מזוביה

מזוביה
mazowieckie
	בכיוון השעון: מערכת כבישים בפרובינציה, פארק הנוף בוג (Nadbużański Park Krajobrazowy), מרכז העסקים של ורשה, מזוביה בחורף ויער וביצה בגמינה סטוצ'ק (Stoczek)
מדינה	פולין
בירת הפרובינציה	ורשה
שטח	35,558 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ בפרובינציה	5,324,519 (2014)
‑ צפיפות	150 נפש לקמ"ר (2014)
קואורדינטות	52°20′54″N 21°6′10″E / 52.34833°N 21.10278°E
	אתר רשמי
	מפת מיקום; מפה מפורטת; לחצו כדי להקטין חזרה (למפת פרובינציית מזוביה רגילה) ורשה ראדום פלוצק שדליץ אוסטרולנקה לודז' שוויינטו. ורמיה-מזוריה קוי.; פומ.; לובלין פודלסיה פ

מָזוֹביה (בפולנית: Mazowsze, בלטינית: Mazovia) היא אחת משש-עשרה הפרובינציות (בפולנית: Województwo, ווייוודות, ביחיד: ווייוודה) של פולין. היא שוכנת במזרח פולין, וגובלת בצפון בווייוודה פודלסיה, במזרח בווייוודות ורמיה-מזוריה ולובלין, בדרום בווייוודה שְׁוְויֶינְטוֹקְזִ'יסְקיֶה, ובמערב בווייוודות קויאוויה-פומרניה ולודז'. ווייוודת מזוביה חופפת את רובו של האזור ההיסטורי מזוביה, אך לא במדויק. האזור ההיסטורי כולל גם חלק ממזרח פודלסיה ומצפון-מערב לודז', ואינו כולל חלקים מדרום ומזרח ווייוודת מזוביה.

מזוביה היא הווייוודה הגדולה ביותר בשטחה בפולין וכך גם המאוכלסת ביותר – אוכלוסייתה עומדת על למעלה מחמישה מיליון תושבים. מבחינה היסטורית, למזוביה חשיבות רבה בהתפתחותה של פולין, ומבחינה גאוגרפית היא המהווה את מרכז אגן הניקוז של נהר הויסלה. מזוביה היא ווייוודה מישורית במיוחד, ובניגוד לחלקים אחרים בפולין, היא חסרה אגמים וגבעות. כחמישית משטח הווייוודה מכוסה ביערות, וחלק ניכר אחר מכוסה בשטחים חקלאיים וכפריים.

בירתה של מזוביה והעיר הגדולה ביותר בה היא העיר ורשה, השוכנת במרכזה. במקביל, היא משמשת בירתה של פולין כולה. ערים גדולות נוספות הן ראדום, פלוצק ושדליץ.

מקור השם

הווייוודה מזוביה נושאת את שמו של האזור ההיסטורי החופף בצורה ניכרת את שטחה. אזור מזוביה נקרא ככל הנראה על שמו של השבט הסלאבי שהתגורר בו עד למאה ה-9 - המזוביאנים (Mazowszanie). עם זאת, ישנה חוסר ודאות באשר למקור שם השבט, כאשר הסברה המרכזית קושרת בין המילה מזוביה לביצה.^[1] ביצות כיסו את אזור מזוביה בימי קדם באופן ניכר, ובימינו אפשר גם כן למצוא כאלו באזור. אחרים^[2] טוענים שמקור הביטוי מזוביה מהמילה הסרבית mezewo, מילה אשר משמעותה מישור - התיאור הגאוגרפי הבולט של מזוביה. סברה נוספת^[3]^[4] טוענת שהאזור נקרא על שמו של המלך הפולני מיישקו השני למברט, אשר שלט במקום למשך תקופה מסוימת.

גאוגרפיה

מזוביה מהווה שפלה רחבה ואחידה יחסית, כאשר את התכונות הגאוגרפיות שלה יוצרת העובדה שמזוביה מהווה נקודת מפגש לשורה של נהרות גדולים. לצד נהר הוויסלה החוצה אותה מצפון מערב לדרום-מזרח, שלושה נהרות נוספים מתנקזים אל הוויסלה - הבוג המערבי ונרב ממזרח, והפיליצה מממערב. את שטחה של מזוביה מכסים יערות רבים - בעיקר יערות של עצים מחטניים. שאר השטח כולל בעיקר שדות חקלאיים.

הטמפרטורה השנתית הממוצעת בוורשה, בירת הוויווידה, היא 8.5 מעלות צלזיוס. החודש הקר ביותר הוא ינואר (עם טמפרטורה ממוצעת של -1.9 מעלות צלזיוס), והחודש החם ביותר הוא יולי (עם טמפרטורה ממוצעת של 19.0 מעלות צלזיוס). הגשמים יורדים בעיקר בקיץ, כאשר כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא 531.5 מ"מ.^[5]

במזוביה יש פארק לאומי (Park Narodowy) אחד, תשעה פארקי נוף (Park krajobrazowe) ו-184 שמורות טבע (Rezerwat przyrody).

מזוביה

ראדום

פלוצק

שדליץ

פרושקוב

לגיונובו

אוסטרולנקה

פיאסצ'נו

אוטבוצק

צ'חאנוב

קמפינוס

הבוג המערבי

מזובייצקי

צ'רסק

גוסטינין

מינסק מזובייצקי

ז'ירארדוב

וולומין

סוכצ'ב

נהר ויסלה

נהר נרב

נהר הבוג המערבי

נהר פיליצה

מחנה טרבלינקה

זגז'ה

ורמיה-מזוריה

קויאוויה-פומרניה

לודז'

שוויינטוקז'יסקיה

לובלין

פודלסיה

ורשה

היסטוריה

לוח תקופות היסטוריות של מזוביה
עד 990	שבטים סלאבים
990-1025	המדינה הפולנית הראשונה
1025-1385		הממלכה הפולנית הראשונה
1385-1569		הממלכה הפולנית השנייה
1569-1655		ממלכת פולין-ליטא
1655-1658		ממלכת שוודיה
1658-1795		ממלכת פולין-ליטא
1795-1807		ממלכת פרוסיה
1807-1815		דוכסות ורשה
1815-1867		פולין הקונגרסאית
1867-1916		האימפריה הרוסית
1916-1918		הממלכה הפולנית השלישית
1918-1939		הרפובליקה הפולנית השנייה
1939-1945		גרמניה הנאצית
1945-1989		הרפובליקה העממית הפולנית
החל מ-1989		הרפובליקה הפולנית השלישית
מתייחס לישות הדומיננטית השלטת באזור בתקופה הנתונה. בדרך כלל השליטה באזור נחלקה על ידי מספר ישויות מדיניות שונות.

העת העתיקה וימי הביניים

כבר בתקופה הפרהיסטורית החלה במזוביה התיישבות אנושית מוקדמת. במהלך האלף הראשון לספירה יושב האזור בידי שבטים סלאבים, ולקראת סוף המאה ה-9 אזור מזוביה מיושב על ידי שבט סלאבי בשם מזוביאנים (Mazowszanie).^[6] במאה ה-10 עלה לגדולה השבט הסלאבי שישב בפולין גדול, ממערב למזוביה, ובמחצית השנייה של אותה המאה שולבה מזוביה בממלכת פולין, תחת המלך הפולני מיישקו הראשון לבית פיאסט, אשר ישב בפולין גדול.^[7] עם הצטרפותה של מזוביה לפולין האזור נכנס לעול הנצרות הקתולית בדומה לשאר חלקיה של פולין, שעד אז החזיקו באמונות פגאניות. תהליך זה לא היה קל, ולווה במאבקים פנימיים אלימים ובמרידות של מתנגדי נצרות שדוכאו על ידי המלוכה והאצולה^[8] בשנים הבאות פולין כולה ידעה תקופה של פריחה מסוימת, אשר זו נגדעה לאחר כמה הפסדים לכוחות זרים במהלך המאה ה-12. בשנת 1138 מת מלך פולין בולסלאב השלישי ללא יורשים, והמדינה חולקה בין יורשיו. במהלך 192 השנים הבאות, המכונות "תקופת הפיצול", הייתה פולין מחולקת לעשרות מדינות קטנות, ובכך הפכה גם מזוביה למדינה עצמאית והוגדרה כדוכסות. בתקופה זו התקשתה מזוביה להגן על עצמה מפני פולשים זרים, והיא הופרעה מפלישות של שבטים סלאבים וגרמאנים. תחת זאת הצליחה מזוביה להרחיב את נחלותיה. באותן השנים הייתה מזוביה לאזור שולי, והאפילו עליה פולין גדול ממערב ופולין קטן מדרום. מצב עניינים זה איפשר לה במובנים רבים לשמור על תרבותה.^[9]. במשך תקופה ארוכה השטחים היו מוחזקים על ידי נציגים שונים של שושלת פיאסט. בשנת 1495 קונראד השלישי הצליח לרכז כל שטחי מזוביה תחת לשיטתות. אומנם לבנו לא היו יורשים ושחטים הועברו לשליטת ממלכת פולין.

העת החדשה

במהלך המאות ה-14 וה-15 אוחדה פולין מחדש. בשנים אלו הפך אזור מזוביה שהיה משני במאות הקודמות לאזור חשוב ומשגשג. האזור היה נחשב למפותח למדי בהשוואה לחלקים אחרים בפולין, והיה ידוע כמקום יצוא של תבואה, עצים ופרווה. בשנת 1569, אוחדו פולין וליטא למדינה אחת, ובכך הפכה מזוביה מאזור פריפיאלי ללב המדינה הפולנית-ליטאית - כאשר ורשה בירת מזוביה נמצאת על אמצע הדרך בין בירתה של פולין עד אז קרקוב לבין וילנה, בירתה של ליטא. עקב כך באותה השנה התכנס הסיים הפולני בורשה, וזו הפכה לבירה דה פקטו של פולין. בשנים הבאות המשיכה מזוביה לשגשג, אך מגמה זו התמתנה החל מאמצע המאה ה-17. במהלך מאה זו ובמאה שלאחריה סבלה מזוביה משורה של פלישות של גורמים חיצוניים - בעיקר שוודים, סקסונים טרנסילבנים ורוסים. באותה התקופה פולין כולה חוותה היחלשות, כאשר המדינות הסובבות אותה מתחזקות משנה לשנה. מצב עניינים זה נגמר בשנת 1795, אז חולקה פולין באופן סופי בידי שכנותיה, האימפריה הרוסית, הקיסרות האוסטרו-הונגרית ופרוסיה. עקב פיצולה של פולין הפך אזור מזוביה למפוצל גם הוא לשלושה חלקים, ומאז היווה אזור מפגש גבולות בין רוסיה, אוסטריה ופרוסיה; כאשר הבירה ורשה עברה לשלטון רוסי.

במהלך מאה ושלושים השנים הבאות של שלטון זר, הייתה מזוביה לאזור שולי ותקופה זו נחשבת לתקופה חשוכה בהיסטוריה הפולנית בכלל והמקומית בפרט. במהלך מלחמת העולם הראשונה (1914-1918) סבל האזור מפגעי המלחמה בין רוסיה לגרמניה ואוסטריה, כאשר הפולנים עומדים בתווך. לאחר המלחמה זכתה פולין בעצמאות מחודשת והוקמה הרפובליקה הפולנית השנייה, דמוקרטיה אשר ורשה הייתה במרכזה ושימשה כבירתה. אזור מזוביה המשיך לדעת חוסר יציבות גם לאחר מלחמת העולם במסגרת המלחמה הפולנית-סובייטית, אך עד ראשית שנות ה-20 של המאה ה-20 פולין כולה חזרה ליציבות מסוימת. בין מלחמות העולם הושלם התיעוש של מזוביה והאזור ידע פיתוח מסוים. השקט במקום הגיע לקיצו עם פרוץ מלחמת העולם השנייה (1939), אז נכבש האזור בידי גרמניה הנאצית. באותה התקופה עברה על פולין כולה ועל מזוביה בפרט אחת התקופות האפלות ביותר בתולדותיהן, כאשר האזור ידע חורבן של ממש. כיבוש פולין גרם להרס רב, במיוחד בוורשה הבירה. הדבר המשיך בהוצאה להורג של מאות אלפים מתושבי העיר - היהודים בעיקר. ואם לא די בזה, במהלך מרד ורשה (1944) נהרגו עוד כמאתיים אלף תושבים בוורשה ובסביבותיה, וגורשו עוד עשרות אלפים רבים אחרים. מספר חודשים לאחר מכן שוחררה פולין כולה על ידי ברית המועצות, ולאחר המלחמה הוקמה פולין מחדש במסגרת הרפובליקה העממית הפולנית, מדינה שלכאורה הייתה עצמאית, אך למעשה סבלה ממרות סובייטית. בשנים הבאות אזור מזוביה היה למוכה אסון - עקב המלחמה אוכלוסיית האזור הידלדלה באופן משמעותי וההרס המשיך להיראות בכל מקום. עם זאת, עד לשנות ה-60 שוקם האזור ובירתו ורשה נבנתה מחדש, כאשר האזור עובר מודרניציה רבתי שהאיצה עם תום הקומוניזם והקמתה של הרפובליקה הפולנית השלישית בראשית שנות ה-90.

ערים, יישובים ומחוזות

ערים

במזוביה ישנם 86 ערים ועיירות.

הערים הגדולות במזוביה
	תמונה	סמל	שם	אוכלוסייה (2014)^[10]	מחוז
1			ורשה Warszawa	1,729,119	עצמאי
2			ראדום Radom	217,834	עצמאי
3			פלוצק Płock	122,572	עצמאי
4			שדליץ Siedlce	76,585	עצמאי
5			פרושקוב Pruszków	59,796	מחוז פרושקוב
6			לגיונובו Legionowo	54,246	מחוז לגיונובו
7			אוסטרולנקה Ostrołęka	53,572	עצמאי
8			פיאסצ'נו Piaseczno	45,270	מחוז פיאסצ'נו
9			אוטבוצק Otwock	45,073	מחוז אוטבוצק
10			צ'חאנוב Ciechanów	44,673	מחוז צ'חאנוב
11			מינסק מזובייצקי Mińsk Mazowiecki	40,028	מחוז מינסק
12			ז'ירארדוב Żyrardów	41,056	מחוז ז'ירארדוב
13			וולומין Wołomin	37,418	מחוז וולומין
14			סוכצ'ב Sochaczew	37,333	מחוז סוכצ'ב
15			זומבקי Ząbki	32,376	מחוז וולומין
16			מלאווה Mława	30,893	מחוז מלאווה
17			מארקי Marki	29,395	מחוז וולומין
18			נובידבור מזובייצקי Nowy Dwór Mazowiecki	28,361	מחוז נובידבור
19			וישקוב Wyszków	27,205	מחוז וישקוב
20			גרודז'יסק מזובייצקי Grodzisk Mazowiecki	27,055	מחוז גרודז'יסק
21			פיאסטוב Piastów	22,826	מחוז פרושקוב
22			אוסטרוב מזובייצקה Ostrów Mazowiecka	22,770	מחוז אוסטרוב
23			פלונסק Płońsk	22,435	מחוז פלונסק

מחוזות

במזוביה ישנם 42 מחוזות, מתוכם חמש ערים מחוזיות.

מחוזות מזוביה

סמל	שם	אוכלוסייה (2014)^[11]	שטח (בקמ"ר)	גמינות	בירה
ערים מחוזיות
	ורשה Warszawa	1,729,119	517
	ראדום Radom	217,834	111
	פלוצק Płock	122,572	88
	שדליץ Siedlce	76,585	31
	אוסטרולנקה Ostrołęka	53,572	28
מחוזות רגילים
	מחוז וולומין Powiat wołomiński	230,287	953	12	וולומין
	מחוז פיאסצ'נו Powiat piaseczyński	172,929	621	6	פיאסצ'נו
	מחוז פרושקוב Powiat pruszkowski	158,765	246	6	פרושקוב
	מחוז ראדום Powiat radomski	151,178	1,529	13	ראדום
	מחוז מינסק Powiat miński	150,495	1,163	13	מינסק מזובייצקי
	מחוז אוטבוצק Powiat otwocki	122,661	615	8	אוטבוצק
	מחוז לגיונובו Powiat legionowski	111,660	390	5	לגיונובו
	מחוז ורשה מערב Powiat warszawski zachodni	111,550	533	7	אוז'רוב מזובייצקי
	מחוז פלוצק Powiat płocki	111,067	1,796	15	פלוצק
	מחוז גרבולין Powiat garwoliński	108,551	1,284	14	גרבולין
	מחוז גרוייץ Powiat grójecki	98,692	1,267	10	גרוייץ
	מחוז צ'חאנוב Powiat ciechanowski	90,023	1,059	9	צ'חאנוב
	מחוז גרודז'יסק Powiat grodziski	89,136	367	6	גרודז'יסק מזובייצקי
	מחוז פלונסק Powiat płoński	88,612	1,379	12	פלונסק
אין	מחוז אוסטרולנקה Powiat ostrołęcki	88,240	2,098	11	אוסטרולנקה
	מחוז סוכצ'ב Powiat sochaczewski	85,103	734	8	סוכצ'ב
	מחוז שדליץ Powiat siedlecki	81,685	1,603	13	שדליץ
	מחוז נובידבור Powiat nowodworski	78,604	694	6	נובידבור מזובייצקי
	מחוז ז'ירארדוב Powiat żyrardowski	76,413	532	5	ז'ירארדוב
	מחוז אוסטרוב Powiat ostrowski	74,464	1,217	11	אוסטרוב מזובייצקה
	מחוז וישקוב Powiat wyszkowski	73,929	876	6	וישקוב
	מחוז מלאווה Powiat mławski	73,919	1,181	10	מלאווה
	מחוז ונגרוב Powiat węgrowski	67,490	1,220	9	ונגרוב
	מחוז קוז'יניצה Powiat kozienicki	61,874	916	7	קוז'יניצה
	מחוז סוקולוב Powiat sokołowski	55,511	1,131	9	סוקולוב פודלסקי
	מחוז פשאסניש Powiat przasnyski	53,448	1,218	7	פשאסניש
	מחוז שרפץ Powiat sierpecki	53,215	852	7	שרפץ
	מחוז פולטוסק Powiat pułtuski	51,409	827	7	פולטוסק
	מחוז מקוב Powiat makowski	46,435	1,064	10	מקוב מזובייצקי
	מחוז גוסטינין Powiat gostyniński	46,345	614	5	גוסטינין
	מחוז פשיסחה Powiat przysuski	42,869	801	8	פשיסחה
	מחוז שידלובייץ Powiat szydłowiecki	40,340	451	5	שידלובייץ
	מחוז ז'ורומין Powiat żuromiński	39,885	806	6	ז'ורומין
	מחוז זבולן Powiat zwoleński	36,892	573	5	זבולן
	מחוז ליפסקו Powiat lipski	35,426	740	6	ליפסקו
	מחוז ביאלובז'גי Powiat białobrzeski	33,669	639	6	ביאלובז'גי
	מחוז לושיצה Powiat łosicki	32,046	772	6	לושיצה

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מזוביה

אתר האינטרנט הרשמי של מזוביה
האתר הרשמי של מועצת המחוז של מזוביה
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים

הערות שוליים

^ Stefan Hrabec: Jeszcze raz o nazwie Mazowsze., Onomastica nr 7, r. IV, z. 2, Wrocław 1958.
^ Gloger, Geografia historyczna ziem dawnej Polski, rozdz. Plemiona lechickie i ich ziemie.
^ „Tegoż czasu Maslaus, albo Mazosz, który był a króla Mieczysława podczaszym, człowiek możny i śmiały, dzierżawy w płockim województwie...”, [w:] Marcin Kromer: Kronika polska. wyd. 1882; Samuel Linde: Słownik języka polskiego. M-O, s. 49.
^ „Długosz zaś, Kromer, Miechowita i Gwagnin nadają początek nazwiska Mazowsza od Maslawa podczaszego królewskiego i rządcy „, [w:] Jędrzej Moraczewski: Starożytności polskie. wyd. 1982, op. cit. Guagnini.:Kronika Sarmaciej europejskiej. Kraków. 1611.
^ Dane Klimatyczne
^ Krasnodębski D.: Badania Instytutu Archeologii i Etnologii PAN na terenie woj. białostockiego (podlaskiego) w latach 1990-2005., [w:] H. Karwowska, A. Andrzejewski, Stan badań archeologicznych na pograniczu Polsko-Białoruskim od wczesnego średniowiecza po czasy nowożytne. Muzeum Podlaskie w Białymstoku, Białystok 2006, s. 66, 74, מסת"ב 8387026700.
^ Szczur Stanisław: Historia Polski. Średniowiecze, Kraków 2002, s. 34.
^ Dulnicz Marek: Mazowsze w wieku, [w:] Ziemie Polskie w X wieku i ich znaczenie w kształtowaniu się nowej mapy Europy, Kraków 2000, s. 200-213.
^ Jan Stanisław Bystroń: Etnografia Polski. Poznań: Spółdzielnia Wydawnicza „Czytelnik”, 1947, s. 24.
^ Baza Demografia: Stan ludności 2014, Ludność stan w dniu 30 VI, Ludność według płci i miast, Mazowieckie
^ Baza Demografia: Stan ludności 2014, Ludność stan w dniu 30 VI, Ludność według płci, wieku, województw i powiatów, mazowieckie