הרב צבי יהודה מלצר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב צבי יהודה מלצר
לידה 1899
ה'תרנ"ט
מיר, בלארוס
פטירה 30 ביוני 1969 (בגיל 70 בערך)
ט"ו בתמוז תשכ"ט
רחובות
רבה של רחובות ה־רביעי
תש"זתשי"א
רבה של פרדס חנה
תרצ"ותש"ז

הרב רפאל צבי יהודה מלצר (ה'תרנ"ט, 1899 - ט"ו בתמוז תשכ"ט, 30 ביוני 1969[1]) היה רבה של פרדס חנה ולאחר מכן של רחובות. היה מיוזמי הקמתה של מדרשיית נעם ומייסד וראש ישיבת קלצק בארץ ישראל וישיבת הדרום.

תולדותיו

נולד במיר שבבלארוס לרב איסר זלמן מלצר ולביילה-הינדה בת הגביר שרגא פייבל פרנק מאלקסוט שבקובנה. התחנך אצל אביו, וכן אצל הרב יוסף יוזל הורוביץ, ה"סבא מנובהרדוק". בבחרותו שימש כמה שנים כמשגיח בישיבת קלצק אצל אביו ומסר שיחות מוסר. בשנת תרפ"ה (1925) עלה עם אביו לארץ ישראל. לאחר נישואיו למד בהיכל התלמוד בתל אביב. לימד בישיבה הקטנה של ישיבת עץ חיים בירושלים, ולאחר מכן בישיבת תל אביב. תקופה מסוימת שימש ר"מ בישיבת תפארת ישראל בחיפה.

בשנת תרצ"ו (1936) נבחר לרבה של פרדס חנה[2]. בתקופת רבנותו בפרדס חנה ייסד במושבה את ישיבת קלצק, לזכר הישיבה המקורית בקלצק שבראשה עמד אביו. בצוות רבני הישיבה היה אחיינו, הרב שניאור קוטלר. בשנת תש"ה (1945) יזם את הקמת מדרשיית נעם בפרדס חנה. הוא פנה אל ראשי ארגון הנוער "נוער המזרחי" (ראשי תיבות: נעם) והציע להם להקים במושבה ישיבה שתשלב לימודים כלליים. לראשות הישיבה נבחר הרב יהושע יגל.

בשנת תש"ז (1947) נבחר לכהן כרבה של רחובות, לאחר פטירת רבה הקודם רבי צבי שטיינמן, שהיה חותנו[3]. את רבנותו בפרדס חנה העביר לרב יהושע זליג דיסקין. עם בואו לרחובות הוא ייסד בה בית דין ושימש בו כאב"ד. הוא מינה לרבנים מקומיים את הרב יואל קלופט (רב שיכון הפועל) והרב זבולון גרז (רב בית הכנסת "שונה הלכות"). כמו כן העביר מפרדס חנה לרחובות את ישיבת קלצק שבראשותו, ובהמשך פתח לצידה את ישיבת הדרום. במסגרת הישיבה הקים הרב מלצר סמינר למורים. כמו כן, היה מראשוני הוגי רעיון ההסדר. תלמידי הסמינר ברחובות היו הראשונים ששירתו בצבא במסגרת ה"הסדר", שאליו הצטרפו מאוחר יותר תלמידי ישיבות אחרות.

בשנת תשי"א (1951) פרש הרב מלצר מרבנות העיר, ואת מקומו מילא הרב אלימלך בר שאול. הרב מלצר המשיך לכהן כאב בית הדין וכראש ישיבת הדרום. כעבור זמן פרש גם מראשות בית הדין ומינה תחתיו את הרב זבולון גרז. בשנת תשכ"ה (1965) נפטר הרב בר שאול, ומיד לאחר פטירתו ייסד הרב מלצר לזכרו כולל אברכים, הפועל עד היום. כמו כן פתח הרב מלצר ישיבה מקצועית ביישוב גן יבנה הסמוך לרחובות.

בשנת תשי"ד (1954), לאחר פטירת אביו, חלה הרב מלצר, וכסגולה נוסף לו השם רפאל, אותו נשא עד מותו. הרב אריה לוין ערך לו גורל הגר"א, והפסוק שעלה בגורל היה: "וְהֹסַפְתִּי עַל יָמֶיךָ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה"[4]. ואכן, הרב מלצר נפטר כעבור חמש עשרה שנה, בט"ו תמוז תשכ"ט. נקבר בהר המנוחות בירושלים.

אחר מותו הנציחה עיריית רחובות את זכרו בקריאת רחוב על שמו.

משפחתו

ילדיו הם: מרים, אוריאל מלצר וידעאל מלצר[5], שחיבר את הביוגרפיה על הרב איסר זלמן מלצר בדרך עץ החיים. חתנו של אוריאל מלצר, הרב אריה אדלר, הקים את ישיבת "אבן האזל" בנתיבות, הקרויה על שם ספרו של הרב איסר זלמן מלצר.

חתנו היה הרב יהודה עמיטל.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים