פרס סנדברג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרס סנדברג
תיאור פרס לאמנות ישראלית

פרס סנדברג לאמנות ישראלית הוא פרס הניתן על ידי מוזיאון ישראל עבור אמנות ישראלית החל משנת 1968 מכספי תרומה של נדבן אמריקאי מניו יורק שביקש להשאר בעילום שם[1]. הפרס על שמו של וילם סנדברג, ששימש כיועץ עבור מוזיאון ישראל עם פתיחתו[2] ונחשב לבר סמכא בעולם האמנות והאמנות הפלסטית בפרט[3] אחרי שנים בהן שימש כאוצר במוזיאון סטדלייק.

היסטוריה

בשנת 1967 נפתחה קרן עבור הפרס, שהחלה מתרומה בגובה של 75 אלף דולר שניתנה עבור רכישת מספר יצירות אמנות ישראלית בכל שנה[1], והענקת פרס לאומנים עבור יצירותיהם. התורם האלמוני בחר לעשות כן מתוך הוקרה לפועלו של סנדברג בקידום האמנות המודרנית ומתוך הרצון לעודד את אותה האמנות בישראל[1].

יוסף זריצקי היה האמן הראשון שקיבל את הפרס ב-2 בינואר 1968. בין חברי ועדת הפרס היו סנדברג ויונה פישר. הפרס הוענק לו על "ציור" משנת 1964, שצויר לפי אחד מעבודותיו של הצייר יאן ורמיר. בראיונות רבים שהעניק לרגל קבלת הפרס הדגיש זריצקי את תפיסת העולם שלו ביחס לעצמאותו של מעשה הציור. "אסור למסתכל לראות יותר ממה שיש בתמונה", הסביר זריצקי. "אסור לו לפתח דמיון בקשר למה שהוא רואה. זה מה שהוא רואה זה מה שיש. תמונה זה לא חלום"[4] [5] ב-3 בדצמבר 1968[6] חולק הפרס בשנית, הפעם חלקו את הפרס במשותף יגאל תומרקין עבור פיסול, ואריה ארוך על ציוריו[7].

בנוסף לפרס לאמנות ניתן במהלך השנים גם מענק סנדברג למחקר ו/או פיתוח מטעם המחלקה לעיצוב ואדריכלות במוזיאון ישראל[8].

זוכי פרס סנדבררג לאמנות

מענק סנדברג למחקר ו/או פיתוח

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24903104פרס סנדברג