תחנת הכרמל
 | |
| חזית כנסיית המלאך גבריאל | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | חיפה |
| תאריך ייסוד | סוף המאה ה-19 |
| על שם | תחנת הרכבת |
| שכונות נוספות בחיפה | |
תחנת הכרמל, בשמה הערבי "אלמחטה" (المحطة), היא שכונה קטנה במערב חיפה, ממזרח לבת גלים, התחומה כמשולש ששלוש פאותיו הן דרך יפו, רחוב חיל-הים ונמל חיפה ונחצית לאורכה על ידי מסילת החוף.
השכונה, שעד מלחמת השחרור הייתה מיושבת על ידי ערבים, יושבה עם תום המלחמה על ידי יהודים שהיו קשורים למשטרה ועל ידי עולים חדשים. בשנות ה-50 הרסה חברת הדיור העירונית "שקמונה", כנציגת רשות הפיתוח, חלק מהמבנים, ועם השנים נהרסו מבנים נוספים על מנת לאפשר הנחת מסילת רכבת מקבילה לזו הקיימת וכן ליצור חניונים. בסוף המאה ה-20 התרוקנה השכונה כמעט כליל מתושביה היהודים, ובמקומם באו בעיקר בני כפרי מיעוטים שהיגרו אל חיפה.
מתחם בתי הקברות
מתחם בתי העלמין שלאורך חלקה המערבי של דרך יפו כולל בתי קברות מתקופות שונות בהיסטוריה של חיפה ומשומר כחלק ממורשתן של אחדות מהקבוצות המרכזיות ביותר בתשתיתה של העיר המודרנית.
המתחם, שרובו ככולו נמצא מצידה הצפוני של דרך יפו בואך הכניסה המערבית לעיר התחתית, מתחיל מעט מזרחה לצומת דולפין ומגיע עד ירכתי המושבה הגרמנית, והוא שוכן בסמיכות לתל חיפה אל-עתיקה, שהוא בעצמו שרידי מערכת-קברים מהתקופה הקדומה. זה לצד זה, נמצאים כאן בית הקברות הצבאי הבריטי, בית קברות טמפלרי ובית הקברות היהודי הישן.
בית הקברות הטמפלרי
בבית קברות זה (Templerfriedhof) נקברו, בעיקר, תושבי המושבה הגרמנית בחיפה. בית הקברות נפתח ב-1875 (אף כי בשלט הכניסה מצוין אחרת), ועד לפתיחתו נקברו המתים בבית הקברות שליד כנסיית המלאך גבריאל הסמוכה (ליד פסי הרכבת). כרבע מהנקברים בבית הקברות הם ילדים, שחלק מקבריהם נמצאים על יד קיר בית הקברות.
אל המקום הועברה "אבן הסמוניה", מצבה לזכר ראשוני תנועת הטמפלרים בעמק[1].
בבית הקברות טמונות דמויות מפתח מחיי המושבה הגרמנית כגאורג הרדג, יעקב שומאכר, בנו, הדוקטור גוטליב ואשתו מריה (לבית לנגה), פריץ קלר ("מלך הכרמל") אונגר (אשר הלווייתו רבת-המשתתפים והדרג הייתה הפגנת כוח פוליטית של הטמפלרים) ועוד. חלק ממקימיה של המושבה, ככריסטוף הופמן, שעזב ליפו בעקבות הפילוג עם חבריו, אינם קבורים כאן[2].
כמו כן קבורים כאן מספר אנשים שהיו קשורים למושבה אך לא לכת הטמפלרית, בהם הזוג צולינגר, שווייצרי, קונסול גרמניה בחלב ואשתו, וכן אשתו של לורנס אוליפנט, אליס. אליס אוליפנט, שנפטרה בביתה בדאלית אל-כרמל (אחרי שחלתה בעת טיול בטבריה)[3], נקברה כאן בתום מסע הלוויה ארוך ורב-משתתפים, כשבעלה שוכב חולה בביתם על ההר. קברה נקבע מחוץ לחלקת הטמפלרים, וברבות הימים היה לגבול (גם סמלי) בין חלקת הטמפלרים לחלקת חללי הוד מלכותה[4].
במרכזו של בית הקברות קבוע אובליסק שמציין את הקורבנות הגרמנים (תושבי המושבה, אך לא רק) במלחמת העולם הראשונה. במרכז האובליסק הצלב הגרמני עם האות W, המציינת את הקיסר וילהלם, ותחתיו הכיתוב: "IHREN IM WELTKRIEG 1914–1918 GEFALLEN MITBURGERN DIE DEUTSCHE KOLONIE HAIFA". בטקס הסרת הלוט מעל המצבה, קרא אברמסון, הנציג הבריטי, קריאה לשלום, בסמליות לדו-קיום המתקיים במתחם בתי הקברות.
בהסכם השילומים נקבע כי בית הקברות יירשם על שמם של הטמפלרים, ומאז הם מתחזקים אותו. כמו כן הועברו אליו מצבותיהם של הטמפלרים מבית לחם הגלילית.
-
שלט ההנחיה לבית העלמין הטמפלרי -
בית העלמין הטמפלרי במבט כללי -
מצבה בבית העלמין הטמפלרי לזכר חללי מלחמת העולם הראשונה מקרב תושבי המושבה הגרמנית -
כיתוב לזכר חללי מלחמת העולם הראשונה
בית העלמין של חללי המלחמה הבריטים
ערך מורחב – בית הקברות הצבאי הבריטי בחיפה
בית העלמין של החללים הבריטים שנפלו בחיפה במלחמת העולם הראשונה הוקם ומתוחזק על ידי ועדת חבר העמים לקברי מלחמה, והוא מחולק לפי דתות החללים.
בית הקברות האנגליקני
כאן קבורים בעיקר אזרחים בריטיים, פקידי שלטון ושוטרים. בין המפורסמים ניתן למנות את הבאים:
- ד"ר איברהים זורוב - ערבי נוצרי, בן למשפחת רופאים ששימש כרופא המחוז בשנות ה-20 וה-30 ובין שאר תפקידיו עמד בראש ארגון הרופאים בארץ. זורוב הקים שירות רפואי חינם לכל דורש, אך ליהודים כבר קמו קופות חולים, והוא שירת בעיקר את הערבים.
- סר ארתור דאונס וליידי פלורנס דאונס - ארתור דאונס היה קצין בחיל הרפואה הבריטי ואיש מחקר שקיבל תואר אבירות על מחקריו הרבים בתחום הרפואה. אשתו פלורנס דאונס (צ'פמן) הייתה גיסתו של אדמונד אלנבי. הזוג השתקע בחיפה אחרי סיום שירותו של ארתור כרופא צבאי. ארתור ופלורנס נפטרו ב-1938 וב-1941 בהתאמה, ונקברו זה לצד זו[5][6].
- ג'ורג' סייקס - מנהל מחלקת תנועת הרכבות בארץ ישראל. ראשון נרצחי מאורעות תרפ"ט בחיפה.
- ד"ר פרדריק רולנד שו (Frederick Roland Studdert Shaw) - היה קצין בחיל הרפואה הבריטי. שירת בצרפת במהלך מלחמת העולם הראשונה שם עוטר בצלב הצבאי, לאחר מכן בהודו ובעיראק. בתום שירותו הצבאי התמנה לרופא הראשי של חברת הנפט העיראקית. נפטר בשנת 1935 בסמוך לחדיתה שבעיראק כתוצאה מסיבוך של דלקת שקדים[7].
- וולטר סידני שיליטר מופאט (Walter Sydney Shiliter Moffatt) - קצין הסדרת מים ועוזר מושל נפת ג'נין בפועל. נרצח, בשנת 1938, במהלך המרד הערבי הגדול במשרדו שבעיר[8].
- ג'ון אסקדייל ליטל (John Eskdale Little) - מנהל חשבונות ומפקח תנועת הדלק בחברת הנפט העיראקית, נהרג, יחד עם נחום פפר, בהתרסקות מטוס החברה בעפולה בשנת 1936[9].
- ויליאם פרדריק סינקלר (William Frederick Sinclair) - מפקד משטרת מחוז חיפה, נפטר בשנת 1927 כתוצאה מדיזנטריה[10].
-
קברו של ד"ר זורוב -
קברו של סר ארתור הנרי דאונס -
קברה של ליידי פלורנס דאונס -
קברו המשוקם של ג'ורג' סייקס -
קברו של ג'ון אסקדייל ליטל
בית הקברות היהודי הישן
- ערך מורחב – בית העלמין היהודי הישן של חיפה
יהודי העיר הקדומה, המוזכרת במשנה ובתלמוד, ובהם האמורא רבי אבדימי (שציון קברו מושך אליו מתפללים רבים), וכן יהודים מדורות קדומים, קבורים בבית עלמין זה. בין השנים 1860–1935 הוא שימש כבית העלמין המרכזי עבור יהודי חיפה ונקברו בו רבים ממייסדי היישוב היהודי בעיר ומאישיו הבולטים. ב-2010 הוחל בשיפוץ בית הקברות שהיה מוזנח במשך שנים רבות[11].
חיפה אל-עתיקה
האתר המשוער שבו התקיימה העיירה המקורית חיפה, שידוע כחיפה אל-עתיקה (מערבית: "חיפה העתיקה"), נמצא באזור שמדרום למקום שבו ניצב כיום בית החולים רמב"ם, החוף השקט וחלק משכונת בת גלים[12] ועד שכונת תחנת הכרמל (אלמחטה). תחילתו של היישוב כנראה בימי בית שני. מחיפה אל-עתיקה נשארה מערכת מסועפת של קברים חצובים בסלע, כנראה מתקופת בית שני או מהתקופה הרומית, הנמצאת בקרבת בית הקברות הבריטי.
השטח המשתרע מאזור בית החולים רמב"ם ועד תחנת הכרמל נחשב על ידי היסטוריונים כגרעינה של חיפה הקדומה וכמקום שבו החלה ההתיישבות בעיר. כאשר הגיע דאהר אל-עומר לחיפה באמצע המאה ה-18, הוא החליט כי קשה יהיה להגן על המקום ועל כן הרס את כל הבתים ובנה את גרעינה של העיר המודרנית כ-3 ק"מ מזרחית למקום זה, במה שהוא היום כיכר פריז וקריית הממשלה. ליד חיפה אל-עתיקה היה נמל דייגים קטן, וכאשר הרס אל-עומר את הכפר, הוא הרס גם את הנמל ובנה נמל חדש ליד השכונה החדשה שבנה.
לב המערכת בחצר תת-קרקעית, מוקפת עמודים, וממנה יש גישה לאולמות קבורה תת-קרקעיים.
המערכת הוסבה בתקופה מאוחרת יותר לשמש כבור אגירה למים, ולצורך כך טוייחו הקירות.
חלק מהאתר נהרס בראשית שנות ה-50 כחלק מעבודות בנייה ושיפוצים, לאחר מכן בוצעו עבודות שימור על ידי רשות העתיקות. שני מבנים בשכונה מיועדים לשימור (בעוד שאר המבנים שעדיין נותרו מיועדים להריסה). המבנים הם כנסיית סנט גבריאל ובית האבן של משפחת בוטאג'י, משפחה ערבית נוצרית עשירה ממוצא לבנוני/סלוניקאי שבין היתר הייתה בעלת מספר בתי מלון (בהם מלון וינדזור בשדרות בן-גוריון 14–16) .
ראו גם
לקריאה נוספת
 |
ראו גם פורטל חיפה |
- ש' יענקלביץ, חיפה העתיקה, חדשות ארכאולוגיות, 1993, צט: 15-14
קישורים חיצוניים
- תחנת הכרמל באתר "תור-חיפה"
- אליעזר וורצל, תחנת הכרמל, קול העם - Kol Haam, 8 בדצמבר 1949
- מסלול טיול - בתי הקברות הישנים בחיפה, באתר הטיולים "טבע ונופים בישראל"
הערות שוליים
- ^ בניגוד לרשום בכמה מקומות, המושבה הגרמנית בחיפה לא הייתה ההתיישבות הראשונה של הטמפלרים בארץ, וקדמו לה ניסיונות התיישבות בעמק יזרעאל (ביניהם באזור תמרת).
- ^ חלק מיוצאי חלציה של המושבה כגון נכדתו של שומאכר, נלי ובעלה, ובתו של הרדג, קבורים בבית הקברות של הקהילות המשיחיות בחוף הכרמל.
- ^ מתוך פורום העוסק במלחמת העולם הראשונה.
- ^ לורנס אוליפנט עצמו נקבר בבריטניה ורק אחרי שנים הובאה גופתו לקבורה בארץ.
- ^ Find A Grave - Sir Arthur Henry Downes.
- ^ Find A Grave - Florence Maria Chapman Downes.
- ^ Find A Grave - Frederick Roland Studdert Shaw.
- ^ Find A Grave - Walter Sydney Shiliter Moffatt.
- ^ Find A Grave - John Eskdale Little.
- ^ Find A Grave - William Frederick Sinclair.
- ^ עצים במקום קוצים: בית העלמין הישן בחיפה הולך ומשתקם, אתר בחדרי חרדים.
- ^ אלכס כרמל, תולדות חיפה בימי הטורקים, עמוד 13.
25421315תחנת הכרמל