סובאלק
 | |
| חזית בית הכנסת בסובאלק | |
| מדינה |
 פולין |
|---|---|
| פרובינציה |
 פודלסיה |
| נפה | סובאלק |
| תאריך ייסוד | 1690 |
| שטח | 65.24 קמ"ר |
| גובה | 170 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 69,234 (2006) |
| ‑ צפיפות | 1,061.2 נפש לקמ"ר (2006) |
| קואורדינטות | 54°06′N 22°56′E / 54.100°N 22.933°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.um.suwalki.pl | |
סובאלק (בפולנית: Suwałki; ביידיש: סואוואַלק; בליטאית: Suvalkai; בגרמנית: Suwalken) היא עיר במחוז פודלסיה (Podlasie) שבצפון-מזרח פולין. כיום (2006) מונה העיר קרוב ל-70,000 נפש.
העיר משמשת כבירת נפת סובאלק, ואחד מן המרכזים המסחריים החשובים בחבל פודלכיה (Podlachia, לעיתים Podlachian). העיר שימשה בעבר בירת חבל סובאלק, עד לביטול יחידה מנהלית זו בשנת 1999.
העיר מרוחקת כ-30 ק"מ מגבולה הדרום-מערבי של ליטא. סודוביה (Sudovia), המחוז האתנוגרפי הליטאי הסמוך לעיר, הקטן מבין חמשת מחוזותיה האתנוגרפיים של ליטא, מכונה על שמה "סובאלקיה". העיר השאילה את שמהּ גם ל"אזור מוגן" (דומה לשמורת טבע, בעל פחות מגבלות) הסמוך אליה.
היסטוריה
אזור סובאלק היה מיושב החל מימי הביניים בשבטים פרוסיים ובשבטים באלטיים המכונים יוטבינגים (Yotvingians) או סודוביים (Sūduviai), ואולם, למן הגעתו של המסדר הטבטוני לסוּדוֹביה, נכבשו שטחיהם ובמאות הבאות היו מיושבים בדלילות.
היישוב נוסד בידי נזירים קמלדוניים (Camaldolese), אשר קיבלו לידיהם את השטח שעליו עתידה הייתה העיר לקום מידיו של הדוכס הגדול של ליטא יאן קז'ימייז' השני.
תחילה השתייך היישוב לליטא, ועם האיחוד בין פולין וליטא עבר לשליטת פולין, כאשר בשנת 1422 נקבע סופית שהשטח הוא בבעלות פולין.
במאות ה-16 וה- 17 התפתח היישוב מבחינה כלכלית, והפך למרכז מסחרי, שבו התקיים שוק שבועי וסחר בסוסים. בשנת 1701 זכתה סובאלק למעמד של עיר.
בחלוקה הראשונה של פולין (1772) נותרה העיר בשטח פולין, ובחלוקה השנייה (1795) נמצאה בשטח הסיפוח של פרוסיה. בשנת 1807 סופחה לנסיכות ורשה, ובשנת 1815 סופחה למלכות פולין.
במהלך המאה ה-19 גדלה העיר כתוצאה מהמהפכה התעשייתית, והוקמו בה מפעלים קטנים לאריגת בדים.
במהלך מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1915, נכבשה העיר על ידי גרמניה, ובשנים 1921-1920 נכבשה על ידי רוסיה.
יהדות סובאלק
תחילת התיישבות היהודים בעיר הייתה כפי הנראה בתחילת המאה ה-19. בשנת 1808 נמנו בה עשר משפחות יהודיות, ובשנת 1823 היהודים כבר היוו רוב בעיר, וסייעו רבות להתפתחותה הכלכלית.
בשנת 1821 נבנה בעיר בית כנסת, ולידו בית מדרש, והעיר העמידה רבנים חשובים. בעיר גם פעל הסופר יצחק זיבנברגר.
בשנת 1851 נפתח בעיר תלמוד תורה ביוזמת הרב יצחק אייזיק חבר, אשר נקרא על שמו, בשם "אוהל יצחק".
בשנת 1859 הוקם בעיר בית חולים יהודי, ובשנת 1862 נפתחו בעיר בית דפוס עברי ובית ספר עברי בשם "בית ספר לילדי ישורון".
יהודי העיר נטלו חלק במרד הפולני של שנת 1863, ובשנות ה-80' של המאה ה-19 הצטרפו רבים מהם לתנועה הציונית, כאשר לקונגרס הציוני העולמי הראשון בבזל נשלח ציר מקבוצת חובבי ציון בעיר. הדמות הבולטת בתנועה הציונית בעיר היה הפובליציסט יוסף שיינהאק.
בשנת 1912 נוסד בעיר "ארגון חובבי השפה העברית", ובשנים שטרם מלחמת העולם הראשונה החלו לפעול בעיר תנועות נוער ציוניות.
במלחמת העולם הראשונה ניזוקה מאד העיר, והאוכלוסייה היהודית בה התדלדלה ונפגעה כלכלית. כמו כן, נפגעו יהודים מהתנכלויות אלימות של חיילי צבא האלר. בסיוע ארגוני צדקה יהודים, הצליחה הקהילה להשתקם, ומוסדות החינוך והתרבות היהודיים והציוניים בעיר הורחבו.
בשנות השלושים התרבו האירועים האנטישמיים בעיר, ונערכו פעולות חרם נגד היהודים בה, לרבות ניפוץ שמשות חנויות ובתי יהודים, הכאת יהודים, והפצת כרזות אנטישמיות.
טרם פרוץ מלחמת העולם השנייה התגוררו בעיר ובכפרי המחוז שלה כ- 8,000 יהודים, מתוכם כ- 6,000 בסובאלק עצמה.
בשואה
על פי הסכם ריבנטרופ מולוטוב עברה העיר לשליטה סובייטית, אך בראשית אוקטובר 1939 נסוגו ממנה הכוחות הסובייטיים, וביום 6 באוקטובר 1939 נכנסו לעיר כוחות גרמנים, והחלו במעשי התעללות פומביים ביהודיה, בשוד חנויות היהודים, ובשליחת זקני היהודים לעבודות פרך. כמו כן, הופקעו המוסדות הדתיים והתרבותיים היהודיים, הוצא צו איסור על השחיטה הכשרה, ונאסר על יהודים להתאסף בקבוצות.
ביום 23 באוקטובר נמסר לרב דוד ליפשיץ כי על היהודים בעיר להתפנות מבתיהם בתוך שלושה ימים. בתום מספר ימים, נמלטו רוב יהודי העיר לאזורי ברית המועצות וליטא, ולא מעטים מתו בדרכם.
כ- 2,000 היהודים שנותרו בעיר גורשו על ידי הגרמנים למחוז לובלין, וגורל רובם המכריע היה שנספו בשואה. כמו כן, נספו חלק גדול מהנמלטים לליטא.
לאחר סיום המלחמה חזרו כמה עשרות יהודים לעיר, ומצאו כי בית המדרש של העיר נשרף, ובית העלמין הוחרב. את בית הכנסת הגדול של העיר פירקו רשויות פולין בשנות החמישים.
בשנת 1957 עוד היו בעיר 11 יהודים.
בעיר נולדו אברהם שטרן, מפקד הלח"י, ופנחס ספיר, שר האוצר השלישי של מדינת ישראל.
רבני העיר
- רבי אברהם אבא'לה ב"ר מרדכי - הוא הרב הראשון המוכר שכיהן בסובאלק.
- רבי אברהם אבא'לה ב"ר ברוך, היה רבה השני של הקהילה היהודית בעיר.
- רבי יצחק אייזיק חבר (תר"ט-תרי"ג, 1849-1853), נפטר בעת כהונתו בסובאלק.
- רבי יחיאל הלר (1853-1858), מחבר "כבוד מלך", כיהן בסובאלק עד עזיבתו לטובת רבנות פלונגיאן.
- רבי עזריאל אריה לייב רקובסקי - כיהן בסובאלק עד עזיבתו לטובת רבנות העיר פלוצק בפולין.
- רבי שמואל מוהליבר (1860-1868), כיהן בסובאלק עד עזיבתו לטובת רבנות ראדום.
- רבי אליעזר שמחה רבינוביץ (1868-1874), לאחר עזיבתו את העיר פרצה מחלוקת על הרבנות, והעיר נותרה ללא רב במשך שנתיים.
- רבי הלל ליבשיץ (1876-1893), כיהן בסובאלק עד עזיבתו לטובת רבנות לובלין, לאחר עזיבתו התחדשה המחלוקת ושוב נותרה העיר ללא רב למשך שנה וחצי.
- רבי דוד טבל קצנלנבוגן (1894-1907), כיהן בסובאלק עד עזיבתו לטובת רבנות סנקט פטרבורג.
- רבי משה בצלאל לוריא (1907-1914), נפטר בעת כהונתו בסובאלק.
- רבי חיים הלר, התמנה לרבנות סובאלק לאחר הרב לוריא, אך בשל פרוץ מלחמת העולם הראשונה לא הגיע לכהן בה בפועל. במשך שנות המלחמה התנהלו ענייני הרבנות בעיר על ידי מורי ההוראה המקומיים, רבי בנימין מגנצא ורבי משה אלטמן.
- רבי אהרן בקשט (1921-1925), כיהן בסובאלק עד עזיבתו לטובת רבנות לומז'ה.
- רבי יוסף יוסלביץ' (1926-1935), נפטר בפתאומיות בגיל 56 בעת כהונתו בסובאלק.
- רבי דוד ליפשיץ (1935-1939), חתנו של הרב יוסלביץ', הצליח להימלט עם פרוץ מלחמת העולם השנייה והגיע לארצות הברית, בה עמד בראש "ועד העזרה לפליטי סובאלק והסביבה", וכיהן כראש ישיבה וכחבר הנשיאות של "אגודת הרבנים באמריקה ובקנדה".
ראו גם
לקריאה נוספת
- יהודה אלראי ויוסף כרוסט (עורכים), ספר קהילת סובאלק ובנותיה: בקלורובה, ויז'אן, סייני, פונסק, פיליפובה, פשרושלה, ראצק יהודה תל אביב: הוצאת יאיר ע"ש אברהם שטרן, תשמ"ט-1989 (בגרסה אינטרנטית באוסף ספרי היזכור של ספריית העיר ניו יורק).
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סובאלק |
- יהדות סובאלק באתר מורשת יהדות פולין
- Suwałki באתר Jewishgen
- היסטוריה של אזור ראצק
- תמונות מסובאלק, באתר Bagnowka
- צילום האנדרטה לזכר קדושי קהילת סובאלק שנספו בשואה, בבית עלמין הדרום (חולון בת-ים)