ירגזי האשוחית
 יַרְגָּזִי האשוחית
| |
|---|---|
_(35715022591).jpg)
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | ציפורי שיר |
| משפחה: | ירגזיים |
| סוג: | פריפרוס |
| מין: | ירגזי האשוחית |
| שם מדעי | |
 Periparus rufonuchalis
| |
| תחום תפוצה | |
| |
ירגזי האשוחית (שם מדעי: Periparus rufonuchalis) הוא ציפור שיר קטנה ממשפחת הירגזיים. ירגזי האשוחית הוא עוף ווקאלי וקטן ממרכז אסיה, אורכו 13 ס"מ. הוא חי לרוב ביערות אשוחית (ומכאן שמו), אשוח, ארז ואורן. הירגזי שחור-הציצה וירגזי האשוחית נחשבו בעבר למין אחד. לא מוכרים תת-מינים של ירגזי האשוחית.
מאפיינים חיצוניים
ירגזי האשוחית הוא עוף קטן; אורכו 13 ס"מ.[1] גופו אפור עם ברק כחלחל וראשו שחור עם לחיים לבנות. על העורף כתם קטן וכתום. תת־השת גם הוא כתום. הכתף חומה, אבל לא נראית במנוחה. לירגזי ציצה שחורה וקטנה. אברות היד אפורות כהות ואברות האמה בצבע בז'. קשתית העין חומה כהה, המקור שחור וכף הרגל אפורה כחלחלה. הוא דומה מאוד לקרובו, ירגזי שחור-ציצה.[2] הצעירים מובחנים בקלות מהבוגרים בשל חזהם וכיפתם הדהויים, ציצתם הקטנה, אין כתם על עורפם, בטנם וגבם בגוון אפור-חום.[1]
ירגזי האשוחית הוא עוף ווקאלי.[1] קריאותיו גבוהות ומצייצות, ונשמעות מעט כ–"פי–צ'ו", "צ'ה–וי", "צ'י" ו–"סי".[2] קריאת האזהרה נשמעת כמעין גרגור. יש לו שני שירים: שיר מסולסל ברובו לסימון טריטוריה, ושיר שורק ברובו להגנה עליה.[1]
התנהגות
הירגזי נצפה לרוב בודד, בזוג או בלהקות קטנות, ומצטרף לרוב ללהקות מעורבות בחיפוש אחר מזון. הוא תר אחר המזון בעלוות העצים והשיחים ועל הקרקע, וניזון מחרקים, זרעים ופירות יער. הגוזלים והעופות הצעירים ניזונים מחרקים באופן כמעט מוחלט. הוא תוקע זרעים קשים בקליפת העץ ומכה בהם במקורו כבפטיש. עונת הרבייה מתחילה באפריל–מאי. הירגזי מקנן בחללים בקרקע ובנקיקים ובין שורשי עצים גדולים, ולעיתים גם בחלל בעץ עד כמטר מהקרקע. שני ההורים בונים את הקן מטחב ומרופד בנוצות, פרווה וצמר. הנקבה מטילה 4–6 ביצים לבנות עם נקודות אדמדמות בגודל 17.7×12.9 מ"מ. חסר מידע רב על גידול הגוזלים, אבל ידוע ששני ההורים משתתפים בהאכלתם. השרת הנוצות מתבצעת בקיץ ובסתיו המוקדם.[1]
בית גידול ותפוצה
ירגזי האשוחית מצוי במרכז אסיה, בערבות ויערות מחטניים הרריים (1,200 - 4,000 מטרים מעל פני הים). הוא חי לרוב ביערות אשוחית (ומכאן שמו), אשוח, ארז ואורן. בפקיסטן הוא ימצא גם ביערות ערער וביערות רודודנדרון, שדר ואלון בהימלאיה.[1] טווח התפוצה (כ–2,700,000 קמ"ר) של מין זה גדול מאוד, ולכן המין אינו מתקרב לסף סכנת הכחדה לפי קריטריון גודל הטווח. גודל האוכלוסייה לא כומת, אך לא סביר שהוא מתקרב לסף סכנת ההכחדה על פי קריטריון גודל האוכלוסייה. מגמת האוכלוסייה יציבה, ועל כן אין ירידה מהירה מספיק כדי להתקרב לסף סכנת הכחדה לפי קריטריון מגמת האוכלוסייה. על כן, הירגזי שחור־הציצה מסווג כמין ללא חשש.[3]
טקסונומיה ופילוגנטיקה
הסוג פריפרוס תואר ב-1884 בידי החוקר הבלגי אדמון דה סליס לונשאן אך במשך שנים נחשב לתת-סוג של הירגזי. מחקר משנת 2005 (גיל, סליקאס ושלדסון, 2005) מבוסס נתונים גנטיים ומורפולוגיים תמך בהפרדת הסוג פריפרוס,[4] כפי שביצעו גופים אחדים, שבהם IUCN,[5] ITIS,[6] ואיגוד האורניתולוגים הבינלאומי (IOU, לשעבר IOC) (אנ').[7] נוסף על כך, הירגזי שחור-הציצה וירגזי האשוחית נחשבו בעבר למין אחד.[4] לא מוכרים תת-מינים של ירגזי האשוחית.[7]
העץ הפילוגנטי של הסוג פריפרוס על פי יוהנסון ואחרים (2013):[8]
| פריפרוס (Periparus) |
| ||||||||||||
קישורים חיצוניים
- מפת תחום תפוצה והקלטות של ירגזי האשוחית באתר Xeno-canto (אנ')
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 Simon Harrap, Tits, Nuthatches and Treecreepers, A&C Black, 2010-06-30, מסת"ב 978-1-4081-3458-0. (באנגלית)
- ^ 2.0 2.1 Rufous-naped Tit - eBird, ebird.org
- ^ Rufous-naped Tit (Periparus rufonuchalis) - BirdLife species factsheet, datazone.birdlife.org
- ^ 4.0 4.1 Frank B. Gill, Beth Slikas, Frederick H. Sheldon, Phylogeny of Titmice (Paridae): II. Species Relationships Based on Sequences of the Mitochondrial Cytochrome-B Gene, The Auk 122, 2005-01-01, עמ' 121–143 doi: 10.1093/auk/122.1.121
- ^ ירגזי שחור־ציצה, באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ ITIS - Report: Periparus rubidiventris, www.itis.gov
- ^ 7.0 7.1 Waxwings and allies, tits, penduline tits – IOC World Bird List (באנגלית אמריקאית)
- ^ Ulf S. Johansson, Jan Ekman, Rauri C. K. Bowie, Peter Halvarsson, A complete multilocus species phylogeny of the tits and chickadees (Aves: Paridae), Molecular Phylogenetics and Evolution 69, 2013-12-01, עמ' 852–860 doi: 10.1016/j.ympev.2013.06.019
33088835ירגזי האשוחית