יוכבד מרקס
| תחום יצירה | קדרות, פיסול |
|---|---|
| פטירה |
26 בפברואר 2026 עומר, ישראל |
יוכבד גלעדי וינר-מרקס (25 באוקטובר 1927 – 26 בפברואר 2026) הייתה פסלת וקדרית ישראלית.
ביוגרפיה
יוכבד מרקס נולדה בשנת 1927 בקיבוץ דגניה א. הוריה, אליעזר וינר ונחמה לבית קצ’מן, היו חלוצים ילידי האימפריה הרוסית, שעלו לארץ ישראל בשנת 1920. למדה בבית החינוך המשותף דגניה ובתיכון בית זרע. שרתה בפלמ"ח כמזכירה בחטיבת הראל בפלוגה ז' (במחלקה שרתה ביחד עם רפול). נישאה לסרן יונתן (יויו) גלעדי מרמת רחל, אחד המפקדים ביחידת המיעוטים (צ'רקסים, דרוזים ובדואים). עברה עם בעלה להתגורר בעיר העתיקה בבאר שבע. הם גרו ביחד עם חיים לבקוב. ב-19 בנובמבר 1951 נהרג בעלה לאחר שבעת סיור בגבול עם ירדן הם חצו בטעות את הגבול ועל מנת להציל את אלכס בניה (לימים סגן אלוף בחיל השריון, נהרג במלחמת ששת הימים באל עריש) הוא נהרג. עם מותו של בעלה חזרה לדגניה א עם בתם היחידה שנולדה לאחר מותו. היא קראה לה על שמו-יונת.
היא למדה בסמינר הקיבוצים הוראה ושמשה כמורה בדגניה א'.
במחצית שנות ה-50 של המאה ה-20 החלה ללמוד תכשיתנות אצל חיים פז בירושלים.[1] עד מהרה פרשה מן הלימודים ועברה ללמוד קדרות אצל הדוויג גרוסמן. שם, למדה בניית כלים בבניית-יד בעזרת חוליות. לאחר כשנה עברה ללמוד קדרות על אובניים אצל חנה חר"ג צונץ בחיפה.
ב-1960 בקירוב הכירה את יהודית מאיר, והשתיים עברו להתגורר בבאר שבע, שם ביקש דוד טוביהו להקים מרכז לקרמיקה סביב מפעל "חרסה". בתחילה קיבלו השתיים מחסן קטן במרכז התעשייה, שהפך לסטודיו שלהן. הן רכשו תנור חשמלי מאדם מנדל, שזה היה התנור הראשון שבנה בישראל, והחלו לעבוד עם חומר חרסית מאדמת הנגב שמעורב בקש, בהשראת הקדרות הערבית, וכן לס מקומי, ושאריות נחושת מעובדת מתמנע.[2] השתים מכרו את עבודותיהן תחת השם "כדן". לאחר כשנה נטשו את השם והחלו לחתום על עבודותיהן בנפרד. במהלך שנות ה-60 של המאה ה-20 רכשו השתיים בית עות'מאני מראשית המאה ה-20, ששימש כמבנה מנהלה של הצבא הבריטי בכיבוש א"י וכמבנה מגורים. במבנה הקימו השתיים חדרי סטודיו נפרדים. בשנת 1966 הציגו השתיים תערוכה בגלריה "בת שבע" בתל אביב-יפו, ובשנת 1971 ב"מוזיאון הקרמיקה" (כיום ביתן הקרמיקה) בקריית מוזיאון הארץ.
בעזרת אדריכלים כדורה גד וארתור גולדרייך, קיבלו השתיים הזמנות למנורות, כדים וכלים דקורטיבים אחרים עבור מלון הילטון, הכנסת ועוד.[3]
בשנות ה-80 של המאה ה-20 עבר מרכז פעילותה של מרקס להוראה במסגרת המרכז לאומנויות בבאר שבע. הייתה מיוזמי ואוצרי הביאנלה לקרמיקה באר-שבע בשנת 1990, וכיו"ר עמותת הביאנלה, הייתה שותפה לניהול ואוצרות הביאנלות בשנת 1993 ו-1997. לאחר מכן פרשה לגמלאות וחיה בעומר.
חיים אישיים
נישאה לשמשון מרקס יליד דיסלדורף, גרמניה שגדל באנגליה. לזוג נולדו בת ובן.
מרקס נפטרה ב-26 בפברואר 2026, בגיל 98.
עבודות
- כלים אמנותיים בהכנסת, ירושלים.
- מנורת שולחן בכל חדר במלון הילטון תל אביב
- קיר קרמיקה אמנותי תיאטרון באר שבע
- קיר קרמיקה אמנותי במלון נאות מדבר
- קיר קרמיקה אמנותי בחדר האוכל בקיבוץ דגניה א'
- "שלהבת החירות" חדר ההנצחה, דגניה א'
- קערה כחולה-אפורה[4]
תערוכות קבוצתיות
- 1968 - אמני הנגב, המוזיאון העירוני ע"ש דוד בן-ארי, בת-ים
- 1970 - קרמיקה ישראל 70, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל-אביב
- 1971 - יהודית ויוכבד, מוזיאון הקרמיקה - קרית מוזיאון הארץ, רמת אביב, תל-אביב
- 1991 - תערוכת מורים, המרכז לאמנות חזותית, באר שבע
- 1991 - ראשית הקראמיקה הישראלית 1962-1932, בית האמנים בירושלים ובמוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, הרצליה
גלריה
-
"גלים גלים" (1983), קיר קרמיקה, חדר האוכל, דגניה א'
-
"גלים גלים" (1983), קיר קרמיקה, חדר האוכל, דגניה א' (פרט)
-
"שטיח אירחים", בכניסה לביתה, עומר
-
רצפה בחצר ביתה, עומר
-
שולחן בחצר ביתה, עומר
-
פסל קרמיקה בחצר ביתה, עומר
-
פסל קרמיקה בחצר ביתה, עומר
-
אריח קרמיה בחצר ביתה, עומר
קישורים חיצוניים
- לוחמת גלעדי וינר-מרקס יוכבד, באתר הפלמ"ח
- יוכבד מרקס, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- יוכבד מרקס באתר סקר אמנות הקיר בישראל
- יעקבסון, מיכאל, סיבוב בחדר האוכל "החדש" והסגור בקבוצת דגניה א', באתר "חלון אחורי"
- מיכל ברקוביץ, על החתום יוכבד באר שבע, עמודים 33 - 39, עמותת אמנים יוצרים בישראל
- מבאר-שבע ל"בת-שבע", דבר, 1 בדצמבר 1966
- אורלי מלמד, קרמיקאיות מבאר-שבע - ב"בת שבע", למרחב, 1 בדצמבר 1966
- ש. גבעון, הן שורפות את מעשי-ידיהן, מעריב, 7 באוקטובר 1966
הערות שוליים
- ↑ ראו: אורלי מלמד, קרמיקאיות מבאר-שבע - ב"בת שבע", למרחב, 1 בדצמבר 1966
- ↑ ראו: ברקוביץ, מיכל, "על החתום יוכבד מרקס", 1280°c, גיליון 42, דצמבר 2021, עמ 38-37
- ↑ ראו: אורלי מלמד, קרמיקאיות מבאר-שבע - ב"בת שבע", למרחב, 1 בדצמבר 1966
- ↑ קערה כחולה-אפורה מעשה ידי יוכבד מרקס, אוספי מורשת בישראל
יוכבד מרקס42816945Q55293864