אלזס
 | |
| טירת או-קוניגסבורג, נבנתה במאה ה-12 | |
| מדינה |
 צרפת |
|---|---|
| מושל | פיליפ רישר (Philippe Richert) |
| מחוזות בחבל |
בא-רן (Bas-Rhin) או-רן (Haut-Rhin) 13 רבעים, 75 קנטונים, 903 קהילות |
| בירת החבל | שטרסבורג |
| שטח | 8,280 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בחבל | 1,817,000 (2006) |
| ‑ צפיפות | 219 נפש לקמ"ר (2006) |
אַלְזַס (בצרפתית: Alsace (מידע • עזרה), בגרמנית: Elsass (מידע • עזרה)) היה אחד מחבלי צרפת, בין 1972 לסוף שנת 2015, הנמצא בגבול המזרחי של המדינה, על הגדה המערבית של נהר הריין, וגובל בגרמניה ובשווייץ. בירת החבל היא העיר שטרסבורג. אלזס הייתה פעם חלק מהאימפריה הרומית ה"קדושה" ועברה בין צרפת לגרמניה פעמים רבות בין המאה ה-17 למאה ה-20.
במשך רוב ההיסטוריה דיברו תושבי אלזס בניבים גרמאניים. רוב האלזסים מדברים צרפתית. כ-25 אחוז מהאוכלוסייה דוברים אלזסית כשפת אם או גרמנית כשפה שנייה.
גאוגרפיה
שטח אלזס 8,280 קמ"ר - והוא הקטן בחבלי צרפת. אורכו של החבל גדול כמעט פי ארבעה מרוחבו משום שהוא תופס את השטח שבין נהר הריין במזרח להרי הווז' במערב. הוא גובל בגרמניה בגבולו המזרחי והצפוני, בשווייץ ובחבל פראנש-קונטה בגבולו הדרומי ובחבל לורן בגבולו המערבי.
החבל כולל שני מחוזות:
האזור מיוער ברובו, בעיקר באזור הרי הווז' ובריין התחתון. הנקודה הגבוהה ביותר בחבל היא באלון דה גבווילר, שגובהה 1,426 מטרים. האקלים באלזס הוא אקלים יבשתי למחצה עם חורפים קרים ויבשים וקייצים חמים. באזור משקעים מועטים בשל הרי הווז' המגינים עליו במערב. העיר קולמאר היא השנייה הכי יבשה בצרפת עם כמות משקעים של 550 מילימטרים גשם בשנה, אקלים העושה אותה אידאלית לגידול היין האלזסי הידוע.
היסטוריה
אלזס הרומאית והפרנקית
בתקופה הפרה-היסטורית התגוררו באזור ציידים נוודים. החל משנת 1500 לפני הספירה החלו להתיישב באזור שבטים קלטים, אשר החלו לפתח באזור חקלאות. בשנת 58 לפני הספירה כבשו הרומאים את האזור והפכו אותו למרכז ייצור יין חשוב. כדי להגן על התעשייה החשובה הזו הרומאים בנו באזור ביצורים ומחנות צבאיים שהתפתחו לקהילות המיושבות עד היום. בתקופה הרומאית אלזס נחשב לחלק מגרמניה עילית.
לאחר נפילת האימפריה הרומית התגוררו באזור האלמאנים. שבט זה היה שבט חקלאי ושפתו הייתה הבסיס לניב האלזסי המודרני. הפרנקים, תחת הנהגתו של כלוביס, גירשו את האלמנים מהאזור במאה ה-5, במערכה ששיאה היה קרב טולביאק. אלזס הפכה לחלק ממלכת אוסטרזיה שהייתה תחת שלטון המרובינגים וכל תושביה התנצרו. אלזס נותרה תחת שלטון הפרנקים עד חלוקת האימפריה בהסכם ורדן בשנת 843. את ארצות השפלה, אלזס ולורן, שקיבלו יחד את השם פרנקיה התיכונה, קיבל לותאר הראשון. לאחר מותו של לותאר חולקה ממלכתו לשלושה חלקים: לותארינגיה (שכללה את אלזס ולורן) ניתנה לבנו של לותאר, בעוד שאר השטח חולק בין פרנקיה המזרחית לפרנקיה המערבית. ממלכת לותארינגיה לא שרדה זמן רב והאזור בו היום נמצאת אלזס נפל לידי האימפריה הרומית ה"קדושה" כחלק מדוכסות שוואביה בשנת 870.
אלזס באימפריה הרומית ה"קדושה"
באותה התקופה האזור כולו החל להתפצל לאזורים פאודלים קטנים יותר. במאות ה-12 וה-13 אלזס חוותה תקופה של שגשוג רב תחת הקיסרים משושלת הוהנשטאופן. פרידריך הראשון הפך את אלזס למחוז הנשלט על ידי מיניסטריאלים (עובדי מדינה שלא מהאצולה), ואילו הממשל המחוזי ישב בעיר אגנו. פרידריך השני הכריז על הבישופ של שטרסבורג כמושל אלזס, אולם שלטון זה עורער על ידי בית הבסבורג. שטרסבורג התפתחה לעיר החשובה והמאוכלסת ביותר בכל האזור ובשנת 1262, לאחר מאבק ארוך על השלטון היא הוכרה כעיר קיסרית חופשית, זאת אומרת, שנשלטה ישירות על ידי הקיסר. שטרסבורג הייתה עצירה חשובה בדרך המסחר בין פריז, וינה והמזרח, וכן נמל חשוב על נהר הריין שקישר בין דרום גרמניה ושווייץ להולנד, אנגליה וסקנדינביה, ולכן הפכה למרכז הפוליטי והכלכלי של האזור. גם ערים אחרות כמו קולמאר ואגנו החלו להתפתח כלכלית והן קיבלו אוטונומיה מסוימת.
השגשוג של אלזס נפסק במאה ה-14 לאחר רצף של חורפים קשים וכן בשל המוות השחור. היהודים הואשמו בגרימת הקשיים הללו והאשמות אלו הובילו לפוגרומים של שנת 1336 ו-1339. אסון נוסף שהחריב את האזור הייתה רעידת האדמה בעמק הריין. באותה התקופה השלטון המרכזי הגרמני החל להתפורר והכוח הראשי באירופה עבר לאט לאט לצרפת, שהחלה להתרחב מזרחה. בשנת 1299 הצרפתים הציעו נישואים בין אחותו של פיליפ הרביעי, מלך צרפת לבנו של אלברכט הראשון, מלך גרמניה, עם אלזס כנדוניה; אולם הנישואים לא יצאו לפועל. במהלך המאה ה-14 הצבא הצרפתי כמעט ונהרס בעקבות מלחמת מאה השנים, ולכן צרפת הייתה צריכה לנטוש את שאיפותיה במזרח. לאחר סיום המלחמה צרפת הייתה שוב חופשייה להתקדם לעבר הריין וב-1444 הצבא הצרפתי תקף את אלזס ולורן.
ב-1469 נמכרה אלזס העליונה לשארל הראשון דוכס בורגונדיה, על אף שהמסים המשיכו להיות משולמים לקיסר האימפריה הרומית ה"קדושה". הקיסר פרידריך השלישי ניצל את הקשר הזה לאזור כדי לקחת בחזרה שליטה מוחלטת באלזס העליונה ב-1477. אלזס כעת הייתה תחת שלטון בית הבסבורג בעוד העיר מילוז הצטרפה לקונפדרציה השווייצרית, שם היא נשארה עד 1798.
בתקופת הרפורמציה הפרוטסטנטית במאה ה-16 שטרסבורג הייתה שוב קהילה משגשגת ותושביה קיבלו על עצמם את הפרוטסטנטיות ב-1523. אולם השליטים ההבסבורגים הקתולים ניסו להלחם ב"כפירה" באלזס וכך הפך האזור לפסיפס של שטחים קתולים ופרוטסטנטים.
אלזס הצרפתית
ב-1639 כבשה צרפת את רוב אלזס כדי למנוע מהאזור ליפול בידי ספרד ההבסבורגית, ששאפה ליצור דרך רציפה לארצות השפלה הספרדיות. כיבוש זה נעשה בזמן מלחמת שלושים השנים, וההבסבורגים, שהיו עסוקים בלחימה בהונגריה, מכרו ב-1646 את אלזס לכובשים הצרפתיים. כך, שכשנגמרה לבסוף המלחמה עם שלום וסטפליה רוב אלזס נשארה בידי צרפת חוץ ממספר עיירות שנשארו עצמאיות. התנאים שנקבעו בהסכם לגבי אלזס היו לא ברורים ומבלבלים, כנראה כדי למנוע הן מהמלך הצרפתי והן מהקיסר הגרמני שלטון הדוק באזור ולהבטיח לאלזס מידה מסוימת של עצמאות. העברה זו של אלזס לצרפת סימנה את התחלת המאבק בין פרוסיה לצרפת על אלזס ולורן.
צרפת חיזקה את שליטתה באזור ב-1679 עם הסכמי ניימכן שהכניס גם את הערים החופשיות באלזס לשליטתה. אולם אף על פי שאלזס הייתה שייכת טכנית לצרפת, היה לה מעמד מיוחד בתוך הממלכה הצרפתית. השפה המדוברת והמלומדת הייתה עדיין גרמנית וסטודנטים מגרמניה המשיכו ללמוד באוניברסיטת שטרסבורג הלותרנית. הביטול של צו נאנט ב-1685, שביטל את החוקיות של הפרוטסטנטיות בצרפת, לא הוחל על אלזס. בניגוד לשאר המדינה באלזס הייתה סובלנות דתית יחסית, למרות ניסיון הממשל הצרפתי לעודד קתוליות באזור. בהרי ווז' היה גבול מכס שהפריד בין אלזס לשאר צרפת, על אף שלא היה שום גבול כזה בצד הגרמני של אלזס. מהסיבות הללו אלזס נשארה גרמנית מבחינה תרבותית וכלכלית עד המהפכה הצרפתית.
אלזס בתקופת המהפכה
ב-1789 חולקה אלזס לראשונה לשני מחוזות, או-רן (ריין עליון) ובא-רן (ריין תחתון). תושבי אלזס שיחקו תפקיד חשוב במהפכה הצרפתית בכך שב-21 ביולי 1789, לאחר שהגיעו לאזור החדשות על כיבוש הבסטיליה, המון רב הסתער על בית העירייה של שטרסבורג, הכריח את מנהיגי העיר לברוח ובכך שם קץ לשיטה הפאודלית באלזס. ב-1792 חובר בשטרסבורג המרסייז שהפך מאוחר יותר להמנון הצרפתי. באותו הזמן היו גם אלזסים שהתנגדו ליעקובינים ותמכו בכוחות הפולשים של אוסטריה ופרוסיה. כשהצבא הצרפתי של אזור הריין יצא מהקרבות מנצח עשרות אלפי תושבים ברחו מזרחה לפניו. כשהם הורשו לחזור רבים מהם גילו כי אדמותיהם ובתיהם הוחרמו. תנאים אלו הובילו להגירה של מאות משפחות לאימפריה הרוסית בתחילת המאה ה-19. האפוס הרמן ודורותיאה של גתה מספר על קשייהם של הפליטים שגתה עצמו נמנה בתוכם. לאחר שובו של נפוליאון מגלות ב-1815 כבשו כוחות זרים את אלזס והציבו 280,000 חיילי חי"ר ו-90,000 פרשים באזור הריין התחתון בלבד. לכך הייתה השפעה חמורה מאד על המסחר והכלכלה של האזור שכן דרכי המסחר הועברו לנמלים החדשים שעל הים התיכון והאוקיינוס האטלנטי.
האוכלוסייה באזור החלה לגדול במהירות, מ-800,000 תושבים ב-1814 ל-914,000 ב-1830 ו-1,067,000 ב-1846. גידול זו בשילוב עם הדעיכה הכלכלית גרמו לרעב, חוסר במקומות מגורים ואבטלה. כתוצאה מכך היגרו תושבים רבים בעיקר לפריז, שם נוצרה קהילת אלזסים גדולה (הברון האוסמן אחד מהם), אולם גם מזרחה לרוסיה ואוסטריה, שם נפתחו הזדמנויות חדשות לאחר שהאימפריה האוסטרו-הונגרית כבשה שטחים רבים מהאימפריה העות'מאנית. אלזסים רבים הפליגו גם לארצות הברית כדי לעבוד בשדות הכותנה.
בין צרפת לגרמניה
ערך מורחב – אלזס ולורן
צרפת הובסה במלחמת צרפת-פרוסיה בשנת 1871 ואוטו פון ביסמרק סיפח את אלזס וצפון לורן לאימפריה הגרמנית החדשה, כחלק מאיחוד גרמניה. הטריטוריה הקיסרית של אלזס-לורן נשלטה ישירות על ידי הממשלה בברלין עד שבשנת 1911 היא קיבלה מידה מסוימת של אוטונומיה. בין 100,000 ל-130,000 אלזסים (כעשירית מהאוכלוסייה) בחרו להישאר אזרחים צרפתיים והיגרו לצרפת. רבים מהם התיישבו באלג'יריה הצרפתית.
אלזס נשארה חלק מגרמניה עד לסוף מלחמת העולם הראשונה, אז ויתרה גרמניה על האזור לטובת צרפת תחת הסכם ורסאי. הגם שלפי ההסכם לחבל היה אמור להיות שלטון עצמאי צרפת לא קיבלה זאת, שכן היא התעקשה שהאלזסים הם תושבים צרפתיים ששוחררו מכיבוש גרמני. ממשלת אלזס-לורן, שלא הוכרה על ידי צרפת, הכריזה על עצמאות האזור כ"רפובליקת אלזס-לורן" אך כוחות צבא צרפתיים נכנסו לאלזס פחות משבוע לאחר מכן. בראותם את הקהל האלזסי מקבל בתרועות את הצבא הצרפתי ויתרו מנהיגי העולם על הדרישה לממשל עצמי בחבל.
לאחר המלחמה החלו הצרפתים במחיקת השפעות התרבות הגרמנית באלזס. גרמנים שהתיישבו באזור מאז 1871 גורשו והוכנסו תקנות שאסרו על השימוש בגרמנית ודרשו שימוש בצרפתית בלבד. אולם כדי לא לגרום לעוינות בקרב האלזסים על החבל לא הוחלו חלק מהחוקים שנחקקו בצרפת בין 1871 ל-1919, כמו החוק להפרדת הדת מהמדינה.
החבל סופח שוב לגרמניה ב-1940 בזמן מלחמת העולם השנייה. הגם שהסיפוח הפסיק את האפליה האנטי-גרמנית בחבל, הוא גם שם אותו תחת דיקטטורה נאצית אכזרית, לה התנגדו רוב התושבים. צרפת כבשה מחדש את האזור ב-1944 וחידשה במרץ את מדיניות עידוד השפה הצרפתית. בין השנים 1945 ל-1984, לדוגמה, היה אסור לעיתונים להשתמש בגרמנית ביותר מ-25 אחוז משטח העיתון.
בשנים האחרונות הרגשות הלאומניות באזור שככו וכיום הרשויות מעודדות את השימוש בשפה האלזסית כאלמנט של זהות החבל. בתי הספר באלזס מלמדים כיום את הניב המקומי כאחת השפות המקומיות של צרפת, וגם הגרמנית נלמדת כשפה זרה.
בתחילת 2016 החבל אוחד עם החבלים לורן ושמפאן-ארדן במסגרת רפורמה מנהלית שעברה צרפת המטרופוליטנית[1] החבל המאוחד נקרא גראנד אסט ובירתו שטרסבורג.
פוליטיקה
אלזס הוא החבל השמרני בדעותיו בצרפת, והוא אחד משני חבלים בהם זכה הימין בבחירות של שנת 2004.
התנודות במעמדו של החבל במהלך ההיסטוריה השאירו את חותמן בפוליטיקה המקומית; בחבל יש עניין מיוחד בענייני זהות לאומית. אלזס הוא גם אחד החבלים הצרפתיים שהכי תומכים באיחוד האירופי; זהו אחד החבלים היחידים שהצביעו "כן" במשאל העם שנערך ב-2005 בנוגע לחוקה האירופאית.
כלכלה
התוצר הגולמי לנפש של אלזס הוא 24,804 אירו, והתמ"ג של החבל בשנת 2002 היה 44.3 מיליארד אירו, דבר הממקם את האזור במקום שני מבין חבלי צרפת. 68% מהאוכלוסייה עוסקת במתן שירותים ו-25% בתעשייה, עובדה ההופכת את אלזס לאחד החבלים המתועשים ביותר בצרפת.
ענפי התעשייה החשובים ביותר באלזס הם גידול גפנים ויצירת יין, בישול בירה (חצי מהבירה בצרפת נוצר באלזס), יערנות, תעשיית רכב, מדעי החיים, כריית פוספאטים ותיירות.
אוכלוסין
באלזס 1,734,145 תושבים (לפי מפקד האוכלוסין משנת 1999). מעריכים שבין השנים 1999 ו-2030 תגדל האוכלוסייה בכ-12.9% - 19.5%. צפיפות האוכלוסין באלזס היא 209 נפשות לקמ"ר - והוא החבל השלישי בצפיפותו בצרפת. מרבית האוכלוסייה היא ממוצא גרמני.
דת
- ערך מורחב – יהדות אלזס
רוב תושבי אלזס נוצרים קתוליים אולם ישנו מיעוט פרוטסטנטי גדול בשל ההשפעה הגרמנית הרבה באזור. בניגוד לשאר חבלי צרפת, החוק באזור אלזס עודנו קונקרדט 1801 שנחקק על ידי נפוליאון ולפיו ניתנות סובסידיות לכנסיות הקתוליות הלותרניות והקלויניסטית, וכן לבתי כנסת יהודיים. בשנת 1905, כאשר נחקק החוק הצרפתי המפריד בין דת ומדינה היה חבל אלזס תחת שליטה גרמנית, ולכן לא שונה החוק בחבל. עד היום ישנה מחלוקת לגבי החוק הזה וכן לגבי הכללתו רק על דתות מסוימות.
לאחר הרפורמציה הפרוטסטנטית נוצר גיוון דתי רב ברמות של צפון אלזס. בעלי אדמות, להם הייתה הזכות להחליט מה תהיה דתם של כל תושבי אדמותיהם, שאפו למשוך אליהם מתיישבים מהשפלה. כך רבים מהם קיבלו ללא אפליה קתולים, לותרנים, קלוויניסטים, יהודים ואנאבפטיסטים. כפרים רבי-דתות הפכו לדבר שבשגרה ובחבל התפתחה אחת הקהילות היהודיות המשגשגות ביותר בצרפת. זרם האמיש נוסד באלזס ולואי הארבעה עשר, שהיה קתולי אדוק, ניסה לשווא לגרש אותם מהאזור. רק כאשר נפוליאון כפה גיוס כללי מבלי יוצאים מן הכלל עברה רוב הקהילה לאמריקה. מאז שנת 2004 הולך ונבנה בשטרסבורג מסגד גדול וחדש לשימוש האוכלוסייה המוסלמית של האזור ובמימון בנייתו משתתפת באופן חלקי גם העירייה.
בירת החבל, שטרסבורג, היא מקום משכנה של קתדרלת שטרסבורג, אחת הקתדרלות הגותיות החשובות והידועות באירופה.
תרבות
כתוצאה ממעברה בין צרפת לגרמניה פעמים רבות כל כך במהלך ההיסטוריה, לאלזס תרבות מגוונת ועשירה.
שפה
השפה המדוברת באלזס היא צרפתית, על אף שבמשך תקופות ארוכות בהיסטוריה הגרמנית הייתה השפה הרשמית של האזור.
השפה המסורתית של החבל היא אלזסית, ניב אלמאני של גרמנית הקרוב לגרמנית שווייצרית. באלזס מדוברים גם מספר ניבים פרנקים של גרמאנית מערבית עילית. לא לאלזסית ולא לניבים הפרנקים יש סטטוס רשמי כלשהו, כמו שאר השפות המקומיות האחרות בצרפת, אף על פי שהן מוכרות כשפות צרפתיות וניתן ללמוד אותן בבתי הספר.
מאז שנת 1945 גברה הצרפתית על העגה הגרמנית עד שהפכה לשפה המדוברת באזור. הגם שמקובל להניח שהחבל הוא דו-לשוני, כמעט כל תושבי החבל מדברים צרפתית כשפת אם, אף ש-70% מהתושבים יודעים אלזסית. מבין האוכלוסייה מתחת לגיל 30 מספר דוברי האלזסית נמוך ביותר, והם יודעים רק צרפתית. מסיבה זו החלו בבתי הספר ללמד את בני הנוער אלזסית כשפה שנייה, אולם מספר הדוברים יורד משנה לשנה (בעוד מספר גדל של תושבים מדברים גרמנית מודרנית כשפה שנייה).
חשוב לציין כי השפה המקומית, האלזסית הושפעה רבות מהיידיש.
מטבח
המטבח האלזסי הושפע רבות מהמטבח הגרמני, ומשתמש בעיקר בצורות שונות של בשר חזיר. אחת המנות האלזסיות המפורסמות ביותר היא השוקרוט, מנה של כרוב חמוץ ונקניקיות.
בחבל אלזס מגדלים את ענבי הריזלינג אשר משמשים ליצור יינות אלזס היבשים (vins d'Alsace), הלבנים, הנחשבים לבין הטובים בעולם. זנים של ענבי יין אדום בחבל אינם מניבים איכות גבוהה, ובצרפת קיימת חלוקה בין חבליה לגבי ההיתר לגידולי גפנים של סוגי יינות, בהתאם לרמתם, כך שכל אזור ייצר וישווק רק יינות ברמה גבוהה בהתאם לתנאי הגידול של המקום. על כן, באלזס מותרים לשיווק יינות לבנים בעוד שאזורים אחרים בצרפת מייצרים יינות אדומים. אולם, באזורים מסוימים באלזס קיימים סוג קרקע ותנאי מזג אוויר אשר מניבים ענבים המאפשרים סוג של יין אדום ברמה גבוהה, ומותר לייצור ולשיווק גם סוג אחד כזה של יין, אך גם הוא אינו משווק ומפורסם כמו היינות הלבנים של החבל.
אלזס הוא החבל הצרפתי המייצר את כמויות וסוגי הבירה הגדולים ביותר, ובהם בירה קרוננבורג, פישר, היינקן, מטאור וקאנטרבראו.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אלזס |
אתר האינטרנט הרשמי של אלזס- ד"ר מוטי רוזן, חבל אלזס: השווייץ של צרפת, באתר ynet, 26 בנובמבר 2012
- גיא הרן, טעימות על דרך היין של אלזס, באתר GoTravel
- ארז מיכאלי, הפינה הצרפתית הקסומה בלב אירופה שהישראלים טרם גילו, באתר וואלה!, 17 באוקטובר 2017
הערות שוליים
- ^ חוק מספר 2015-29 מה-16 בינואר 2015 מאתר החוקים הצרפתי
| חבלי צרפת | ||
|---|---|---|
| חבלים בצרפת המטרופוליטנית מ-2016 | או-דה-פראנס • אוברן-רון-אלפ • אוקסיטניה • איל-דה-פראנס • אקיטן החדשה • בורגון-פראנש-קונטה • ברטאן • גראנד אסט • נורמנדי • סאנטר-עמק הלואר • פיי דה לה לואר • פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור • קורסיקה | 
|
| חבלים בצרפת המטרופוליטנית עד סוף 2015 | אוברן • איל-דה-פראנס • אלזס • אקיטן • בורגון • ברטאן • לורן • לימוזן • לנגדוק-רוסיון • מידי-פירנה • נור-פה דה קאלה • נורמנדי עילית • נורמנדי תחתית • סאנטר • פיי דה לה לואר • פואטו-שראנט • פיקרדי • פראנש-קונטה • פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור • קורסיקה • רון-אלפ • שמפאן-ארדן | |
| חבלים מעבר לים | גוואדלופ • גיאנה הצרפתית • מרטיניק • ראוניון • מיוט | |
| קולקטיבים מעבר לים | פולינזיה הצרפתית • סן-פייר ומיקלון • ואליס ופוטונה • סן ברתלמי • סן מרטן | |
| טריטוריות מעבר לים | הארצות הדרומיות והאנטארקטיות של צרפת (ארץ אדלי • איי אפארסה • סן פול ואמסטרדם • איי קרגלן • איי קרוזה) | |
| מעמד מיוחד | קלדוניה החדשה • קליפרטון | |