בית החינוך המשותף דגניה
.JPG) | |
| כיתות בית הספר, מאחור מצפה הכוכבים בבית גורדון | |
| בית ספר | |
|---|---|
| מוטו | "תורה, עבודה, שיתוף" |
| תקופת הפעילות | 1927–הווה (כ־97 שנים) |
| שכבות לימוד | א' עד ח' |
| מספר כיתות | 17 |
| בעלי תפקידים | |
| מנהלת | זוהר אזולאי |
| תלמידים | |
| 475 | |
| מיקום | |
| מיקום |
 ישראל, קיבוץ דגניה א' |
| קואורדינטות | 32°42′34.72″N 35°34′28.46″E / 32.7096444°N 35.5745722°E |
.JPG)
.jpg)
.jpg)
בית החינוך המשותף דגניה הוא בית ספר שמונה-שנתי הנמצא בקיבוץ דגניה א' שבעמק הירדן. בית החינוך, שנוסד בשנת הלימודים תרפ"ח-1927, הוא בית הספר הקיבוצי הראשון.
היסטוריה
בית החינוך המשותף דגניה נוסד בשנת תרפ"ח-1927[1] (אך בפועל פעל חינוך יסודי לילדי דגניה וקבוצת כנרת כבר משנת 1926) כשבו תשעה ילדים בלבד – שישה מקבוצת דגניה א', שניים מקבוצת כנרת ובנו של מנהל החשבונות היהודי מטחנת הקמח שבכפר הערבי סמח. התלמידים שכנו בצריף עץ, שהכיל בתוכו גם את גן הילדים. [2] בתאריך 19 בספטמבר 1930 הונחה אבן פינה לבניין הראשון. בטקס הנחת אבן הפינה נאמר: "ביום שישי כ"ו אלול ה' אלפיים תרץ אלף תתס"א לגלותנו, הנחנו על אדמת הקרן הקיימת לישראל אבן פינה לבניין בית חינוך לתורה ולעבודה לילדי עמק הירדן. יהי רצון כי הבית הזה, אשר מקימיו תולים בו את מיטב תקוותיהם, יחנך את ילדינו לדעת ותבונה, לאהבת השיתוף, הנאמנות וכישרון המעשה ויכשירם לתפקיד אשר החל בו דורנו זה של הופכי שממת ארץ לוהטת זו לארץ שופעת חיים, נותנת יבול למכביר וברוכה ביישוב עובד חזק ורב אשר ישיב לפינה זו את כוחה מימי קדם ועוד יוסיף אליה מברכת שאר התבונה, שיתוף ואהבת המולדת של בני עם גולה השב לגבולו. בני הדור הראשון של ההתיישבות הקבוצתית בעמק הירדן."[3]
במלחמת העצמאות (1948) פונו הילדים הקטנים אל בית הספר הריאלי בחיפה למשך כשלושה חודשים עד לשוך הקרבות. בית החינוך נפגעו וחלקים נכבדים ממנו נמצאו הרוסים.
במשך יותר מעשרים שנה השתייך בית החינוך לזרם העובדים, עד אשר בשנת 1950 עבר אל הזרם הכללי תוך שימור רבות ממסורותיו. בשנת 1943 הוקם בית ספר בקיבוץ אפיקים, בתחילה כשלוחה של בית החינוך ולבסוף כבית ספר עצמאי. בשנת 1949 פרש גם קיבוץ בית זרע מבית הספר לטובת הקמת מוסד חינוכי לו ולקיבוץ שער הגולן.
אופיו של בית הספר
מאז הקמתו במשך שנים רבות שמר בית החינוך על אופיו הציוני - סוציאליסטי - קיבוצי. בהתאם לכך הונפו על התרנים דגל ישראל ולצדו דגל אדום. כמו כן הונהגה שירת "האינטרנציונל" ו"תחזקנה" (ברכת העם) לצד "התקווה". בנוסף לכך נחגגו בבית החינוך חגים יהודיים מסורתיים עם דגש על מסרם המותאם. [דרושה הבהרה] בהתאם לכך פעלו בבית הספר "חברות ילדים", קבוצת הילדים משכבות הגיל השונות אשר פעלו ותפקדו כאוטונומיה שמטרתה הייתה ללמדם בדרך המעשה כיצד לנהל קבוצה, ובכך להכינם לחיי השיתוף הבוגרים. לחברת הילדים היה מקום מרכזי בפעילותו של בית החינוך: ניקיון הכיתות, הכנת האוכל, גידול ירקות ומטעים, פיקוח על הבריאות, פעולות חינוכיות ותרבותיות ובירורים בין ילדים.
סמלים
בית החינוך המשותף שימר רבות ממסורותיו ובכללן סמלו שלו כמה גרסאות: סמלו המסורתי המופיע בתוך עיגול שבו מופיעה סיסמתו של בית הספר: "תורה, עבודה, שיתוף". לצידה מופיעים שתי שיבולי חיטה ומחרשה המציינים את העבודה וספר המציין את הלמידה.
בנוסף לסמל נמצא בשימוש גם סמל דומה שבו המוטיבים של המחרשה, הספר והשיבולת נמצאים בתוך קו מתאר של הכנרת, שלחופה שוכן בית הספר. כמו כן קיים גם דגל של בית הספר אשר בשימוש מאז שנות השלושים ועליו מופיעה גרסה של סמל בית החינוך עם הכיתוב "ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל חברת הילדים בבית החינוך המשותף עמק הירדן"
נופלי בית הספר
במשך השנים נפלו 50 מתלמידי בית החינוך במערכות ישראל ובפגועי טרור. במהלך טקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל מוקראים שמותיהם של הנופלים. לזכרם הוקם בשנת 1958 בכניסה לבית הספר מכיוון דרום, "קיר זיכרון". ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל נהוגה מסורת שבה במשך היום כל כיתה מניחה פרחים על האנדרטה.
כיום
כיום לומדים בבית הספר תלמידים מהיישובים הבאים: דגניה א, דגניה ב, בית זרע, מעגן, כפר חיטים, אלומות, פוריה - נווה עובד וטבריה. נכון לשנת 2014 לומדים בבית החינוך המשותף כ-440 ילדים. בבית הספר פועלות תוכניות שונות, כגון תוכניות לשמירה על הסביבה. כמו כן נבחר בית הספר להשתתף בתוכנית להטמעת השימוש באינטרנט במסגרת הלימודים.
גלריית תמונות
|
.JPG)
.jpg)
.JPG)
.JPG)
 |
|
| מימין סמלו המסורתי של בית הספר, משמאל גרסת החולצה האחידה של סמל בית הספר. | |
 |
|
| דגלו של בית החינוך המשותף בדגניה צילום מהצד הקדמי, משמאל דגלו של בית החינוך המשותף בדגניה מהצד האחורי. עליו הסיסמה: "לתורה, לעבודה ולשיתוף". | |
לקריאה נוספת
- בינה סלע-צור, יחפים על גדות ירדן: בית החינוך המשותף בעמק הירדן 1926–1948, מועצה אזורית עמק הירדן, 2001
- מוקי צור, "לא בעבים מעל" 100 ראשונה לדגניה עמוד 224–225.
- זאבה זבידוב, עַל שְׂפַת יָם כִּנֶּרֶת: מתת-אהבה ותודה למורינו שושנה ועמינדב ישראלי מילדי הקוצים והתכלת בעמק-הירדן, הוצאת קבוצת דגניה ב' בסיוע מכון קרן-קיימת לישראל לתולדות הציונות וההתיישבות, 2015
קישורים חיצוניים
- י–ם, בית החנוך המשותף לילדי עמק הירדן, דבר, 5 בנובמבר 1933
- יציב, בית החנוך המשֻתף בעבר הירדן, דבר, מוסף לילדים, 30 בנובמבר 1934
- י. בר' צדוק, אבן פנה לבית הספר המשותף למשקי עמק הירדן, דבר, 22 בספטמבר 1930
- שלמה קראוזמן, בית-הספר המשותף בדגניה, משמר, 8 בנובמבר 1943
- דוד שליו, בית-חינוך על גדות הירדן: מוסד שיצאו ממנו מורים, משוררים, מפקדים, דבר, 6 בנובמבר 1969
- שהם סמיט, יהיו נא הילדים מה שאנחנו צריכים להיות וכה קשה לנו, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2003 (על הספר "יחפים על גדות ירדן")
הערות שוליים
- ^ על פי השלט וספר "לא בעבים מעל" 100 ראשונה לדגניה עמ' 224, בית הספר נוסד בשנת 1928.
- ^ ספר "יחפים על גדות ירדן, עמ' 44.
- ^ י. בר' צדוק, אבן פנה לבית הספר המשותף למשקי עמק הירדן, דבר, 22 בספטמבר 1930.
22918126בית החינוך המשותף דגניה