הרב יהודה דוד וולפא
 | |||
| לידה |
1931 (גיל: 95 בערך) תרצ"א ירושלים, פלשתינה (א"י)  | ||
|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||
| מקום פעילות | ראשון לציון | ||
| השכלה | ישיבת עץ חיים, ישיבת סלבודקה, ישיבת מיר | ||
| בת זוג | אלטה-מלכה (לבית גולדמן) | ||
| אב | ליפא-יהונתן וולפא | ||
| אם | גיטל וולפא (לבית שיפמן-ידלר) | ||
| |||
הרב יהודה דוד וולפא (נולד בשנת תרצ"א, 1931) הוא הרב הראשי האשכנזי של ראשון לציון.
ביוגרפיה
נולד בירושלים, בנם של ליפא-יהונתן וגיטל וולפא. אמו הייתה בתו של רבי אהרן שיפמן-ידלר, חתנו של רבי יצחק זאב ידלר ומגיד שיעור בישיבת עץ חיים. למד בישיבת עץ חיים, ולאחר מכן בישיבת סלבודקה בבני ברק. בשנת תשי"ד (1954) נישא לבת דודו אלטה-מלכה גולדמן, נכדת רבי בן ציון ידלר ורבי אהרן שיפמן-ידלר. לאחר נישואיו התגורר בירושלים ולמד בישיבת מיר, ובמשך תקופה למד בחברותא עם רבי חיים שמואלביץ. כעבור זמן עבר להתגורר בבני ברק. באותה תקופה פתח עם אחיו, רבי יעקב וולפא, את "ישיבת אשקלון". בין השנים תשכ"ח–תש"ל התגורר בקריית ישמח משה שבגני תקווה.
הוציא לאור את פירוש "תפארת ציון" על הספרא, שחיבר סבו רבי יצחק זאב ידלר.
רבנותו
בשנת תש"ל (1970) נבחר לרבה האשכנזי של ראשון לציון. בתקופת רבנותו הקים מוסדות תורה וחינוך בעיר, ובהם: "ת"ת ראשון לציון", "הישיבה לצעירים ראשון לציון", כולל אברכים "כינור דוד" והמכון ללימודי יהדות "מצאנו מים".
הרב וולפא נחשב כבעל גישה מחמירה בתחומי פעילותו הרבנית, בנושאי כשרות, קבורה, נישואין וגיור. בשנת 1984 פסק לגבי קבורת תרזה אנגלוביץ כי אם הגופה לא תועבר ממקומה יש לפנות את כל הקברים סביבה עד למרחק של שמונה אמות. משפחתה של אנגלוביץ עתרה לבג"ץ כנגד העברת הגופה, וזה הוציא צו ביניים שאסר על העברתה עד להכרעה בעתירה.
הרב וולפא נוהג להפנות זוגות שנרשמו לנישואין לחוקרים פרטיים לצורך בירור יהדותם, והמשרד לענייני דת יצא נגד נוהל זה[1].
בספטמבר 2014 הוגשה נגדו תלונה במשטרה על ידי משגיח כשרות בעיר בחשד לעבירות שוחד, לאחר שבית המשפט דחה את הטענות האחרון חזר בו מעדותו, מחמת כך עורך דינו של הרב דרש ממנו כחלק מהסכם סולחה בינו לבין הרב להודות בכתב שכל הטענה בשקר יסודה כתנאי להמשך קבלת הכשרות[2], בעקבות זאת הורשע הרב וולפא בדצמבר 2018 בהטרדת עד ע"י בא כוחו[3]. באפריל 2019 נגזרו עליו קלון ומאסר על תנאי[4]. ערעור עורך הדין לבית המשפט המחוזי ולבית המשפט העליון נדחו, ובית המשפט העליון הבהיר בעניינו כי "מעשהו של המבקש, שנעשה תוך ניצול סמכותו שניתנה לו כעובד ציבור בכיר, פגע באופן חמור בערכים של טוהר המידות ושמירה על תקינות ההליך הפלילי"[5].
פסיקת בית המשפט זו גררה ביקורת באשר ליכולת בתי המשפט להתערב ולבטל את כחם וסמכותם של רבני הכשרויות לאכוף את כללי קבלת הכשרות[6].
משפחתו
- אחיו רבי יעקב יהושע שימש כראש ישיבת אשקלון, נפטר בכ"ט תשרי תשפ"ה[7].
- אחיו הרב יצחק זאב[8], התקרב לחסידות חב"ד, אביו של הרב שלום דובער וחמיו של הרב מרדכי שמואל אשכנזי.
- אחיו הרב אליעזר, ראש כולל כינור דוד בראשון לציון ומרבני רמת בית שמש ג'.
הערות שוליים
- ↑ יקי אדמקר, הרב שפעל נגד הרבנות, באתר וואלה, 22 בדצמבר 2013
- ↑ מתוך פסק דין בנושא, ערעור בנוגע להשעיה זמנית של עו"ד
- ↑ ישי כהן, הרב יהודה דוד וולפא הורשע בהטרדת עד, באתר כיכר השבת, 2 בדצמבר 2018
- ↑ קובי רוזן, בית משפט הטיל קלון וגזר מאסר על תנאי על הרב יהודה דוד וולפא, באתר כיכר השבת, 29 באפריל 2019
- ↑ רע"פ 2937/20 יהודה דוד וולפא נ' מדינת ישראל, ניתן ב־19 במאי 2020
- ↑ א. שכטר, אחרי 50 שנה: רבה של ראשון לציון יודח בהחלטה שערורייתית, באתר כל רגע, 19.05.2020
- ↑ ברוך דיין האמת: הסתלק הגאון רבי יעקב יהושע וואלפא זצ"ל
- ↑ יצחק זאב וולפא, באתר חב"דפדיה
יהודה דוד וולפא39913815Q16339951