הרב ראובן לויכטר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב ראובן לויכטר
לידה שוויץ
מקום פעילות ישראל
השתייכות חרדי ליטאי
תחומי עיסוק משגיח רוחני
רבותיו הרב שלמה וולבה
חיבוריו הערות על ספרים נפש החיים ו'אור ישראל'. הגדה של פסח "טעם הפסח".

הרב ראובן לויכטר הוא משגיח רוחני חרדי ליטאי, הוגה דעות ומחבר ספרים. כיהן בעבר כמשגיח בישיבת 'חברון - גאולה' בירושלים ובישיבת 'שיח ידידיה' בפתח תקוה, מנהל רוחני של 'נר לאלף' מיסודה של משפחת וולפסון[1]. מתלמידיו של הרב שלמה וולבה[2] והרב יונתן דייוויד.

ביוגרפיה

הרב נולד בלוצרן (שווייץ) להורים שאינם שומרי תורה ומצוות. בצעירותו הכיר את הרב פעלס בלוצרן, דרכו התקרב לעולם התורה, והוא שלחו לישראל ללמוד בישיבת 'בית הכרם' בירושלים, אולם לא הצליח להתחבר וחזר לשווייץ, שם התוודע לקהילתו של רבי משה סולובייצ'יק (ציריך) והתקרב אליו.

מאוחר יותר שלחו רבי משה בחזרה לארץ ללמוד בישיבת מיר, אצל רבי חיים שמואלביץ ורבי נחום פרצוביץ.

נישא בשנת תשל"ח, ובשנת תשמ"ח עבר לחיפה, שם עבד בקירוב רחוקים מטעם ארגון "בית תהילה". בתקופה זו שמע את שמעו של הרב וולבה ועבר בעקבותיו לבאר יעקב. ברחוב סורוצקין הקים בית המוסר, שם היה הרב וולבה מוסר שיחה מוסרית אחת לשבוע.

כיהן כמשגיח רוחני בישיבת 'חברון - גאולה' בירושלים ובישיבת 'שיח ידידיה' בפתח תקוה.

שיטתו

הרב לויכטר היה תלמיד קרוב למשגיח רבי שלמה וולבה, והוא מרבה לצטט ממנו בשיחותיו. הוא סיפר כי לצורך התקרבותו אליו הוא אף עבר לגור בבאר יעקב שם גר הרב וולבה עת כיהן כמשגיח בישיבה שם. מעת שהרב וולבה עבר לגור בירושלים, למד עימו בחברותא מדי שבוע במשך עשרים וחמש שנה. בשנים אלו עברו יחדיו על כתבי רבי ישראל סלנטר, הסבא מקעלם ורבי ירוחם ליבוביץ המשגיח ממיר, בנוסף למד עימו את הספר נפש החיים. הרב לויכטר הוזכר על ידי משפחת הרב וולבה, כמי שהוסמך על ידו להיות אחראי על הוצאת כתביו, יחד עם ידידו הרב יהודה מנדלסון[3].

ההדיר והוציא לאור שני ספרי יסוד של תורת המוסר: ספר 'נפש החיים' של רבי חיים מוולוז'ין וספר 'אור ישראל' של רבי ישראל מסלנט וצירף אליהם ביאור וההערות. חתנו נעם פלאי, בנו של אלי פלאי מו"ל עיתון משפחה, כותב טור חודשי במגזין התורני "קולמוס" של העיתון, מתורתו של חמיו.

הוא מרבה להעביר סדרות ארוכות של וועדים מוסריים הנאמרים בשפה ישירה ולעתים מתובלת בהומור. הוועדים עוסקים בניתוח הליכי התנהגות ובירורי השקפה ונחשבים למעמיקים במיוחד. רבים המשתתפים בסדרות אלה או שמאזינים להקלטות שלהן רואים ברב לויכטר רב ומורה דרך. בעבר נמתחה ביקורת חריפה על ה'וועדים', ואולם הרב לויכטר הדף את הביקורת תוך שאמר כי הם מושתתים על שיטת רבו הרב וולבה. הוא מוסר ועד פעם בשבועיים לבחורים בישיבת חברון.

נמנה עם קהילת פחד יצחק בראשות הרב יונתן דייוויד ונחשב לאחד מתלמידיו הקרובים של ראש הישיבה[4]. באירוע שמחת בית השואבה שהוא אחד האירועים המרכזיים בקהילה ומתנהל בצורה המזכירה טיש חסידי, יושב הרב לויכטר קרוב לראש השולחן. בחג שמחת תורה מתארח הרב לויכטר ומשפחתו בישיבה והוא אחד מן המשתתפים הבולטים בשמחת ההקפות ובריקודים יחד עם הרב. בעבר שימש כאחד מהחוזרים של המאמרים (מושגים שאולים מחסידות חב"ד הנהוגים בקהילת פחד יצחק) אולם פרש מתפקיד זה.

לשיטתו, האמונה איננה מיוסדת על חקירה שכלית, אלא על יסוד פנימי וגבוה יותר אשר בו נמצאת האמונה הפשוטה. הבירור השכלי והמענה לשאלות באמונה נדרשים לעיתים כדי לסלק מכשולים מדרכה של האמונה, אך לא כדי לכונן אותה. הדרך לפיתוח האמונה היא באמצעות 'תהודה', כלומר עיסוק קבוע - בעיקר בעזרת רב - בתכני האמונה, אשר מעורר את התגובה הטבעית של האמונה הפשוטה ויוצר הזדהות פנימית עם יסודות האמונה[5].

בשנת ה'תש"פ הוקם בירושלים תלמוד תורה בנשיאותו, התלמוד תורה הוגדר כ'תלמוד תורה בדרכו ובמשנתו של הרב וולבה', הדבר גרם לוויכוחים אודות השיטה עצמה, והאם הרב לויכטר הוא ממשיך דרכה.

חיים אישיים

מתגורר בקריית יערים. בנו שמואל הוא משגיח בישיבת תורת זאב.

ספריו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ על פי האמור כאן באתר JDN
  2. ^ על פי האמור כאן באתר ערכים
  3. ^ הקדמת ספר אגרות וכתבים בהוצאת משפחת ולבה, ירושלים תשס"ו
  4. ^ יצויין כי רבו הרב וולבה התייחס בסוף חייו אל הרב דייויד כאל רבו וחרף היותו של הרב וולבה מבוגר בהרבה הוא היה מגיע לשמוע ממנו דברי תורה
  5. ^ הרב ראובן לויכטר, אמונה של הזדהות, צריך עיון, ג' חשוון תשע"ח