יהדות טמפה
 | |
| מפרץ טמפה | |
| אוכלוסייה | |
|---|---|
| 23,000 בעיר, 45,000 במטרופולין | |
| ריכוזי אוכלוסייה עיקריים | |
|
| |
| שפות | |
| אנגלית, עברית, יידיש | |
| דת | |
| יהדות, אתאיזם | |
| קבוצות אתניות קשורות | |
| יהדות ארצות הברית | |
| נוסח תפילה | |
| נוסח אשכנז, נוסח הספרדים, נוסח לא-אורתודוקסי |
יהדות טמפה (מכונה גם: יהדות מפרץ טמפה) היא הקהילה היהודית במטרופולין אזור מפרץ טמפה שבירתו טמפה, בפלורידה, ארצות הברית. בעיר טמפה עצמה חיים על פי ההערכות כ-23,000 יהודים, ובמטרופולין שסביבה חיים סך הכל כ-45,000 יהודים המהווים 1.42% מכלל אוכלוסיית המטרופולין.[1] בחלוקה למחוזות, 26,135 יהודים חיים במחוז פינלאס (אנ'), 23,000 חיים במחוז הילסבורו (אנ'), ו-8,400 נוספים מתגוררים במחוז פאסקו (אנ').[1]
בעיר קיימים מספר בתי חב"ד המספקים שירותי יהדות.[2]
באזור 37 בתי כנסת, בית ספר יהודי אחד ושבעה גני ילדים יהודיים.[1]
החינוך היהודי במטרופולין נשען על "בית הספר הלל", שנוסד ב-1970, ובו לומדים כ-200 תלמידים יהודיים בגילאי יסודי וחטיבות ביניים.[1]
היסטוריה
טמפה
ברישומים מהמאה ה-16 מוזכרים יהודים מומרים בעיר טמפה.[1]
ככל הנראה, ההתיישבות היהודית הראשונה באזור החלה ב-1846, עת הגיעה אליו אמלין קוונץ מיליי עם בעלה הגוי. קהילה יהודית הוקמה רק כ-40 שנה לאחר מכן, כאשר תעשיית הסיגרים החלה להתפתח בעיר, ובהמשך כיהן הרמן גלוגובסקי, מיהודי העיר, בתפקיד ראש העיר משנת 1886 עד 1894. עיקר היהודים שהגיעו לטמפה בסוף המאה ה-19 היו סוחרים מג'ורג'יה ודרום קרוליינה.[1]
בשנת 1894 הוקמה בעיר טמפה קהילה חדשה, "שערי צדק". היא החלה את דרכה כאורתודוקסית אך הפכה בהמשך רפורמית והצטרפה לאיחוד ליהדות רפורמית בשנת 1903. ב-1904 הוקמה בעיר קהילת "רודף שלום", קהילה אורתודוקסית שבהמשך נהייתה קונסרבטיבית. בשנת 1906 נוסדה בטמפה "התאחדות הצעירים העברים של טמפה", ולאחר מלחמת העולם השנייה היא הפכה למרכז הקהילתי היהודי. בשנת 1917 נוסדה קהילת "בית ישראל" כבית ספר עברי חופשי, ולימים שינתה את שמה ל"כנסת ישראל". בשנת 1924 הוקם בעיר סניף טמפה של המועצה הלאומית לנשים יהודיות על ידי שרה בראש.[1]
בזמן מלחמת העולם הראשונה, בין השנים 1914 ו-1918, הייתה טמפה הייתה ביתה של הקהילה היהודית השנייה בגודלה במדינת פלורידה. הקהילה היהודית הייתה פעילה מאוד בחיי העיר. בתקופה שבין מלחמות העולם הוקמו בטמפה סניף של ההסתדרות הציונית הדסה וסניף של נוער בני ברית.[1]
לאחר מלחמת העולם השנייה קהילת האזור המשיכה לגדול, ובשנות השבעים הוקמו בטמפה מספר קהילות חדשות, ביניהן "בית עם", "קול עמי", "בית המקדש דוד", "המרכז הקהילתי היהודי של סאן סיטי", ו"צעירי ישראל". בית הספר הילל שירת את צורכי החינוך של הנוער היהודי בעיר, והוקמו בתי אבות יהודיים.[1]
מבין יהודי העיר, נבחר ריצ'רד הודס לבית הנבחרים של פלורידה ב-1968, סנדרה וורשה פרידמן נבחרה למועצת העיר ב-1974, ובשנת 1986 נהייתה לאשה הראשונה שכיהנה כראש עיריית טמפה.[1]
בשנת 1970 חיו בטמפה כ-5,200 יהודים. בתחילת המאה ה-21 מספרם גדל לכ-25,000 איש. כיום עומד מספר היהודים במחוז של טמפה, מחוז הילסבורו (אנ'), על כ-23,000 איש.[1]
ערי הסביבה
נוסף על האוכלוסייה היהודית בעיר הבירה של המטרופולין, טמפה, קיימות קהילות יהודיות במחוז פינלאס (אנ') ובמחוז פאסקו (אנ').
ראו גם
הערות שוליים
- ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 קהילת יהודי טאמפה, באתר אנו – מוזיאון העם היהודי
- ↑ Tampa, Florida 33602, חסידות חב"ד (באנגלית)
| יהדות ארצות הברית | ||
|---|---|---|
| זרמים | אורתודוקסים (חרדים • מודרניים) • רפורמים • קונסרבטיבים • רקונסטרוקציוניסטים • התחדשות יהודית • הומניסטית • בלתי משויכים | |
| קהילות | אילנוי (שיקגו) • אלסקה • ג'ורג'יה (אטלנטה) • וושינגטון די. סי. • ויסקונסין (מילווקי) • מיין • מצ'סוסטס (בוסטון) • מרילנד (בולטימור) • ניו ג'רזי (וודביין • ליקווד) • ניו יורק (כתר • ניו יורק • מונסי • פאלם טרי) • פלורידה (אורלנדו • ג'קסונוויל • טמפה • מיאמי • סיינט פיטרסברג • קייפ קורל) • פנסילבניה (פילדלפיה) • קולורדו (דנוור) • קליפורניה (לוס אנג'לס • סן דייגו • סן פרנסיסקו) • קרוליינה הדרומית | |
| פוליטיקה | איש הקשר היהודי בבית הלבן • הלובי היהודי • ועידת הנשיאים | |
| תרבות | מטבח (אנ') • ג'אז | |
| אנטישמיות | פולמוס הנאמנות הכפולה | |
| שונות | מצעד ההצדעה לישראל • עם עולם | |
יהדות טמפה42151680Q136748084