יחזקאל שטרייכמן

יחזקאל שטרייכמן

לידה	15 ביוני 1906 קובנה, ליטא
פטירה	12 בינואר 1993 (בגיל 86) ישראל
שם לידה	יחזקאל שטרייכמנס
לאום	ישראלי
תחום יצירה	ציור
זרם באמנות	אופקים חדשים
השפעה מ	ז'ורז' בראק
יצירות ידועות	עין הוד (1956), ציפור דואה (1964)

לוחית זיכרון על ביתו של יחזקאל שטרייכמן ברח' שלומציון המלכה 71 בתל אביב

יחזקאל שטרייכמן (שטרייכמנס, Yehezkelis Streichmanas בליטאית;‏ 15 ביוני 1906 – 12 בינואר 1993) היה צייר ישראלי יליד ליטא, מן הבולטים שבאמני ההפשטה בציור הישראלי ומראשי קבוצת "אופקים חדשים". על יצירתו זכה שטרייכמן בפרס ישראל לציור לשנת תש"ן (1990).

ביוגרפיה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

יחזקאל שטרייכמן נולד בספיזישוק שבליטא שאז הייתה בשליטה רוסית בשנת 1906, כבן הבכור למשפחת סוחרי עצים אמידה. בהיותו ילד התחנך בגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והיה חבר בתנועת הנוער "השומר הצעיר". בשנת 1919 למד ציור אצל הצייר היהודי צאסן (מאסנבלום).

בשנת 1926 עלה לארץ ישראל ולמד אמנות ב"בצלאל" ביחד עם תלמידים כאריה ארוך, משה קסטל ואביגדור סטימצקי. בבצלאל למד ציור אצל מאיר גור אריה, כיור אצל זאב רבן ועוד. בירושלים התגורר שטרייכמן בבית מלון ברחוב יפו, שהיה ממוקם כנראה בסמוך לכיכר ציון. באותה עת הוא היה בקשרים עם דבורה אבילאה, בת למשפחה ירושלמית. עם סיום לימודיו, בשנת 1926, יצא לאירופה וישב שנה בפריז, שם למד אדריכלות.

בין השנים 1928-1931, שנים בהן ציירים ארץ-ישראלים רבים נסעו לצרפת, נסע שטרייכמן לאיטליה, שם למד באקדמיה לאמנות בפירנצה. בפירנצה נחשף שטרייכמן לאמנות הרנסאנס האיטלקי, שהיוותה מקור השפעה גדול עליו. בחופשות הקיץ חזר שטרייכמן לבית הוריו בקובנה, ברחוב לוקשיו (Luksio) מס' 58. בראיון מאוחר העיד שטרייכמן כי אחד המניעים ללימודיו היה הרצון לקבלת פטור משרות בצבא הליטאי. עם סיום לימודיו, בשנת 1931, חזר שטרייכמן למשפחתו בקובנה ובשנת 1936 עלה בשנית לארץ ישראל. אל שטרייכמן נלוותה ידידה בשם רחל ויילר, שנישאה לשטרייכמן בנישואים פיקטיביים, כדי לאפשר את עלייתה לארץ.

בארץ ישראל התיישב שטרייכמן בתל אביב, שם הכיר את צילה הכהן-וואלק והשניים נישאו ב-14 בדצמבר 1937. צילה שימשה מודל לבעלה ברבים מציוריו. בתחילה גרו בני הזוג בדירה ברחוב ז'בוטינסקי, אולם לאחר תקופה של מצוקה כספית החלו לעבור בין דירות שונות, ביניהן ביתו של נחום גוטמן, ששכן אז ברחוב אחד העם. לפרנסתו עבד שטרייכמן בעבודות מזדמנות שונות כגון סבל בנמל יפו. מאוחר יותר החל ללמד ציור בבית הספר "העתיד", בבית הספר "בן-יהודה" ובאחרים.

מרבית עבודותיו בשנים הראשונות לישיבתו של שטרייכמן בארץ ישראל היו בנושאים מסורתיים כגון ציורי דיוקן ותיאורי פנים אחרים. מיעוט מיצירותיו כלל גם תיאורי חוץ. סגנון הציור שפיתח היה מודרני באופן מובהק, והתבסס על משיכות מכחול אקספרסיביות ועל צבעים כהים.

בשנת 1941 זכה לראשונה ב"פרס דיזנגוף", במסגרת התערוכה הכללית של אגודת הציירים והפסלים בבית "הבימה". חיים גמזו, מבקר האמנות של "הארץ" שיבח במאמרו את הציור "סורגת" שהציג שטרייכמן בתערוכה וציין את השימוש של שטרייכמן בצבע ואת אופיים העצמאי של משיכות המכחול והצבעים. במהלך העשור הציג שטרייכמן בתערוכות קבוצתיות רבות שאורגנו על ידי אגודת האמנים.

בשנת 1945 הציג שטרייכמן תערוכה במוזיאון תל אביב לאמנות.

בשנת 1943 הצטרף שטרייכמן לצוות המורים של "מכון אבני". בשנת 1945 פתח בתל אביב, ביחד עם הצייר אביגדור סטימצקי (דבר שזיכה את השניים בכינוי "שטרייכמצקי"), בית ספר פרטי לציור תחת השם הסטודיה, שפעל עד שנת 1948. כמורה, קידם שטרייכמן את האמנות המודרנית בארץ ישראל.

בשנת 1948 היה שטרייכמן ממייסדי קבוצת "אופקים חדשים". הוא הציג בכל התערוכות הקבוצתיות של הקבוצה. עבודותיו אף הוצגו במסגרת התצוגה הישראלית בביאנלה של ונציה. שטרייכמן השתתף בתצוגות קבוצתיות נוספות בוינציה בשנים 1952 ו-1966. שטרייכמן נחשב כאחד מבכירי הקבוצה לצידו של זריצקי.

מספר תערוכות יחיד של שטרייכמן הוצגו במוזיאון תל אביב לאמנות ובמוזיאון ישראל בירושלים (פירוט להלן).

שטרייכמן נפטר בשנת 1993 ונקבר בבית העלמין קריית שאול בתל אביב.

תערוכות יחיד

1945 מוזיאון תל אביב 1953 מוזיאון תל אביב 1960 מוזיאון תל אביב, ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו 1961 גלריה ישראל, תל אביב 1967 מוזיאון פתח תקווה 1969 גלריה מ' ריבנפלד, יפו 1974 "יחזקאל שטרייכמן, ציורים", מוזיאון ישראל, ירושלים 1974 "יחזקאל שטרייכמן, עבודות שמן", גלריה יודפת, תל אביב 1975 "שטרייכמן, ציורים: 1942-1975", מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן, אשדות יעקב 1975 תערוכה רטרוספקטיבית, מוזיאון תל אביב לאמנות 1977 משכן לאמנות, חולון (ביחד עם דב פייגין) 1977 "שטרייכמן, עבודות חדשות", גלריה ברטה אורדנג, ירושלים 1979 גלריה מ' ריבנפלד, יפו

1980 המוזיאון לאמנות חדשה, חיפה 1980 המשכן לאמנות על שם חיים אתר 1980 גלריה הלל, ירושלים 1981 גלריה גבעון, תל אביב 1985 אולם י' רוברט פישר, משכנות שאננים, ירושלים 1986 משכן הכנסת, ירושלים 1987 מוזיאון ישראל, ירושלים 1987 גלריה גבעון, תל אביב 1989 "יחזקאל שטרייכמן - צבעי מים", מוזיאון תל אביב לאמנות 1989 מוזיאון הכט, חיפה 1990 מוזיאון באר שבע לאמנות ישראלית, באר שבע (ביחד עם דב פייגין) 1991 "עבודות מאוחרות", המוזיאון הפתוח תפן 1998 "יחזקאל שטרייכמן, פיסול בחומר", בית אהרון כהנא, רמת גן

השכלה

• 1926-1924 בצלאל, ירושלים.
• 1927 ארכיטקטורה, פריז.
• 1931-1928 אקדמיה לאמנות, פירנצה.
• 1930 בית ספר יהודי, פריז.

הוראה

• 1936 ציור בבתי ספר.
• 1941 ציור קיבוץ אשדות יעקב.
• 1944-1943 מכון אבני, תל אביב.
• 1948-1945 הסטודיה, תל אביב.
• 1979-1954 מכון אבני, תל אביב.

פרסים

• 1941 פרס דיזנגוף, תל אביב.
• 1944 פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול, עיריית תל אביב יפו, תל אביב.
• 1954 פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול, עיריית תל אביב יפו, תל אביב.
• 1956 פרס רמת גן.
• 1968 פרס מועדון מילוא.
• 1969 פרס דיזנגוף, תל אביב.
• 1974 פרס סנדברג לאמנות ישראלית. מוזיאון ישראל, ירושלים.
• 1981 יקיר תל אביב.
• 1986 פרס ההסתדרות.
• 1990 חתן פרס ישראל לציור.

לקריאה נוספת

• חיים גמזו, יחזקאל שטרייכמן, מוזיאון תל אביב לאמנות, 1975.
• בנימין תמוז (עורך), גדעון עפרת ודורית לויטה, סיפורה של אמנות ישראל, הוצאת מסדה, 1980.
• גילה בלס, אפקים חדשים, הוצאות פפירוס ורשפים, תל אביב, 1980. הוצאה שנייה מורחבת: אופקים חדשים, הוצאת מודן, 2014.
• יגאל צלמונה, יחזקאל שטרייכמן, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1987.
• אלן גינתון (אוצרת), מרדכי גלדמן ואחרים, יחזקאל שטרייכמן - צבעי מים, מוזיאון תל אביב לאמנות, 1989.
• יחזקאל שטרייכמן : עבודות מאוחרות, עורך - נתן זך, אנגלית - ריצ’רד פלאנץ, המוזיאון הפתוח תפן, 1991.
• יונה פישר, שטרייכמן, הפניקס הישראלי ועזבון יחזקאל שטרייכמן, 1997.
• ‫ יחזקאל שטרייכמן - צילה רבת הפנים, קטלוג תערוכה, אוצרת - נוגה מגדל, קטלוג, עריכת טקסט - דפנה רז, תל אביב, הגלריה האוניברסיטאית לאמנות ע"ש גניה שרייבר - אוניברסיטת תל אביב, 2006.
• יגאל צלמונה, 100 שנות אמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2010.
• כרמלה רובין (אוצרת) ואחרים, האמבטיה של שטרייכמן - עבודות קרמיקה של צייר, מוזיאון אשדוד לאמנות, 2012.
• אליק מישורי, מ"אפקים חדשים" ל"רוח אחרת" אמנות ישראלית 1988-1948, למדא הוצאתהאוניברסיטה הפתוחה, 2019.
• דליה מנור, "לצייר את האוויר: ריאיון עם יחזקאל שטרייכמן", פרוזה, מס' 94-93 (פברואר/מרס 1987), עמ' 29-20.

קישורים חיצוניים

• יחזקאל שטרייכמן באוסף מוזיאון ישראל
• יחזקאל שטרייכמן, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
• יחזקאל שטרייכמן באתר ארופיאנה (באנגלית)
• גדעון עפרת, ספינת הלאום של יחזקאל שטרייכמן, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2009
• מידע לאספנים אודות יחזקאל שטרייכמן, באתר עסקי אמנות
• מציוריו של יחזקאל שטרייכמן באתר תירוש

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29072809יחזקאל שטרייכמן