ויזנה
 סמל ויזנה | |
 | |
| הרחוב בוויזנה בו היו ממוקמים בית הכנסת, החדר ובית הספר העברי "תרבות". צולם באוגוסט 2000 | |
| מדינה |
 פולין |
|---|---|
| פרובינציה |
 פודלסיה |
| מחוז | ביאליסטוק |
| גמינה | לומז'ה |
| תאריך ייסוד | 1113 (נזכרת לראשונה) |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 1,300 |
| http://www.wizna.pl | |
ויזנה (בפולנית: Wizna) היא עיירה בפולין בנפת לומז'ה במחוז ביאליסטוק.
העיירה ויזנה שוכנת על הגדה המערבית של הנהר נארב, מדרום לשפך הנהר בייבז'ה, כ-21 ק"מ מזרחית ללומז'ה. העיירה נזכרת לראשונה במקורות בשנת 1113.
היהודים בויזנה
לא ברור מתי החלו יהודים להתיישב בעיירה. רוב האוכלוסייה היהודית חייתה סביב ה"רינק" (כיכר השוק) וברחובות הסמוכים. מספר קטן של יהודים חיו בכפרי הסביבה. בשנת 1765 חיו בויזנה כ-16 משפחות יהודיות (כ-75 נפשות). בשנת 1857 חיו בוויזנה 492 יהודים מתוך כלל האוכלוסייה שמנתה 1861. בשנת 1921 מנו היהודים 714 נפשות מתוך 2,670 תושבים. היהודים עסקו במסחר זעיר, במלאכה ובמתן שירותים. בעיירה פעל בנק יהודי קואופרטיבי. בכפר ויטקובו, הצמוד לצפונה של ויזנה על גדות הנהר נארב, חיו משפחות של יהודים שעסקו בחקלאות ובדייג. ידוע שאחת מהמשפחות היהודיות בוויטקובו, משפחת גוסטקובסקי, אף הפעילה מעבורת על נהר הנארב במאה השנים שקדמו להקמת הגשר על הדרך שהובילה מלומז'ה לביאליסטוק. הסופר אורקה נחלניק, בעברו איש העולם התחתון היהודי, נולד וגדל בוויזנה למשפחת פרברוביץ' האמידה והמכובדת שסחרה בתבואות ובדגנים והפעילה טחנת קמח. ספריו וסיפוריו של אורקה נחלניק ראו אור במספר שפות וחלקם אף הומחזו והתפרסמו כסיפורים בהמשכים בעיתונות יידית בפולין ובארצות הברית בשנות ה-30 של המאה ה-20.
פעילות ציונית בויזנה
בשנות העשרים של המאה ה-20 פעלו בוויזנה מפלגות ציוניות, נפתח בית הספר העברי "תרבות" ופעלו בה תנועות נוער ציוניות: השומר הצעיר והחלוץ. יהודים מויזנה היגרו לארצות הברית וארצות הגירה אחרות במאה ה-19, לפני מלחמת העולם הראשונה ואחריה. קבוצות של חניכי תנועות הנוער הציוניות עלו לארץ ישראל בשנים שבין מלחמות העולם והצטרפו לגרעינים שהקימו את הקיבוצים רמת הכובש, יגור, גבעת השלושה, כפר מנחם, עברון וגבת. כמו כן התיישבו יוצאי ויזנה בראשון לציון, תל אביב, חיפה, ירושלים, כפר סבא, כפר סירקין, קריית חיים, פתח-תקוה, רמת גן, חולון, גני הדר, רמת צבי, תל מונד, נהריה ועוד.
יהודי ויזנה בתקופת השואה
בקרבות בין ברית המועצות וגרמניה בשנת 1941 הופגזה ויזנה ורוב הבתים בסביבות הרינק נהרסו. בסוף חודש יוני 1941 נרצחו בוויזנה 15 יהודים, ובראשית חודש יולי נרצחה קבוצה שנייה של 15 יהודים. ביולי 1941 גורשו רוב היהודים מוויזנה לעיירה ידוובנה הסמוכה ומיעוטם לגטו לומז'ה. כ-200 מיהודי ויזנה וכ-1,400 מיהודי ידוובנה נספו באסם תבואה שהוצת על ידי פולנים תושבי ידוובנה. הרצח מתועד לפרטיו על ידי יאן תומאש גרוס בספרו "שכנים: השמדתה של הקהילה היהודית בידוובנה שבפולין", שהתפרסם לראשונה בפולנית בשנת 2000 ולאחר מכן תורגם לאנגלית ולעברית.
