אלמאנים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אלמאנים (בלטינית: Alemanni או Alamanni) היו קונפדרציה של שבטים גרמאניים סואבים אשר גרו באזור נהר הריין העליון באירופה. הוזכרו לראשונה על ידי הרומאים ב-213 לספירה. האלמאנים השתלטו על אזור האגרי דקומטס ב-260 לספירה, ולאחר מכן התרחבו לאזור אלזס וצפון שווייץ. ב-496 לספירה האלמאנים נכבשו על ידי המנהיג הפרנקי כלוביס הראשון ושולבו תחת שליטתו, כשהם מוזכרים כשומרים על המסורות הפאגניות עד המאה ה-7, בה התחילו להתנצר. מורשתם של האלמאני שורדת בשמה של גרמניה בכמה שפות.
האבן עזרא מביא מסורת ש'ארץ אלמניי"ה' הם כנענים שברחו מפני בני ישראל בבואם לארץ ישראל[1].
