רבי דוד שלוש

רבי דוד שלוש

הרב דוד שלוש
לידה	1920 תר"פ מרוקו
פטירה	8 ביוני 2016 (בגיל 96 בערך) ב' בסיוון ה'תשע"ו
תחומי עיסוק	הלכה
חיבוריו	בני עמי, חמדה גנוזה, אור חדש, ועוד
הרב הראשי הספרדי של נתניה 1953–2016 (כ־63 שנים)

רבי דוד חיים שלוש (י' בטבת ה'תר"פ 1 בינואר 1920 - 8 ביוני 2016 ב' בסיוון ה'תשע"ו) היה רבה הראשי של נתניה במשך כ-63 שנה, חבר מועצת הרבנות הראשית, מחברם של ספרים רבים בהלכה ובמקרא.

ביוגרפיה

נולד במרוקו, לרבי יוסף שלוש בעת שזה שהה שם כשד"ר מטעם עדת המערבים בירושלים. בהיותו בגיל שנה סיים אביו את שליחותו וחזר לארץ עם משפחתו לביתם שבעיר העתיקה, שם שימש בתפקיד האב"ד ומראשי הקהל בעיר. אמו למדה במחזורים הראשונים של בית הספר אוולינה דה רוטשילד. אחיו הצעיר הוא רבי אברהם שלוש, רבה של העיר כפר סבא. אחותו אביגיל הייתה נשואה לרב נסים עזראן ובתה צביה נישאה לרבי מרדכי אליהו. הוא נשא את דינה, בתו של רבי מאיר ועקנין שהיה אב"ד טבריה.

הרב שלוש למד בישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה, לצד הרבנים עובדיה יוסף, חיים דוד הלוי (לימים גיסו) ציון לוי ובן ציון אבא שאול. הרבנים שהשפיעו עליו במיוחד היו, אביו, רבי עזרא עטיה ורבי בן ציון מאיר חי עוזיאל.

עם הקמת המדינה, נשלח הרב שלוש לצרפת להיות רבם של מחנות העולים, לטפל בבעיות הלכתיות ולהדריכם לעלות לארץ ישראל.

בשנת תשי"ג נשלח על ידי הראשון לציון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל לשמש כרבה הראשי של העיר נתניה. הוא נבחר לתפקיד ושימש כרבה של העיר עד יום פטירתו.

בשנת ה'תשל"ח, התמודד מול רבי שלום משאש על משרת הרב הראשי לירושלים, והפסיד בהתמודדות זו. בשנת ה'תש"ם היה מועמד לאחד מחמשת המושבים הספרדיים של מועצת הרבנות הראשית, אך הגיע למקום השישי ולא נבחר. בשנת ה'תשמ"ג עם היבחרו של רבי מרדכי אליהו לרב ראשי לישראל, נכנס הרב שלוש למועצת הרבנות הראשית. כעשר שנים היה חבר במועצת הרבנות הראשית והשפיע מאד בעניינים הלכתיים בעת ההיא. באמצע שנות ה-80 פרסם את גישתו המקלה יחסית לעולים מאתיופיה, הפוטרת אותם מהליך גיור לחומרא כי הם יהודים במקורם. למרות מאבקו לקבלת החלטה ברוח זו, מועצת הרבנות הראשית התנגדה לכך, אך אישרה לו לערוך רישום נפרד עבורם בנתניה. הרב שלוש בנה להם אילן יוחסין של כל המשפחות המיוחסות על פי עדויות הקסים, ומאז ועד היום משמש אילן זה לבדיקת יהדותה של קהילה זו.

הרב שלוש כיהן כרב בית הכנסת "זכור לדוד" (הקרוי על שם סבו שהיה ראש ישיבה בעיר מרקש שבמרוקו), שבמרכז נתניה.

הוא נפטר ב-8 ביוני 2016, ב' בסיוון ה'תשע"ו, ונקבר בהר המנוחות בירושלים, בחלקת הרבנים, לצד אביו.

בנו, הרב יהודה שלוש, מכהן כרב שכונת משכנות זבולון בנתניה; בנו, הרב יוסף יצחק שלוש מכהן כחבר מועצת הרבנות הראשית, רב אזורי בדרום השרון וכיושב ראש ארגון רבני ההתיישבות. חתנו, הרב דוד דיין, שימש כרבה הראשי של צפת; בנו הרב עמירם שלוש ראש כולל בשכונת גילה.

דרכו ההלכתית

במהלך השנים חיבר הרב שלוש ספרי פסיקה ופרשנות רבים, בהם נודע בשל גישתו החדשנית. בדרכו ההלכתית הרב שלוש פסק לעיתים גם כדעת יחידים, בסוגיות שלסברתו היה נכון יותר להכריע כדעתם, כאשר הקו המנחה אותו הוא "כוח דהיתרא עדיף".

דרך לימודו באה לידי ביטוי בין היתר בסוגיות שדן בהם בספריו. בספרו "בני עמי" דן בסוגיות משפחה, והתיר לקראים להתחתן עם בנות ישראל רגילות. הוא כתב ארוכות בענייני חשמל בשבת ויום טוב כשלדעתו יש להתיר להדליק חשמל ביום טוב.

הוא דן בשאלת קיום השבת בחלל וכתב בנושא זה מאמר ששימש את אילן רמון בעת טיסתו במעבורת החלל קולומביה, ולצורך כך דן בנושא קו התאריך בהלכה.

הוא דן רבות גם בנושא העלייה להר הבית והתיר לעלות להר במקומות מסוימים, ואף עלה עם בניו להר. נושאים חשובים נוספים בהם עסק היו אמירת הלל ביום העצמאות וביום ירושלים וברכת שהחיינו בהם. כמו כן עסק בקביעת רגע המוות, קבורה בקומות ועוד מאות שאלות בנושאים רבים שמופיעים בספר השו"ת שלו "חמדה גנוזה" המופיע בשלשה חלקים בכל חלקי השולחן ערוך.

בנוסף כתב פירוש לחמשה חומשי תורה בשם "אור חדש", המנתח כל מילה לשורשה, שורש בן שלש אותיות, וליסודה, יסוד בן שתי אותיות. בכך הוא משייך קבוצה גדולה של שורשים ליסוד וענף אחד ומסתייע בכך בפירוש הפסוק. לכל פסוק הוא מביא פירוש מקורי לאחר ניתוח הפירושים הקיימים והקשיים שבהם. בנוסף, ועל פי אותו עקרון, כתב פירוש מקורי לתהילים, להגדה של פסח, למגילת אסתר, דרשות למועדי השנה, ולפרקי אבות.

עסק בביאור נוסחאות וקטעי תפילות שאינם מבוארים. את ביאורו הוציא לאור בסידור תפילה "תהילה לדוד", הכולל ביאורים לתפילות ימות השנה, שבתות, מועדי השנה וימים נוראים.

הרב שלוש דגל בשמירה על המסורות והמנהגים של כל עדה ועדה, ואף ביסס וחיזק את מנהגי עדת מרוקו שהוא נמנה עליה. לנושאים אלה הקדיש חלקים נרחבים מספריו "חמדה גנוזה", שם הוא הרבה להתווכח עם הרב עובדיה יוסף שסבר כי יש לשנות את מנהגי ארצות ערב ולהתאימם לפסיקות השולחן ערוך. בספרו זה הוא אף כתב תשובה הלכתית בה הוא מאריך לבאר את דרכו, ומרחיב ביחס הנכון לדעתו שבין חשיבות המנהגים לבין קבלת הספרדים את פסיקותיו של בעל שולחן ערוך. הרב שלוש אף סבר כי תלמיד חכם אמיתי, רשאי לחלוק על פסקי השלחן ערוך.

ספריו

• בני עמי, ירושלים, 1977
• שו"ת חמדה גנוזה, חלק א' , (ירושלים, תשל"ו-תש"ס)
• שו"ת חמדה גנוזה כרך ב' כולל שו"ת בהלכות השייכות לאורח חיים ומחקר מקיף אודות רקע תכלת של ציצית, הפעלת חשמל בשבת וביום טוב, זמן בין השמשות, והכלל של "ספק ברכות להקל"
• שו"ת חמדה גנוזה ג' "כולל שו"ת בהלכות רובן שייכות לשולחן ערוך חלק יורה דעה ומחקר מקיף אודות: שנת השמיטה ומנהג המכירה הנהוג בדור הזה, השתלת איברים וקביעת רגע המוות, י"א יום שבין נדה לנדה, ביאור הסוגיות בנדון דעת הרמב"ם: ישוב כל הקושיות עליו, וקושיות על החולקין עליו"
• הספר נדחי ישראל יכנס (תשמ"ח) על "יהודי חבש (אתיופיה) המכונים פלשים"
• הספר איילת השחר על מגילת אסתר
• פירוש "אור חדש" על התורה
• פירוש "מכתם לדוד" על תהילים
• מחזור "מכתם לדוד" לראש השנה ויום כיפור.
• פירוש לסליחות
• קונטרס שמירת שביעית כהלכתה
• "שושנים לדוד" דרשות למועדי השנה וימים נוראים, ולימי שמחה.
• הספר "משכיל לדוד" פירוש למסכת אבות, פירוש לאגדות חז"ל, והספדים מיוחדים.

לקריאה נוספת

בנו הרב יוסף שלוש, אמת לדוד, פתח תקווה, תשע"ז.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רבי דוד שלוש בוויקישיתוף

• איגרת ליהודי חבש (איתיופיה), באתר "המאבק להצלת יהדות אתיופיה"
• אביו של הרב דוד שלוש: הרב יוסף שלוש
• השתלת איברים במות המוח, באתר YouTube

בעקבות מותו:

• רבה של נתניה הגאון רבי דוד שלוש זצ"ל, באתר כיכר השבת, 8 ביוני 2016
• קובי נחשוני, נפטר רבה של נתניה, דוד שלוש: "מדור הנפילים, ציוני גדול", באתר ynet, 8 ביוני 2016
• מנדי גרוזמן, הרב דוד שלוש הלך לעולמו: "פוסק חד, חדשן ואמיץ", באתר nrg‏, 8 ביוני 2016
• צבי שיימן 08.06.16 14:16 ב' בסיון תשעו, ‏צפו: אלפים בהלווית הרב דוד שלוש זצ"ל, באתר "סרוגים", 8 ביוני 2016בני טוקר, "הרב שלוש חינך רבנים לקחת אחריות", באתר ערוץ 7, 8 ביוני 2016