ורמיה-מזוריה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ורמיה-מזוריה
warmińsko-mazurskie
בכיוון השעון: האגמים המזוריים, העיר העתיקה של אולשטין, מרכז העיר אולשטין, יער בוורמיה-מזוריה וקתדרלת פרומבורק (Frombork)
מדינה פוליןפולין פולין
בירת הפרובינציה אולשטין
שטח 24,173 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בפרובינציה 1,445,478 (2014)
 ‑ צפיפות 60 נפש לקמ"ר (2014)
קואורדינטות 54°22′N 18°38′E / 54.367°N 18.633°E / 54.367; 18.633
אתר רשמי

לחצו כדי להקטין חזרה

פומרניה המערביתפומרניה (פרובינציה)ורמיה-מזוריהפודלסיהלובלין (פרובינציה)פודקרפצקיהלובוש (פרובינציה)שלזיה תחתיתאופולה (פרובינציה)שלזיה (פרובינציה)פולין קטן (פרובינציה)פולין גדולקויאוויה-פומרניהלודז' (פרובינציה)שוויינטוקז'יסקיהמזוביהדנמרקרוסיהליטאבלארוסאוקראינהסלובקיהצ'כיהגרמניה

ורמיה-מזוריהפולנית: Warmińsko-Mazurskie) היא אחת משש עשרה הווייוודות של פולין. היא שוכנת בצפון מערב פולין, וגובלת בצפון במובלעת הרוסית קלינינגרד, במזרח בווייוודה פודלסיה, בדרום בווייוודה מזוביה, ובמערב בווייוודות קויאוויה-פומרניה ופומרניה.

בירתה של ורמיה-מזוריה והעיר הגדולה ביותר בה היא העיר אולשטין השוכנת במרכזה. ערים גדולות נוספות הן אלבלונג ואלק.

מקור השם

ורמיה-מזוריה נקראת על שם שני האזורים ההיסטוריים המרכיבים אותה: ורמיה ומזוריה. ורמיה, האזור ההיסטורי המשתרע בצפון הווייוודה ורמיה-מזוריה, מכונה בפולנית Warmia ובגרמנית Ermland. ורמיה נקראת ככל הנראה על שמו של שבט פרוסי קדום בשם Warmier. למרות זאת, ככל הנראה השבט שלעיל מעולם לא התיישב באזור ורמיה. האזכור הראשון של האזור בשם זה הוא ככל הנראה משנת 1249. מזוריה, האזור ההיסטורי המשתרע בדרום הווייוודה ורמיה-מזוריה, מכונה בפולנית Mazury ובגרמנית Masuren. באזכוריו הראשונים מזוריה הייתה הכינוי בו כינו הפרוסים אשר שלטו היסטורית במקום את יושביו - אוכלוסייה פולנית שמוצאה ממזוביה. משמעה של המילה maz בגרמנית עתיקה הוא ככל הנראה "מלוכלך".

גאוגרפיה

ערך מורחב – האגמים המזוריים

בדומה לפודלסיה שכנתה מדרום מזרח, גם ורמיה-מזוריה היא הררית במעט בהשוואה לשפלת מזוביה שמדרום לה, אך יחד עם זאת היא עדיין מישורית במיוחד, וכוללת בעיקר גבעות. ורמיה-מזוריה ידועה כ"ארץ אלף האגמים" (Krainą Tysiąca Jezior), הודות לאגמים המָזוּריים, המכסים את רוב הווייוודה. האגמים המזוריים הוא אזור עתיר-אגמים (כ-2,000 במספר), הם מקושרים לנהרות סביבם ולים הבלטי במערכת תעלות מלאכותיות שהוקמו בעיקר במאה התשע עשרה.[1] האגמים הוצעו על ידי פולין לרשימת שבעת פלאי עולם הטבע ונבחרו בקבוצת 28 האתרים הראשונים. לצד אגמים רבים מתהדרת ורמיה-מזוריה גם ביערות רבים במיוחד, יערות המכסים 30.9% משטח הוויוודה. מדובר בעיקר בעצי אורן ובעצים מחטניים אחרים.[2] אגן ההיקוות של נהר הוויסלה תוחם את ורמיה-מזוריה מדרום וממערב. באגמים שבאזור נמצא מקורו של הנהר אנגרפה (הידוע בפולנית בשם ונגורפה (Węgorapa)). נהר זה זורם צפונה אל תוך המובלעת הרוסית קלינינגרד, ומנקז את רוב מימי האזור. תנאי השטח של מזוריה - ריבוי יערות וגופי מים - משאיר מקום מצומצם יותר לחקלאות, אשר תופסת עדיין חלקים נרחבים מהאזור.

הטמפרטורה השנתית הממוצעת באולשטין, בירת הוויווידה, היא 7.6 מעלות צלזיוס. החודש הקר ביותר הוא ינואר (עם טמפרטורה ממוצעת של -2.3 מעלות צלזיוס), והחודש החם ביותר הוא יולי (עם טמפרטורה ממוצעת של 17.9 מעלות צלזיוס). הגשמים יורדים בעיקר בקיץ, כאשר כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא 625.8 מ"מ.[3]

בוורמיה-מזוריה יש שמונה פארקי נוף (Park krajobrazowe) ו-111 שמורות טבע (Rezerwat przyrody).


היסטוריה

לוח תקופות היסטוריות של ורמיה-מזוריה
עד 1234 שבטים סלאבים וגרמאנים
1234-1466 מדינת המסדר הטבטוני
1466-1655 ממלכת פולין-ליטא
1655-1661 ממלכת שוודיה
1661-1701 נסיכות ברנדנבורג-פרוסיה
1701-1867 ממלכת פרוסיה
1867-1871 הקונפדרציה הצפון-גרמנית
1871-1919 הקיסרות הגרמנית
1919-1933 רפובליקת ויימאר
1933-1945 גרמניה הנאצית
1945-1989 הרפובליקה העממית הפולנית
החל מ-1989 הרפובליקה הפולנית השלישית
מתייחס לישות הדומיננטית השלטת באזור בתקופה הנתונה – בדרך כלל השליטה באזור נחלקה על ידי מספר ישויות מדיניות שונות.

ערים, יישובים ומחוזות

ערים

בורמיה-מזוריה ישנם 49 ערים ועיירות.

הערים הגדולות בורמיה-מזוריה
תמונה סמל שם אוכלוסייה (2014)[4] מחוז
1
אולשטין
Olsztyn
174,775 עצמאי
2
אלבלונג
Elbląg
122,568 עצמאי
3
אלק
Ełk
59,934 מחוז אלק
4
אוסטרודה
Ostróda
33,872 מחוז אוסטרודה
5
אילאווה
Iława
33,339 מחוז אילאווה
6
גיז'יצקו
Giżycko
29,929 מחוז גיז'יצקו
7
קנטשין
Kętrzyn
27,960 מחוז קנטשין
8
שצ'יטנו
Szczytno
24,509 מחוז שצ'יטנו
9
ברטושיצה
Bartoszyce
24,371 מחוז ברטושיצה
10
מרונגובו
Mrągowo
22,191 מחוז מרונגובו
11
דז'לדובו
Działdowo
21,507 מחוז דז'לדובו

מחוזות

בורמיה-מזוריה ישנם 21 מחוזות, מתוכם שתי ערים מחוזיות.

מחוזות ורמיה-מזוריה
סמל שם אוכלוסייה (2014)[5] שטח (בקמ"ר) גמינות בירה
ערים מחוזיות
אולשטין
Olsztyn
174,775 88
אלבלונג
Elbląg
122,568 80
מחוזות רגילים
מחוז אולשטין
powiat olsztyński
122,822 2,840 12 אולשטין
מחוז אוסטרודה
powiat ostródzki
106,536 1,765 9 אוסטרודה
מחוז אילאווה
powiat iławski
93,057 1,385 7 אילאווה
מחוז אלק
powiat ełcki
89,624 1,112 5 אלק
מחוז שצ'יטנו
powiat szczycieński
70,946 1,933 8 שצ'יטנו
מחוז דז'לדובו
powiat działdowski
66,364 953 6 דז'לדובו
מחוז קנטשין
powiat kętrzyński
65,253 1,213 6 קנטשין
מחוז ברטושיצה
powiat bartoszycki
60,021 1,309 6 ברטושיצה
מחוז אלבלונג
powiat elbląski
58,234 1,431 9 אלבלונג
מחוז פיש
powiat piski
57,689 1,776 4 פיש
מחוז גיז'יצקו
powiat giżycki
57,488 1,119 6 גיז'יצקו
מחוז מרונגובו
powiat mrągowski
51,031 1,065 5 מרונגובו
מחוז נובה מיאסטו
powiat nowomiejski
44,262 695 5 נובה מיאסטו
מחוז ברנייבו
powiat braniewski
42,569 1,205 7 ברנייבו
מחוז לידזברק
powiat lidzbarski
42,525 924 5 לידזברק ורמינסקי
מחוז אולצקו
powiat olecki
34,824 874 4 אולצקו
מחוז נידז'יצה
powiat nidzicki
33,803 961 4 נידז'יצה
מחוז גולדאפ
powiat gołdapski
27,401 772 3 גולדאפ
אין
מחוז ונגוז'בו
powiat węgorzewski
23,686 693 3 ונגוז'בו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24470434ורמיה-מזוריה