|
|
tabBackground:;tabBorder:#AAAAAA;defaultTab:2;
|
|
|
י"א בתשרי הוא היום האחד-עשר בחודש הראשון
בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום האחד-עשר בחודש השביעי
למניין החודשים מניסן.
בקרב עדות החסידים, מכונה יום זה בשם "שם ה'" (ביידיש: גאטס נאמ'ן), על שם שחוזרים לומר בברכה שלישית בתפילת שמונה עשרה, "הקֵל הקדוש" אחרי שאמרו "המלך הקדוש" בכל עשרת ימי תשובה.
חגים ומועדים
- ומוסיפים לאחר שיר של יום, 'למנצח לבני קרח מזמור, רצית ה' ארצך, שבת שבית יעקב'. (תהלים פה)
אירועים היסטוריים
נולדו
נפטרו
- ד'רכ"ח – מר בר רב אשי, ראש ישיבת סורא, מאחרוני האמוראים בבבל[4].
- ד'תתצ"ג – רבי יצחק הלוי משפירא[5].
- ה'תקכ"ט – רבי אברהם אביש מפרנקפורט, מרא דאתרא ואב בית דין בליסא ובפרנקפורט. שמו מפורסם כאחד מראשי האוסרים בפרשת הגט מקליווא.
- ה'תקע"א – רבי דוד מסטפין (כונה המגיד מסטפין) מגיד מישרים, תלמידם של הבעל שם טוב ושל המגיד ממזריטש.
- ה'תקע"ב – רבי צבי אריה לנדא.
- ה'תרמ"ד – רבי אלכסנדר סנדר יום טוב ליפא אייכנשטיין, רב ואדמו"ר, הרביעי בשושלת זידיטשוב.
- ה'תרס"ד – רבי יוסף זכריה שטרן משאוועל, מחבר ספר זכר יהוסף[6].
- ה'תש"ב – מנחם אוסישקין, ממנהיגי הציונות וראש הקק"ל (נולד ה'תרכ"ג).
- ה'תש"ג – רבי מנחם מנדל פרידמן, האדמו"ר השלישי בחסידות בוהוש.
- ה'תשמ"ז – רבי חיים רפאל שושנה, רב, דיין משורר עברי וחוקר פיוט מרוקאי, מהחוקרים הבולטים של פיוטי יהדות מרוקו. כיהן כדיין בבית הדין בקזבלנקה וכרב העיר דמנאת.
- ה'תשס"ג – רבי פרץ מימון, רב הישוב גילת, ומחבר ספר תולדות פרץ.
- ה'תשס"ד – רבי אשר פריינד, אדמו"ר וצדיק ירושלמי, נודע בשיטתו בעבודת הנפש ובסיועו לנזקקים. מייסד מוסדות "יד עזרה".
- ה'תשע"ב – רבי משה גפן, מראשי ישיבת כנסת יצחק חדרה[7].
- ה'תשס"ו – דניאל רוזוליו, ממנהיגי התנועה הקיבוצית וחבר הכנסת מטעם המערך השני (נולד ה'תרפ"ז).
הערות שוליים
