טיוטה:בנות רב חסדא
בנות רב חסדא היו בנותיו של האמורא הבבלי רב חסדא, שחיו במאה השלישית לספירה. הן נודעו בזכות קרבתן לאביהן ונישואיהן לתלמידיו שהיו מגדולי הדור.
הבנות וקורותיהן
מספרן המדויק של בנות רב חסדא אינו ידוע, אך הגמרא מזכירה במפורש לפחות שתיים מהן:
- ברתיה דרב חסדא - המפורסמת שבהן, שנישאה תחילה לרמי בר חמא ולאחר פטירתו לרבא[1]
- בתו שנישאה למר עוקבא בר חמא
נישואי שתי האחיות לשני האחים - רמי בר חמא ומר עוקבא בר חמא - היו תופעה ייחודית, שכן הן היו זוג הכהנות היחיד באזורם (”מסורא ועד נהרדעא”) שנישאו לשני אחים[2]. כמו כן, ידוע כי רב חסדא קיבל קידושין עבור לפחות אחת מבנותיו בעודה קטנה[3].
קרבתם לאביהן
רב חסדא העניק לבנותיו הן הדרכה רוחנית והן עצות מעשיות לחיי היום-יום והליכות בית. הגמרא מתעדת שיחות בין רב חסדא לבנותיו, המשקפות את יחסי הקרבה ביניהם.
יחסו המיוחד לבנותיו והנהגתו עמן
רב חסדא הביע העדפה מיוחדת לבנותיו, עד שאמר במפורש כי הוא מעדיף בנות על בנים[4]. אחת ההבנות להעדפה זו היא הערכתו את תרומתן המעשית בעזרה בבית[5]. אפשרות נוספת היא שמחתו בחתניו שהיו מגדולי הדור[6].
עם אחת מבנותיו מתוארת השיחה הבאה: בילדותה, כששני תלמידי אביה - רבא ורמי בר חמא - ישבו לפניהם, שאל אותה רב חסדא למי מהם תרצה להינשא. תשובתה הייתה "לשניהם", ואכן, נבואתה התגשמה: תחילה נישאה לרמי בר חמא, ולאחר פטירתו - לרבא[7].
הדרכה רוחנית
בתחום הצניעות, הדריך אותן להקפיד הקפדה יתרה. לדוגמה, הורה להן לשאול את הנוקש בדלת בלשון נקבה (״מי את?״) ולא בלשון זכר (״מי אתה?״), כדי שלא להרגיל את עצמן לדבר עם גברים[8].
באחת השיחות, כאשר הציעה לו אחת מבנותיו לנוח מעט מלימודו, השיב לה במליצה כי עתידים לבוא "ימים ארוכים וקצרים" שבהם נישן הרבה - רמז לימים שאחר הפטירה שבהם 'יישן' בקבר ולא יוכל עוד לעסוק במצוות[9].
הדרכה מעשית
רב חסדא צייד את בנותיו בעצות מעשיות לחיי הנישואין, במטרה לסייע להן לשמר את כבודן בעיני בעליהן. בין היתר: להימנע מאכילת ירקות המותירים ריח בפה; לא לאכול לחם בפני הבעל, כדי שלא יראה אותן כאוכלות יתר על המידה; לא לאכול תמרים ושיכר בלילה, בשל השפעותיהם הגופניות; ולא להתפנות במקום שבו נוהג הבעל להתפנות[10].
העובדה שהגמרא בחרה לתעד את שיחותיו עם בנותיו, גם כשעסקו בענייני הפרט, מעידה על חשיבותן המיוחדת. חכמי הגמרא ראו בהן בבחינת "תורה היא וללמוד אנו צריכים"[11].
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ל"ד עמוד ב'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"ד עמוד א'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף פ"א עמוד ב'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קמ"א עמוד א'
- ↑ שיטת היש מפרשים המובאת ראשונה ברשב"ם, מסכת בבא בתרא, דף קמ"א עמוד א', ד"ה א"ר חסדא
- ↑ תוספות, מסכת בבא בתרא, דף קמ"א עמוד א', ד"ה לדידי בנתן
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י"ב עמוד ב'.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ק"מ עמוד ב'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף ס"ה עמוד א'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ק"מ עמוד ב'
- ↑ כעין זה: תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס"ב עמוד א'