לדלג לתוכן

יצחק עבאדי (קצין)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
יצחק איני עבאדי
יצחק איני עבאדי, 2008
יצחק איני עבאדי, 2008
לידה 14 ביולי 1934
ה' באב ה'תרצ"ד
דמשק, סוריהסוריה סוריה
פטירה 21 ביולי 2025 (בגיל 91)
תאריך עלייה 1945 (בספק 1944)
כינוי איני
השתייכות
דרגה אלוף-משנה אלוף-משנה
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מבצע קדש  מבצע קדש
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
תפקידים אזרחיים
שליח המוסד בעיראק

יצחק (איני) עבאדי (14 ביולי 1934 – 21 ביולי 2025) היה קצין צה"ל בדרגת אלוף-משנה, שליח "המוסד" בעיראק ומושל נפת עזה.[1]

ביוגרפיה

עבאדי נולד בדמשק, סוריה, ליעקב (1877–1965)[2] ולוויקטוריה (לבית דוננברג), אח לשמחה, שרה וג'ני[3]. אביו יעקב היה מוכתר קהילת יהדות דמשק, עסק בענייני ציבור ובקשרים עם שלטונות סוריה, וזכה לכבוד ולהערכה משני הצדדים. ילדי המשפחה למדו בבית הספר היהודי "אליאנס"[4].

בשנת 1945 עבאדי ואחותו שמחה עלו לישראל[5]. משפחתו, כמו רוב יהודי סוריה, לא הייתה עם תודעה ציונית, כך שהעלייה לא נבעה ממניע אידאולוגי, ונולדה עקב בקשה חפוזה של איני מאמו[6]. בגיל 11 נלקח מהבית בדמשק ללא כל הכנה מוקדמת, יחד עם אחותו בת ה-9. הם הוברחו ברגל דרך גבולות סוריה ולבנון, תוך הסתתרות ומעבר בשדות ובמסתורים. בצעידה מדמשק, דרך דרדרה ותחנת המכס בראש פינה. בהגיעם לישראל, הועברו למחנות מעבר בתנאים ירודים, ומשם לקיבוץ דגניה א', שבו נקלטו באקראי במשפחות אומנה, לאחר שאיני נבחר על ידי אחת מנשות הקיבוץ, מרים זינגר, רק משום שהשיב לכל שאלה במילה "בוודאי" – מבלי שהבין עברית כלל. במקביל הועברה אחותו למשפחת ליס. הוא תיאר את חוויית הקליטה כמבלבלת, ולווה בתחושת אחריות כבדה כלפי אחותו הצעירה. הוא סיים את לימודיו היסודיים בבית החינוך המשותף דגניה, ובהמשך למד בבית הספר התיכון האזורי עד כתה י'.

משפרצה מלחמת העצמאות הוחרם בית משפחתו בדמשק[4], וב–1956 הצליחו לעלות לישראל דרך טורקיה, והצטרפו אליו ואל אחותו בקיבוץ.

ראשית השירות בצה"ל

בתחילת שנות החמישים התגייס לצה"ל, שירת בחטיבת גולני כמפקד מחלקה, כקצין מודיעין גדודי וכמ"פ.[7] עם שחרורו מצה"ל מונה למרכז המשק בקיבוצו[א]. בהמשך שירת כרס"ן בחטיבת הצנחנים תחת פיקודו של אריאל שרון. בשנים 1968–1970, מתחילת מלחמת ההתשה, הושאל עבאדי ל"מוסד", ושירת במשך כשנתיים כראש המשלחת הישראלית בעיראק. שם סייע למורדים הכורדים, בין השאר תכנן והכשיר את הכורדים לפיצוץ בארות הנפט בכירכוכ[8].

מושל רצועת עזה

בשנת 1971 גויס איני עבאדי לשירות קבע בצה"ל בדרגת סא"ל ומונה[9], ביוזמת שר הביטחון משה דיין, למושל נפת עזה מטעם הממשל הצבאי. הנפה כללה את העיר עזה ואת המרחב שמצפון לה. עם זאת, מינויו לווה באירוע חריג שמעיד על אופייה הדמוקרטי-קהילתי של התנועה הקיבוצית באותה תקופה. הקיבוץ שבו היה עבאדי חבר, דגניה א', לא אישר את יציאתו לשירות הקבע. חברי הקיבוץ טענו שהיציאה האחרונה שלו השאירה משקע חברתי, וזה הוחמר כשביקש שמשפחתו תבוא להיות על ידו. משרד הביטחון ערער על ההחלטה, ושר הביטחון והרמטכ"ל דוד אלעזר הופיעו בעצמם בפני אספת החברים, בניסיון לשכנע את הקיבוץ לאשר את הבקשה[10]. עבאדי סירב להביע את רצונו האישי, בטענה שאין לו תוקף מוסרי לעשות כן, והותיר את ההכרעה בידי הקיבוץ. האספה התקיימה באווירה טעונה, במהלכה הושמעו גם קולות ספקניים מצד חברים שחששו לפגיעה בחיי הקהילה. היא הסתיימה בהצבעה חשאית שבה 81 חברים הצביעו בעד ו-12 נגד[11].

דיין הורה לאיני לפעול על פי הוראותיו הישירות, וקבע איתו מפגש שבועי מדי יום חמישי בביתו בצהלה. עבאדי הגיע לרצועת עזה, פיקד על הלחימה במחבלים, החל יחד עם מנחם אבירם להקים לרצועה חטיבה מרחבית (64), נפגש מדי שבוע עם דיין ומדי יום בחצות הלילה השתתף בדיון מטה בלשכתו של אריק שרון בבאר שבע.[12] על רקע המצב ההומניטרי הקשה בעזה הגיע עבאדי לעימות עם שרון וצידד בעמדתו של יצחק פונדק. עבאדי שימש בתפקיד עד 1974[13].

לאחר השירות הביטחוני

עבאדי כתב תוכנית לימודים לילדי ישראל "עולם הערבית והאסלאם" שבנויה על בסיס 16 כרכים ופועלת בכ-50 בתי ספר. תוכנית הלימודים שפיתח עבאדי מצטיינת בצביון "מזרחני" קלאסי: מושם דגש על היסטוריה ודת האסלאם, על מיעוטים לאומיים ודתיים במדינות ערב, על יחסי הגומלין בין היהדות לאסלאם, ועל ספרות ואמנות מוסלמית. ההיסטוריה של הסכסוך הישראלי-ערבי המגיעה עד להסכם השלום עם מצרים בשנת 1982, וכוללת התייחסות מעטה ללאומיות הפלסטינית ולסכסוך הישראלי-הפלסטיני, וכן למעמדם של ערביי ישראל, בהתאם לבחירת המורה[14].

עבאדי לימד בשלוחות אוניברסיטאיות ומכינות קדם-צבאיות על האסלאם ועל סוגיות ביחסי ישראל-ערב[15]. כמו כן, כיהן כחבר הוועדה העליונה המקצועית של משרד החינוך לערבית, ועולם הערבים והאסלאם.

לימודים אקדמיים

עבאדי היה בוגר תואר ראשון באוניברסיטת חיפה בערבית, לימודי המזרח התיכון ובהיסטוריה כללית ועם ישראל, תואר שלישי בלימודי המזרח התיכון וערבית.

בשנותיו בעזה למד אסלאם אצל האימאם של הרצועה. אחד מעמיתיו לספסל הלימודים היה השייח' אחמד יאסין, לימים מייסד חמאס[16].

חיים אישיים

עבאדי היה נשוי לרחל גורמן, ולהם ארבעה ילדים.

מתרגומיו

  • "רכבת העמק"[17]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יצחק עבאדי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ↑ אורי מילשטיין, ‏מפקד עזה לשעבר מציע פתרון מפתיע לסכסוך: דרך הסדרה מול איראן, באתר מעריב אונליין, 17 בנובמבר 2018
  2. ↑ יעקב יצחק עבאדי, באתר קבוצת דגניה א'
  3. ↑ ויקטוריה עבאדי, באתר קבוצת דגניה א'
  4. ^ 4.0 4.1 אתר למנויים בלבד עופר אדרת, "בוקר טוב ילדים, אנחנו בארץ": המסע של שמחה מדמשק לדגניה, באתר הארץ, 21 בספטמבר 2024
  5. ↑ בנתיבי העפלה maapilim.org
  6. ↑ פרויקט העלאת יהודי סוריה ולבנון, ראיון ראשון עם יצחק איני עבאדי, דגניה א', תאריך: 30.3.1999 מראיין: אריה כהן
  7. ↑ פרויקט העלאת יהודי סוריה ולבנון, ראיון שני עם יצחק איני עבאדי, דגניה א', תאריך: 5.5.1999 מראיין: אריה כהן
  8. ↑ קצינים בכירים בצה"ל שלחמו בעיראק מציגים: כך מחסלים את דאעש תל אביב טיימס
  9. ↑ 2 מיליון ל"י - הצרכים המיידיים של עיריית עזה, דבר, 30 ביוני 1971
  10. ↑ מוקי צור, "לא בעבים מעל: מאה ראשונה לדגניה", בסימן תעשייה, סימני דרך – תש“ל – תש”ם (1970 – 1980) בפרויקט בן-יהודה
  11. ↑ אורי הייטנר: סוד עוצמתה של דגניה: מוקי צור –"לא בעבים מעל – מאה ראשונה לדגניה" הוצאת הקיבוץ המאוחד ויד בן צבי, ירושלים, תש"ע 2010, 336 עמודים חדשות בן עזר, גיליון מספר 662, 21 ביולי 2011
  12. ↑ ד"ר אורי מילשטיין, ‏בלי בג"צ ובלי בצלם: כך ניצחה מדינת ישראל באינתיפאדה הראשונה, באתר מעריב אונליין, 15 בינואר 2016
  13. ↑ נחום ברנע, היו מלחמות יהודים, דבר, 24 בפברואר 1978
  14. ↑ אורי ניר, במקום ללמוד ערבית, לומדים על הערבים, באתר הארץ, 14 במאי 2001
  15. ↑ יהדות - אסלאם, מקרא מדרש וקראאן (הרצאות) - מרצה איני יצחק עבאדי הספרייה ומרכז ההנצחה קריית טבעון
  16. ↑ אתר למנויים בלבד עופר אדרת, מושל עזה התגאה: כך הצלחנו לחסל את הטרור בשנות ה-70, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2025
  17. ↑ רכבת העמק העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה

ביאורים

  1. ↑ אחראי לניהול כלכלי של כל ענפי הקהילה, המשק ומפעליו

יצחק עבאדי (קצין)41764359Q58929362

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=יצחק_עבאדי_(קצין)&oldid=3485149"