והאביה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הווהאביהערבית: وهابية) היא תנועה אסלאמית-סונית שמרנית, המפרשת את האסלאם ככתבו וכלשונו. מייסדה היה מוחמד אבן עבד אל ווהאב (1691-1787) מאזור נג'ד שבחצי האי ערב. חסידי הזרם (אל-מווחידון (המייחדים), המאמינים ב"תווחיד", בלעדיותו של אללה, או ה"והאבים" בפי אויביהם) טענו שהמודרנה על חידושיה החומריים והתאולוגיים השונים עיוותו את האסלאם. בתחילה נלחם הזרם נגד החלחול של האמונות הטפלות לתוך האסלאם (כמו הסופיות), וקראה לשוב אל טהרת הקוראן ולאמץ את אורח חייהם של הנביא מוחמד וחסידיו. הם האמינו באללה בלבד, ראו בסגידה למוחמד ולנאמניו פוליתאיזם, והרסו את המצבות והמבנים שהוקמו על קברים, כולל זה של מוחמד נביאם. הם התנגדו לפירושים מודרניים של האסלאם וציוו על התנזרות מוחלטת מכל מותרות, כולל קפה וטבק. הזרם נהג לראות בכל המוסלמים שלא קיבלו את תורתו ככופרים שדינם מיתה, כולל השיעים.

ישנה תפיסה שגויה שעל פיה הווהאבים יוצאים כנגד המודרנה. הווהאבים יוצאים כנגד חידושים לא רצויים מבחינתם ("بدعة"; בתעתיק: "בִּדְעה" = חידוש [בשימוש כמילת גנאי] ). שימוש במודרנה לצורך דתי או לצורך הפצת רעיונות האסלאם או רעיונות שעולים בקנה אחד עם רעיונותיה של האסכולה הווהאבית, מקבלים היתר שימוש. לצורך שימושים אלו מאמצים הוואהבים את הטכנולוגיה המודרנית בלבד, תוך שהם דוחים את התרבות המודרנית שבה פותחה הטכנולוגיה.

היסטוריה

הווהאבים ניהלו מאז ומתמיד יחסים הדוקים עם בית סעוד. בתו של עבד-אל-והאב אף נישאה למוחמד אבן סעוד, מנהיגו הראשון של בית סעוד וסולטאן נג'ד, אשר הכריז באמצע המאה ה-18 על הווהאביה כדתה הרשמית של נג'ד. תחת חסות שליטי בית סעוד ניסו הווהאבים לאורך המאה ה-19 להפיץ את דתם גם בחיג'אז, בתימן ובדרום עיראק, תוך שהם מכריזים ג'יהאד על מתנגדיהם וכופים עליהם את דתם. בגין התנגדותם הנחרצת לפולחן הקברים פשטו הווהאבים על קברו של הנביא מוחמד במדינה ב-1804, ותקפו את שיירות החג' (העלייה לרגל). האימפריה העות'מאנית פעלה נגדם בתקיפות, עד כי לקראת סוף המאה דעך כוחם עם דעיכתו של בית סעוד והגלייתו לכווית.

בשנת 1902 שב ועלה בית סעוד לגדולה עם כיבושה של ריאד על ידי עבד אל עזיז אבן סעוד וצבאו הבדואי-והאבי, האח'וואן. לאחר כיבושה המחודש של נג'ד (1922), החיג'אז (1925) ועסיר (1933) הכריז אבן סעוד על הווהאביה כדתה הרשמית של מדינתו החדשה - ממלכת ערב הסעודית.

עושר הנפט העצום שצברה ערב הסעודית במהלך המאה ה-20 איפשר לווהאבים להפיץ את השקפותיהם למדינות מוסלמיות רבות באפריקה ובאסיה, באמצעות הקמת מסגדים, מוסדות דת, מוסדות חינוך וארגוני צדקה. מוסדות דומים הוקמו בחצי האי ערב עצמו. מחוץ לערב הסעודית מרוכזים הווהאבים בעיקר בקטר ובכמה מאמירויות המפרץ הפרסי.

הווהאביה כיום

בעידן הממלכה מותנו מנהגיה, מצוותיה ואיסוריה של הווהאביה, הן כתוצאה של תהליך הפיתוח והמודרניזציה הגדול שהתחולל בערב הסעודית (על השלכותיו השונות) והן כתוצאה מהכוונה מפורשת מצד מלכי ערב הסעודית, אשר ביקשו למתן את הלהט הדתי על מנת לכונן יציבות בממלכתם. כך, למשל, למרות התנגדותם העזה של הווהאבים לפולחן הקברים, רואים עצמם המלכים הסעודים כמגיני החג' וכשומרי המקומות המקודשים. בנוסף, אנשי הדת הווהאבים אוסרים נגינה, תמונות, תצלומים, שירה ומותרות נוספים שאינם מופיעים בקוראן, בחדית'ים ובכתביו של עבד אל והאב.

ניתן להצביע על שלוש נקודות יסוד בהן נבדלת הווהאביה בת-זמננו מהזרם המרכזי באסלאם הסוני:

  • אף שמקורם באסכולת חנבלי, הווהאבים אינם מאמינים אמונה עיוורת באחת מארבע האסכולות של ההלכה הסונית-אסלאמית, בעוד שהסונים רואים זאת כהכרח.
  • כיוון שהווהאבים מאמצים את האסלאם ככתבו וכלשונו, כולל פסוקים כגון "ידו של אללה", הם נוטים לאנתרופומורפיה (האנשה). נטיות אלה אינן קיימות בזרם המרכזי של האסלאם הסוני, המתייחס לפסוקים הללו כאל דימויים, או נוקט בגישת "בלא כיף" (מבלי לשאול כיצד).
  • הווהאבים רואים בסופיות חידוש גס, וכמה מהם אף רואים בסופיזם עבודת אלילים. לעומת זאת, רוב הסונים רואים בסופיזם חלק הכרחי של האסלאם.

רשמית, הווהאביה אוסרת על פיגועי התאבדות, ורואה באסלאמיסטים רדיקליים כאנשי האחים המוסלמים (סייד קוטב, לדוגמה) מושחתים, כיוון שהם מציגים פרשנות חדשה של האסלאם. הווהאבים אינם רואים בטרוריסט הסעודי אוסאמה בן לאדן ובארגונו אל-קאעידה והאבים, כי אם "קוטבים" (כלומר, כאלה שנוהגים לפי דעותיו של סייד קוטב), מפני שהם אינם מכירים במלכים הסעודיים. אף על פי כן, והאבים רבים תומכים בפעולות הטרור הפלסטיני מול ישראל ולפי פרסומים, ביקשו לחזק את החמאס על חשבון הרשות הפלסטינית (ראו פרטים באתר המרכז למורשת המודיעין: [1]).

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא והאביה בוויקישיתוף
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0