ”כאשר הכת הידועה חוזרת על דרכה לעשות ברעש חג והילולא ביום סיום לימוד הרמב"ם, אחרי שבדה להם מנהיגם תקנה לחייב ללמוד הלכות הרמב"ם בכל יום, אשר באמת קלקלתה מרובה מתקנתה, למסור לאנשים פשוטים שאינן בני תורה לימוד הרמב"ם שהוא דעת יחיד, ויבואו על ידי זה לפסוק לעצמם כמו דעתו של הרמב"ם”.
הרב עובדיה יוסף, הגיב על מכתב זה בכתב ידו: "מה חידוש יש בזה שלומדים הרמב"ם, הלא זה בכלל מה שכתוב 'כל השונה הלכות בכל יום', אלא רק כוונתו לחלוק על חב"ד"[32].
ראו גם
לקריאה נוספת
- הרב מרדכי מנשה לאופר, אלבום לחגיגות סיום הרמב"ם - על חגיגות סיום הרמב"ם במחזור הראשון בשנת תשמ"ה בישראל, תשמ"ז
- מרכז לענייני חינוך, תקופת לימוד הרמב"ם, תשמ"ז
קישורים חיצוניים
- דף מידע ולוח שנתי ללימוד הרמב"ם היומי, מוגש מטעם "מטה לימוד הרמב"ם", באתר צעירי חב"ד.
- האזינו - מפעל שיעורי הרמב"ם היומי, אתר ויישומון להאזנה לשיעורים בלימוד הרמב"ם היומי לפי כל המסלולים.
- רמב"ם לייב, אתר ויישומון ללימוד הרמב"ם היומי בליווי שיעורי וידאו קצרים הכוללים גם מצגות להמחשה.
- תוכנות עזר ללימוד השיעור היומי ברמב"ם למגוון מערכות הפעלה של מכשירים סלולרים וניידים
- קובץ תקנת הרמב"ם, בהוצאת וועד תלמידי התמימים
- סקירה על הכרזת התקנה, תוכנית של JEM
- סיום הרמב"ם במצרים בשנת תשמ"ט אתר יוטיוב; סיקור האירוע בערוץ הראשון באתר col יולי 2020
- שידור מסיום הרמב"ם בטבריה י"ז בתמוז תש"ף, באתר יוטיוב
- דער הייליגער רמב"ם לרגל תחילת מחזור הארבעים, עיתון המבשר, י"ז בתמוז תש"פ
- זכרו תורת משה לרגל תחילת מחזור הארבעים, עיתון המודיע, י"ח בתמוז תש"פ
- שלום דובער וולף הצעת דרך בלימוד הרמב"ם היומי באתר חב"ד אינפו, י"ג שבט תשע"ד
- אירועי סיום הרמב"ם במשך השנים
הערות שוליים
- ↑ בספרו 'אור צדיקים' עמוד התפילה סימן כ"ב אות יט
- ↑ בסוף ספרו "דרך חכמה"
- ↑ כפר חב"ד (שבועון) גיליון 281 עמ' 18. וראה יהושע מונדשיין, כרם חב"ד גיליון 2 עמ' 14
- ↑ אבן שתייה עמ' מו
- ↑ קובץ בית אהרן וישראל, גיליון ט' עמ' קח-קט, מתוך מכתב משנת תרל"ה
- ↑ שני לוחות הברית חלק ד', תורה שבעל פה, כא, א
- ↑ בספר 'דבש לפי', מערכה ח, מא
- ↑ הוספות - עמוד נ"ג, הוצאת קה"ת)
- ↑ תורת מנחם התוועדיות, תשמ"ד, חלק ג, עמוד 1545 ואילך (עד עמוד 1549
- ^ 10.0 10.1 10.2 שיחות מיוחדת שנשא בחודש ניסן תשמ"ד בהם הכריז על ההוראה ומסביר אותה, רוכזו לקובץ שהוגהה על ידו ונושא את הכותרת "בדבר לימוד ספר הרמב"ם", והופיע בשתי מהדורות: הראשונה (ביידיש) בלקוטי שיחות חלק כז עמוד 229 ואילך, והשנייה (בעברית) בלקוטי שיחות חלק ל"ב, עמוד 271 ואילך
- ↑ כדברי התלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ט' עמוד ב'
- ↑ לפי ספר הזוהר חלק ג' עג, א
- ↑ בהקדמתו למשנה תורה
- ↑ כן כתב בסמ"ג בהקדמה למצוות עשה, שיש לדעת את כל מצוות התורה, אף אלו שאינן נוהגות בזמננו. וכך נפסק להלכה בהלכות תלמוד תורה בשולחן ערוך הרב
- ↑ יעקב גוטליב, שכלתנות בלבוש חסידי, פתח דבר
- ↑ THOUSANDS HONOR MAIMONIDES BY YEAR OF STUDY אתר הניו יורק טיימס(באנגלית)
- ↑ שאול כהנא, הרב לאו חשף את השיחה ממזכירות הרבי מליובאוויטש, באתר כיכר השבת, 9 ביולי 2020
- ↑ AT CRUMBLING CAIRO SYNAGOGUE, AN 850TH BIRTHDAY אתר הניו יורק טיימס(באנגלית)
- ↑ תמונות מאותו אירוע באתר col
- ↑ נחמן גור, רבבות ב'יד אליהו' לכבוד הרמב"ם • גלריה, באתר בחדרי חרדים, 03/04/2012. שרון גושן, חב"ד בתפארתה: רבבה בסיום הרמב"ם הארצי ● דיווח מלא, יום שני, י' ניסן תשע"ב
- ↑ חזקי שטרן, רבבת חסידי חבד חגגו את סיום הרמבם, באתר כיכר השבת, 22 ביוני 2021
- ↑ הקדמתו של פרץ אוריאל בלוי לספר 'הרמב"ם השלם', מהדורת חז"ק.
- ↑ הרבי מליובביץ', התוועדויות תשמ"ה חלק ג', 228, באתר היברובוקס.
- ↑ הספר באתר אוצר החכמה
- ↑ הספר באתר אוצר החכמה
- ↑ הספר באתר היברו בוקס
- ↑ הספר באתר אוצר החכמה
- ↑ הספר באתר אוצר החכמה
- ↑ ערוץ 7, כ"ה בשבט תשע"ד 26/01/14
- ↑ עיתון המבשר, כ"ח ניסן תשפ"ג, עמוד 2
- ↑ ביתד נאמן בז' בשבט תשמ"ז
- ↑ שבתי ויינטראוב, בסוד שיח, ירושלים, מכון באהלי צדיקים, תשע"ד, עמ' 196–197, ושם, צילום מכתב ידו של הרב עובדיה יוסף.
הרמב"ם היומי34870335Q5370938