חמי טבריה
חמי טבריה הוא אתר מרחצאות בסמוך לעיר טבריה. ליד טבריה נובעים 17 מעיינות, מהם אחדים גלויים לעין ליד האתר. המים הטרמומינרליים, המכילים מיני מינרלים ומלחים, מגיעים לבריכות, אמבטיות ומקוואות, כשהם בטמפרטורה של 60 מעלות צלזיוס ועוברים קירור לטמפרטורה של 37–38 מעלות. הטבילה במרחצאות מקובלת בין השאר על חולי שגרון, מחלות מערכת העצבים ומחלות עור. בימי החורף והאביב באים מתרחצים רבים למרחצאות.
האתר נמצא בבעלות הקבלן יחזקאל מורד בעל הקומפלקס של "חמי טבריה SPA" הכולל ארבעה מתקנים: הפארק הלאומי חמת טבריה, האתר בו נחנך הספא הראשון בשנת 1929 ובו נמצא חמאם תורכי עתיק, המרכז לטיפולים רפואיים ומתחם הנופש והספא - "מעיינות חמי טבריה" - המנוהל מחודש אפריל 2013 על ידי חברת מעיינות חמשת החושים בע"מ.
מתחם מעיינות חמי טבריה כולל בריכת מים טרמומינרלית מקורה, בריכת מים טרמומינרלית חיצונית, מוקדי ג'קוזי בבריכות הטרמומינרליות, סאונות (יבשה ורטובה) ואגף ספא וטיפולים, יחד עם בריכה חצי אולימפית חיצונית וחדר כושר חדיש.
משמעות השם "חמת"
השימוש בשם "חמת" מבטא את העובדה כי נביעות רבות, מתוקות ומלוחות, של מים חמים נובעים מן האדמה. השימוש במטבע לשון זו אינו מוגבל לטבריה בלבד, הוא נפוץ בכל רחבי עמק הירדן. חמת גדר שוכנת בעמק הצר של נהר הירמוך הנשפך לנהר הירדן שבבקעת הירדן. אזור הבקעה וסביבתה רצוף באתרים אשר בשמם מצוי הרכיב "חמה" או "חמת" דוגמאות לכך: מעיינות חמאם אל-מליח בדרך ממחולה[1] לטובאס בשומרון ו"תל-חמה" ליד המושב מחולה[2].
תולדות המקום
עוד בימי קדם העריכו את חמי-טבריה בתור אתר רחצה ומרפא. סביבתו נבנתה עיר בשם "חמת" - שם המעיד על סגולות מי המעיין.
על מקורם של המים נאמר בתלמוד[3]: "א"ר יוחנן שלושה נשתיירו מהם (ממעיינות התהום שנפתחו במבול והם נובעים עדין מים רותחים כמי המבול) והם: בלועה דגדר (גדר קשורה לחמת גדר) וחמי טבריא ועיניא רבתי דבירם (המעין הגדול שבבירם - המקום לא זוהה - כנראה בעבר הירדן צפונית מהכנרת)".
בתלמוד הבבלי, מסכת מגילה נאמר: "חמת זו טבריא. ולמה נקראה שמה חמת? על שום חמי טבריא" (ו', א'). בנוסף מוזכר במסכת תענית שזהו מקום מיוחד מאוד כי נתן לטבול בו במים חמים ולהטהר. (שכן מים שחיממו ושאבו אותם באופן מלאכותי פסולים לעניין מקווה)
עוד אזכור ראוי לציון לגבי האתר הוא הדיון ההלכתי היחיד במינו שנערך סביב דינם של המים כמקור חום טבעי לבישול: ” וְהָכִי קָאָמְרִי לֵיהּ רַבָּנַן לְרַבִּי יוֹסֵי הָא מַעֲשֶׂה דְּאַנְשֵׁי טְבֶרְיָא דְּתוֹלְדוֹת חַמָּה הוּא וְאָסְרִי לְהוּ רַבָּנַן אֲמַר לְהוּ הַהוּא תּוֹלְדוֹת אוּר הוּא דְּחָלְפִי אַפִּיתְחָא דְגֵיהִנָּם. אָמַר רַב חִסְדָּא מִמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשׂוּ אַנְשֵׁי טְבֶרְיָא וְאָסְרִי לְהוּ רַבָּנַן בָּטְלָה הַטְמָנָה בְּדָבָר הַמּוֹסִיף הֶבֶל וַאֲפִילּוּ מִבְּעוֹד יוֹם אֲמַר עוּלָּא הֲלָכָה כְּאַנְשֵׁי טְבֶרְיָא אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן כְּבָר תַּבְרִינְהוּ אַנְשֵׁי טְבֶרְיָא לְסִילוֹנַיְיהוּ” (מסכת שבת דף ל"ט עמודים א'+ב'). תחילה חשבו חכמים להגדיר את המים כ-"תולדות חמה", כלומר, מים שהתחממו על ידי הטבע (לא בהכרח כפשוטו, על ידי השמש, אלא כל בישול שנעשה בצורה טבעית ולא על ידי אדם), אך למעשה נפסק שהמים באתר הם "תולדות האור" כי המים מתחממים "בפתח הגהנום", שזה חמור יותר מתולדות חמה.
הרומאים הטביעו על המטבעות שיצקו בטבריה את דמות היגיאה - אלת הבריאות. על הפופולריות של המרחצאות בימי בית שני מעיד המדרש בתלמוד בבלי מספר "ומפני מה אין חמי-טבריא בירושלים ? - כדי שלא יהיו עולי רגל אומרים: אלמלי לא עלינו אלא לרחוץ בחמי טבריא - דיינו, ונמצאת עלייה שלא לשמה." (מסכת פסחים ח:). חכמים הרשו להתרחץ במרחצאות גם בשבת[4]. במאה ה-14 שאלו רבני הארץ את אחד מרבני ספרד המפורסמים בדבר: "זיעה בימי טבריא מותרת בשבת אם לאו". התשובה הייתה: שהזיעה לחלוטין נאסרה ואפילו בחמי טבריא[5].
'זאב וילנאי בספרו "מדריך ארץ ישראל" משנת 1941 מביא את תוכן מכתבו של חולה שהיה בחמי טבריה:
אצבעותינו נושרות,
אברינו נופלים.
ידינו גידמות,
רגלינו קיטעות,
ברכנו כושלות,
עינינו אופלות.
וחותמים: בשם אחינו המיוסרים דרי חוף קרת.— וילנאי, עמוד 287
פיתוח המתחם
בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל נבנו ושופצו מבנים במקום, בתכנונם של האדריכלים ב. חייקין והרי לוריא[6]. את תכנון הנוף ביצע האדריכל שלמה אורן ויינברג[7].
בשנות ה-60 של המאה העשרים פיתחה חברת אפריקה ישראל להשקעות את מתחם "חמי טבריה" כאתר תיירות ונופש מודרני. הוקמו מרחצאות "חמי טבריה הצעירה" והמלונות "גני חמת" ו"גלי כנרת"[8]. בשנות ה-80 של המאה העשרים החליטה החברה להוסיף אגף חדש לבית המלון "גני חמת". בחפירות שנערכו לצורך יציקת היסודות נתגלו עצמות וקברים רבים, עקב העובדה שמיקומו של בית המלון נשק לבית העלמין העתיק של טבריה. עם היוודע המקרה פרצו שוב הפגנות ומחאות רבות, בטבריה ובריכוזים חרדיים בישראל. לבסוף הוצעו להנהלת המלון פתרונות הלכתיים-טכניים לפיהם יישארו הקברים במקומם, ובניית האגף התבצע על הגבהה מיוחדת. עם זאת בעדה החרדית החליטו להטיל חרם על בנק לאומי שהחזיק במניות אפריקה ישראל[9]. בשנת 2009, מכרה אפריקה ישראל את "חברת חמי טבריה בע"מ" שמחזיקה בקרקעות ובמרחצאות בשטח של כ-250 דונם, ובמלון "גני חמת" (שנקרא אז "הולידיי אין טבריה"), לאיש העסקים יחזקאל מורד[10].
ראו גם
לקריאה נוספת
- זאב וילנאי, מדריך ארץ ישראל חיפה העמקים הגליל החרמון, 1941, הדפסה שלישית: 1948. הוצאת תור ארץ ישראל ירושלים.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של חמי טבריה- אתר מעיינות חמי טבריה
- נו"ן עיי"ן, ל"חמי טבריה", הצופה, 2 בינואר 1941
חמי טבריה, 1940, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים- רבי מנחם מנדל כשר, חמי טבריא, על פי מקורות הספרות העברית העתיקה התלמודית והמדרשים ועוד, ירושלים, תרצ"ד, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ המזוהה עם אבל מחולה, עירו של אלישע הנביא
- ^ ראו: ארליך
- ^ מסכת סנהדרין ק"ח, א'. הערות מפירושו של הרב עדין שטיינזלץ למסכת סנהדרין.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, ה'
- ^ הר"ן שו"ת סימן ד' מובא בספרו של זאב וילנאי
- ^ רשימת האדריכלים הבולטים, שפעלו בארץ ישראל, בתקופת העלייה החמישית, כולל סיכום קורות החיים המקצועיים של כל אחד מהם, מתוך חומר עזר בקורס לתולדות האמנות, מאת אליעזר פרנקל
- ^ תוכניות נוף - חמי טבריה - טבריה, ארכיון שלמה אורן ויינברג, הספרייה הלאומית
- ^ ייבוש 150 דונם בחוף כנרת להרחבת "חמי טבריה", הבוקר, 3 באוגוסט 1965
- ^ עידן יוסף, אחרי 21 שנה: החרדים מסירים את החרם מבנק לאומי, באתר הארץ, 10 באפריל 2006
- ^ רנית נחום-הלוי, אפריקה ישראל ממשיכה במסע המימושים: מכרה את מתחם הולידיי אין טבריה ב-97 מיליון שקל, באתר TheMarker, 11 בדצמבר 2009
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
36003811חמי טבריה