רבי עזרא עטייה
 | |
| הרב עזרא עטייה בישיבת פורת יוסף. | |
| לידה |
11 בפברואר 1887 י"ז בשבט ה'תרמ"ז חאלב - ארם צובה |
|---|---|
| פטירה |
25 במאי 1970 (בגיל 83) י"ט באייר ה'תש"ל ירושלים |
| מקום קבורה | הר המנוחות |
| כינוי | רב רבנן, המורה |
| חיבוריו | עלה עזרא |
| רבותיו | הרב אברהם חיים עדס הרב שאול דוויק הכהן והרב יוסף ידיד הלוי |
| תלמידיו | הרב עובדיה יוסף, הרב מרדכי אליהו, הרב בן ציון אבא שאול הרב חיים דוד הלוי, הרב בן ציון מוצפי, ועוד |
הרב עזרא עטייה (י"ז בשבט ה'תרמ"ז - י"ט באייר ה'תש"ל, 11 בפברואר 1887 - 25 במאי 1970) היה ראש ישיבת 'פורת יוסף' ,מגדולי הדור הספרדיים ומראשי הישיבות הבולטים במאה ה-20.
ביוגרפיה
נולד בחלב (ארם צובא) שבסוריה, אז חלק מהאימפריה העות'מאנית, לרב יצחק וללאה עטייה, שניהם ממשפחות רבנים בקהילה החלבית. מצד אביו הוא צאצא של הרב שם-טוב עטייה תלמידו של הרב יוסף קארו, ומצד אמו הוא צאצא של רבי אליהו שמאע הלוי, מחבר הספר "קרבן אשֶה". הרב עטייה נולד אחרי שנים רבות שבהן לא זכתה אמו לבנים נוספים, מלבד בן ובת. ומסופר כי אמו הלכה עד לעיר טדף להתפלל בבית הכנסת של עזרא הסופר. ושם נדרה שאם תיפקד ותלד בן, תקרא את שמו עזרא ותקדיש את כולו לתורה.
בילדותו התחנך בעיר חלב אצל הרב יהודה (אצלאן) עטייה והרב שאול מטלוב עבאדי. כבר בגיל צעיר ייעדו הרב אצלאן לגדולות והחל ללמדו מסכתות קשות בש"ס. המשפחה עלתה לארץ כאשר היה הרב בגיל 16. על אף המצב הכלכלי הקשה ביותר של המשפחה לא נשלח הרב עזרא לעבוד לפרנסת הבית, בשל הבטחת אמו להקדיש אותו לתורה. הרבנים רבי עזרא הררי רפול, רבי שלום הדאיה ורבי אברהם חיים עדס התחייבו לתמוך בו כלכלית בעזרת עשירי הקהילה החלאבית, על מנת שימשיך לדבוק בתורה.
הרב עטייה נודע בהתמדתו. הרב יצחק ניסים, הרב הראשי לישראל לשעבר, סיפר כי הרב עזרא עטייה שימש לו כמקור השראה ללימוד בהתמדה. בשנת ה'תרס"ז הוא החל ללמוד בישיבת אוהל מועד, לימים 'ישיבת 'פורת יוסף' , כאשר ראשי הישיבה היו הרב רפאל שלמה לניאדו והרב יוסף ידיד הלוי. בישיבה היה נחשב לעילוי וזכה אף להיות חברותא של הרב יוסף ידיד הלוי, והרב שאול דוויק הכהן. בשנת ה'תרס"ח הוא התחתן עם בוליסה סאלם, בתו של המקובל הרב אברהם סאלם.
נסיעתו למצרים
בתחילת מלחמת העולם הראשונה התבקש על ידי הרב אברהם חיים עדס לעבור למצרים על-מנת לחמוק מגיוס לצבא העות'מאני כך שיוכל להמשיך ללמוד תורה. במצרים לימד תורה במשך שמונה שנים בישיבת "כתר תורה" ובישיבת "אהבה ואחווה".
כראש ישיבת פורת יוסף
כשחזר לארץ החל ללמד בישיבת 'פורת יוסף' שנוסדה ב-ה'תרפ"ג כמשגיח (תפקיד המשגיח בתקופה זו היה גם למסור שיעורים). בשנת ה'תרפ"ה, לאחר מותו של ראש הישיבה, הרב שלמה לניאדו, נתמנה הרב עזרא עטייה לראש הישיבה. הוא כיהן במשרה זו במשך 45 שנה, עד לשנת ה'תש"ל.
בישיבה זו העמיד הרב עזרא עטייה תלמידים רבים, ורבים מהם הפכו לאחר מכן להיות ראשי קהילות בישראל, בארצות הברית ובדרום אמריקה. המפורסם מבין תלמידיו הוא הרב עובדיה יוסף, אשר הרב עזרא עטייה שימש עבורו כאב רוחני. תלמידים מפורסמים נוספים הם: הרב יהודה צדקה, הרב בן ציון אבא שאול, הרב מרדכי אליהו, הרב חיים דוד הלוי, הרב דוד שלוש רבה של העיר נתניה, והרב ציון לוי (הרב הראשי של פנמה), הרב ברוך בן חיים מרבני ניו יורק, הרב שלום כהן נשיא מועצת חכמי התורה, והרב שמעון בעדני והרב משה מאיה זיקני מועצת חכמי התורה.
הרב מונה גם להיות חבר בבית הדין הספרדי, תפקיד אותו מילא 20 שנה. הרב עזרא עטייה היה מקובל מאד על הרבנים רבי צבי פסח פרנק והחזון איש. החזון איש התבטא על הרב עזרא עטייה שסברתו כשל אחד מן הראשונים[1]. והרב שלום כהן ועוד אף יחסו לו רוח הקודש[2]. הרב עזרא עטייה הוזמן בשנות ה-ת"ש להיות חבר במועצת גדולי התורה, אך לא הרגיש בנוח בתוך המועצה כיוון שדיברו שם ביידיש, שפה שהוא לא הבין.
דעתו בנושאים ציבוריים
הרב עזרא עטיה תמך בהשתתפות בבחירות[3], ואף חתם על כרוז הקורא להצביע לאגודת ישראל[4].
הוא התנגד להיתר המכירה, ובישיבת פורת יוסף הורה שלא לסמוך על ההיתר מכירה[5]. אמנם יש החולקים ע"כ, שבעקבות תמיכתו של הרב עובדיה יוסף בהיתר המכירה, שינה הרב עזרא עטייה את דעתו בעניין[6].
הרב עזרא עטייה נפטר במוצאי ל"ג בעומר, י"ט באייר תש"ל. הוא נטמן בהר המנוחות בחלקת הרבנים בגבעת שאול בירושלים. השאיר אחריו שישה בנים ובת אחת. אחד מבניו, הרב דוד עטייה, היה חבר בבית הדין בירושלים והקים בית מדרש לזכרו בשם "היכל עזרא". בשנת התשפ"ג פתח נינו של הרב עזרא עטייה, הרב דוד עטייה, סניף לכולל "היכל עזרא" בבני ברק.
חיבוריו והנצחתו
ספרי החידושים והשו"ת של הרב עטייה היו בספרייה בישיבת פורת יוסף, והם אבדו בנפול הישיבה בשנת ה'תש"ח, במלחמת השחרור. בשנת תשכ"ח קיבל את פרס הרב קוק.
בשנת תשנ"ט יצא לאור ספר 'עלה עזרא' על ידי בנו, הרב דוד[7].
לאחר מספר שנים יצא לאור ספר "המורה" על ידי מירי פאר.
בשנת תשע"א יצא ספר "האיש על העדה", על ידי נכדו הרב יהודה עטיה.
בשנת תש"פ, לרגל 50 שנה לפטירתו, התקיימה עצרת מרכזית לזכרו בישיבת פורת יוסף בהשתתפות תלמידיו[8].
לרגל עצרת הזיכרון יצא לאור ספר "משנת רבינו" ובו חידושים וסיפורים ועדויות מגדולי תלמידיו, הספר יצא לאור על ידי נינו של הרב עטיה, יהודה דיין. שנה לאחר מכן, יצא הכרך השני של הספר.
מתלמידיו
- רבי יהודה צדקה, ראש ישיבת פורת יוסף
- רבי בן ציון אבא שאול, ראש ישיבת פורת יוסף
- רבי עובדיה יוסף, הראשון לציון ומנהיג מפלגת ש"ס
- רבי שלום כהן, ראש ישיבת פורת יוסף ונשיא מועצת חכמי התורה
- רבי שמעון בעדני, ראש כולל תורה וחיים בבני ברק וחבר מועצת חכמי התורה
- רבי דוד שלוש, רבה של נתניה
- רבי ציון לוי, רבה של פנמה
- רבי ברוך בן-חיים, רב קהילת מגן דוד בברוקלין
- רבי משה דיין, רבה של סאן פאולו בברזיל
- רבי שלמה בן שמעון, אב בית הדין נוה ציון וחבר מועצת חכמי התורה
- רבי דוד צדקה, רבה של פרדס חנה
- רבי ראובן שרבני, מראשי ישיבת יקירי ירושלים
- הרב מרדכי אליהו, הראשון לציון והרב הראשי לישראל
- הרב חיים דוד הלוי, הרב הראשי לתל אביב-יפו
- הרב יוסף הררי-רפול, ראש ישיבת עטרת תורה בפלטבוש וחבר מועצת גדולי התורה בארצות הברית
- הרב משה צדקה, ראש ישיבת פורת יוסף
- הרב משה מאיה, רב שכונת יד אליהו בתל אביב וחבר מועצת חכמי התורה
- הרב יעקב תופיק אביעזרי, רבה הספרדי של ביתר עילית
- הרב בן ציון מוצפי, ראש ישיבת בני ציון
- הרב נסים בן שמעון, ראש אבות בתי הדין הרבניים בתל אביב
- הרב עזרא בצרי, אב בית דין בירושלים
- הרב אליהו בן-חיים, מראשי ישיבת רבינו יצחק אלחנן בניו יורק
| תקופת חייו של רבי עזרא עטייה על ציר הזמן |
|---|
 |
| הקודם: הרב שלמה לניאדו |
ראש ישיבת פורת יוסף | הבא: רבי בן ציון אבא שאול ורבי יהודה צדקה |
לקריאה נוספת
- עיר המלומדים של בחלב - סדרת המורשת ההספרדית, (אנגלית) - Aleppo City of Scholars - Artscroll Sephardic Heritage Series.
- המורה, מירי פאר.
- "האיש על העדה", מאת נכדו יהודה עטיה, בעריכת הסופרת חנה רגב, אייר תשע"א
הערות שוליים
- ↑ גאון הענווה עמוד 72 'החזון איש ממש התלהב 'יש לו סברות כמו של הרשב"א' אמר בהתפעלות'
- ↑ הרב עזרא עטיה, משנת רבינו, ירושלים: יהודה דיין, תשפ"ב
- ↑ עיתון מודיעין ו' חשון תשכ"ה שיו"ל ע"י אגודת ישראל, נמצא ארכיון היהודי ועוד.
- ↑ עיתון דגלנו מנחם אב תשכ"א
- ↑ קובץ קול מהיכל כסלו תשס"ח, עמוד נד.
- ↑
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-ספר
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים הרב דוד נקי בהלכה ובאגדה מצות התלויות בארץ, ' - ↑ אוצר החכמה
- ↑ עצרת בסוף שנת היובל לפטירתו - 51 שנה, באתר יוטיוב, אייר תשפ"א
