ירגזי הכף
 ירגזי הכף
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | ציפורי שיר |
| משפחה: | ירגזיים |
| סוג: | מלאניפרוס |
| מין: | ירגזי הכף |
| שם מדעי | |
 Melaniparus afer
| |
| תחום תפוצה | |
| שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: | |
ירגזי הכף (שם מדעי: Melaniparus afer) הוא מין ציפור שיר קטנה ממשפחת הירגזיים.
מאפיינים
ירגזי הכף הוא עוף קטן, שאורכו 15 ס"מ.[1] ראשו, זנבו וחזהו שחורים, ולחייו לבנות. הגחון אפרפר בהיר וחצוי על ידי פס שחור ארוך העובר מהחזה עד לזנב. הכנפיים אפרפרות כהות. ירגזי הכף דומה לירגזי האפרורי, אבל פחות צהבהב, בכנפיו אין שוליים לבנים, וזנבו קצר יותר. השיר נשמע כ-"פייט-צ'ו-צ'ו, טודי-טודי-טודי".[2]
ירגזי הכף נצפה לרוב בקבוצות קטנות של 2–6 פרטים. עונת הקינון היא בחודשי אוגוסט עד מרץ. הירגזי מקנן בחללים טבעיים ומעשי ידי אדם. הטלת הביצים מתחילה באוגוסט-אוקטובר עם תיעוד בודד ממאי 1968.[3] הקן הוא גביע של עשבים יבשים, שיער, צמר נוצות וחומרים דומים. הנקבה מטילה 3–4 ביצים לבנות ומנוקדות באדום בגודל 19.2×14.6 מ"מ. ודוגרת עליהן 14 יום.[4] לא ידוע על נדידה, אבל ישנה ירידה בכמות התצפיות באמצע הקיץ, אז משוער כי מתבצע חילוף הנוצות.[3] ירגזי הכף מחפש מזון בשיחים ובעצים וניזון מחרקים. במעופו הגלי הירגזי מחליף בין טפיחות כנף קצרות ומהירות בטיפוס מעלה ואז קיפול הכנפיים בצלילה.[4]
תפוצה ובית גידול
ירגזי הכף מצוי בדרום אפריקה, דרום נמיביה ולסוטו, בסוואנות וחורש ים-תיכוני, שדות וביצות וצוקים סלעיים. הוא מצוי בכף התקווה הטובה, ומכאן שמו.[5] בקארו הוא מצוי בעיקר בצמחייה שיחית ובאזורים סלעיים. לאורך החוף הוא מתרחק מהסלעים וחי בצמחיות סטראנדפלד ורנוסטרפלד, ובכפרים. בלסוטו הוא מצוי בעיקר באזורים סלעיים עם צמחייה עבה וצפופה, אבל גם בערבות עשב סלעיות.[3] טווח התפוצה של מין זה גדול (כ–795,000 קמ"ר), ולכן הוא אינו מתקרב לסף סכנת הכחדה לפי קריטריון גודל הטווח. לא כימתו את גודל האוכלוסייה, אך מעריכים כי המין לא מתקרב לסף סכנת ההכחדה על פי קריטריון גודל האוכלוסייה. מגמת האוכלוסייה יציבה, ועל כן אין ירידה מהירה דיה כדי להתקרב לסף סכנת הכחדה לפי קריטריון מגמת האוכלוסייה. על כן, ירגזי הכף מסווג כמין ללא חשש.[5]
טקסונומיה
ירגזי הכף תואר לראשונה על ידי יוהאן פרידריך גמלין בשנת 1789. הסוג מלאניפרוס תואר על ידי שארל לוסיאן בונפרטה בשנת 1850.[6][7] עם זאת, שנים רבות נחשב הסוג לחלק מהסוג ירגזי. מחקר משנת 2013 הראה שהמינים האפריקאיים בסוג ירגזי יוצרים קלייד עצמאי והמליץ לפצלם לסוג מלאניפרוס,[8] כפי שביצעו גופים אחדים, בהם IUCN,[9] ו-IOC (אנ').[10] לעומתם, ITIS עדיין מציג את מיני הסוג מלאניפרוס בסוג ירגזי.[11]
העץ הפילוגנטי של הסוג מלאניפרוס על פי יוהנסון ואחרים (2013):[8]
| מלאניפרוס |
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
לירגזי הכף 2 תת-מינים, כאשר הטיפוסי, M. a. afer הוא הצפוני מביניהם וחי בנמיביה ובמערב דרום אפריקה. השני, M. a. arens, שתואר בידי פיליפ קלאנסי ב-1963 הוא הדרומי וחי בדרום דרום אפריקה ובלסוטו.[10]
קישורים חיצוניים
- מפת תחום תפוצה והקלטות של ירגזי הכף באתר Xeno-canto (אנ')
הערות שוליים
- ^ Oiseaux.net, Mésange petit-deuil - Melaniparus afer - Grey Tit, www.oiseaux.net (באנגלית)
- ^ Gray Tit - eBird, ebird.org
- ^ 3.0 3.1 3.2 (Southern) grey tit - Species text in The Atlas of Southern African Birds.
- ^ 4.0 4.1 Simon Harrap, Tits, Nuthatches and Treecreepers, A&C Black, 2010-06-30, מסת"ב 978-1-4081-3458-0. (באנגלית)
- ^ 5.0 5.1 Grey Tit (Melaniparus afer) - BirdLife species factsheet, datazone.birdlife.org
- ^ Charles-Lucien Bonaparte, כרך 1, Conspectus generum avium, Lugduni Batavorum :: Apud E.J. Brill,, 1850
- ^ British Museum (Natural History)., British Museum (Natural History), George Robert Gray, Catalogue of the genera and subgenera of birds contained in the British Museum., London,: Printed by order of the Trustees,
- ^ 8.0 8.1 Ulf S. Johansson, Jan Ekman, Rauri C. K. Bowie, Peter Halvarsson, A complete multilocus species phylogeny of the tits and chickadees (Aves: Paridae), Molecular Phylogenetics and Evolution 69, 2013-12-01, עמ' 852–860 doi: 10.1016/j.ympev.2013.06.019
- ^ ירגזי מפויח, באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ 10.0 10.1 Waxwings and allies, tits, penduline tits – IOC World Bird List (באנגלית אמריקאית)
- ^ ITIS - Report: Parus niger, www.itis.gov
33758354ירגזי הכף