הצבא המוסרי ביותר בעולם
הביטוי "הצבא המוסרי ביותר בעולם" משמש לתיאור צבא ההגנה לישראל בשיח הציבורי והפוליטי הישראלי, כסיסמה תעמולתית או תיאור ציורי, המשקף את מחויבותו של צה"ל לפעול במוסריות, תוך שימוש בכוח צבאי באופן מידתי, תוך הימנעות מפגיעה מיותרת באזרחים ותוך שמירה על כללי המשפט הבין-לאומי.
בדרך כלל נעשה שימוש בביטוי זה בדיונים אודות אתיקה צבאית, בדומה למונח "טוהר הנשק" שבו נעשה שימוש בעבר. השימוש בביטוי החל כתגובה לביקורת בין-לאומית על פעולות צה"ל במהלך האינתיפאדה הראשונה, וגבר לאחר מכן.
היסטוריית השימוש בביטוי
התייחסויות מוקדמות למוסר הלחימה בצה"ל
במאמרים שהתייחסו לפעולות צה"ל בזמן מלחמת העצמאות ציינו לעיתים קרובות את הרמה המוסרית הגבוהה של חייליו. לדוגמה, במאמר בעיתון "קול העם" ב-1951 נכתב: "צה"ל הוקם בתוך המערכה על עצמאות ישראל. במלחמתו בפולשים שאב צבא ההגנה לישראל את עיקר כוחו מיתרונו המוסרי, מעובדת היותו צבא הלוחם על עניין צודק, צבא הגנה, צבא הגנה לישראל. חיילי ישראל לא יבגדו בייעודם, הם לא יפרו לעולם את שבועתם להגן על עצמאות המולדת".[1] מנגד, באותה עת התפרסם מאמר בו נטען שחיילי צבא מצרים אינם מוסריים. אחד הבדואים בנגב אמר: "כוונת המצרים הייתה ברורה לנו, כי כל רקבונם המוסרי יצא אז לאור - הם התעללו בנו כדי לסחוט מאתנו כספים, וכדי להשיג זאת לא נמנעו אף מלטפול עלינו עלילות-פשע".[2]
לאחר פעולת קיביה ב-1953 טענו רבים כי תקיפת צה"ל בעזה פסולה מוסרית, בהם גם ל"נ פוזנר שכתב במכתב למערכת "הארץ": "האם מותר לנו להיות אדישים לגבי מעשה הנוגד את עקרונותינו המוצהרים והמראה על חינוך פסול ועל נטיות ברבריות של אלה שתכננו אותו ושהדריכו את חבריהם בביצועו? באיזו זכות נוכל להתרעם על "רצח בדם קר" של הצד שכנגד? ואף אם נתעלם מהאספקט המוסרי, כלום אין מעשה כזה עלול להביא סכנה חמורה על בנינו ובנותינו?"[3]
הדיה של פעולת קיביה נמשכו מספר שנים לאחר מכן, בהן מצא לנכון דוד בן-גוריון לציין במספר ראיונות את נושא היתרון המוסרי של צה"ל על צבאות אחרים. בראיון ב"דבר" ב-1961 אמר דוד בן-גוריון: "ייחודו של צה"ל הוא בכוחו המוסרי, בהכרת השליחות",[4] וב-1963 אמר: "חשוב שיתרונו המוסרי של צה"ל יעלה על כל צבאות האויב".[5]
אחד השימושים המתועדים המוקדמים ביותר של הביטוי "הצבא המוסרי ביותר בעולם" מופיע בראיון עם שרה ברוורמן משנת 1962 אודות שירות נשים בצה"ל. ברוורמן מציינת שצה"ל הוא "אולי הצבא המוסרי בעולם (מקרים יוצאי דופן יש בכל מקום)".[6]
לאחר שנות ה-60 שכך מעט הדיון ציבורי בנושא מוסריות פעולותיהם של חיילי צה"ל, והוא עלה מחדש רק במקרים חריגים, לעיתים רחוקות יחסית. למשל, בשנת 1978, במהלך מבצע ליטני, התרחשו שתי פרשיות של הרג שבויים, והקצינים האחראים נשפטו והורשעו. לאחר ההרשעות נכתב במאמר המערכת של "מעריב": "אנחנו בעצמנו תובעים ומצפים שהתנהגותם של קציני הצבא שלנו תעמוד, מבחינה מוסרית, על רמה גבוהה יותר מזו המקובלת בצבאות אחרים".[7]
השימוש בביטוי מ-1988 ואילך
בשנת 1988 התמודד צה"ל עם אירועי האינתיפאדה הראשונה, ובעיתונות פורסמו ידיעות וצילומים על עימותים אלימים בין חיילי צה"ל לפלסטינים. פרסומים אלו עוררו שוב דיון ציבורי בנושאי צה"ל ומוסר.
במכתב למערכת "מעריב" משנת 1988 נכתב: "אין צבא מוסרי ומאופק יותר מצה"ל"[8] ובמודעה שפורסמה מטעם תנועת החרות באותה עת נכתב: "צה"ל הוא הצבא המוסרי ביותר בעולם. טוהר נשקו הוכח לעיני כל בכל מלחמותינו".[9] גם קצין חינוך ראשי לשעבר נחמיה דגן התייחס אז לנושא זה: "בכל מלחמה הורגים שבויים, גם בישראל. אין צבא יותר מוסרי מהצבא שלנו, אבל זה קורה במלחמה. [...] צה"ל הוא אחד הצבאות שמוסר הלחימה שלו הוא מהגבוהים ביותר".[10] בפברואר 1990 אמר שר הביטחון, יצחק רבין, בטקס סיום קורס קצינים של חילות השדה: "בעולם אתם רואים טנקים רומסים אנשים, ואצלנו אין כמוכם, מקדשים חיי אדם. אין בעולם צבא מוסרי כמותכם".[11]
לאחר תום האינתיפאדה הראשונה גבר שימוש במונח זה לאחר כל עימות משמעותי בין צה"ל לפלסטינים, בייחוד בתקופת האינתיפאדה השנייה, מבצע עופרת יצוקה, מבצע צוק איתן ולאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל.
ביולי 2014 תוארה ישראל בטור דעה במילים "האומה היהודית, האומה עם הצבא המוסרי ביותר עלי אדמות"[12] ובאוקטובר 2014 ציין בנימין נתניהו בנאומו באו"ם שצה"ל הוא "הצבא המוסרי בעולם".[13]
תמיכה וביקורת על הביטוי
רבים הביעו תמיכה או ביקורת על תיאור צה"ל בתור "הצבא המוסרי ביותר בעולם", לעיתים תוך התייחסות לפעולות ספציפיות של צה"ל או לשיח הציבורי סביבו. להלן כמה מהמקרים הבולטים.
לאחר מבצע עופרת יצוקה (2008) טענו מספר ארגוני זכויות אדם, בהם "בצלם", "שוברים שתיקה", Human Rights Watch ו-Amnesty International, כי פעולות צה"ל במבצע הפרו את כללי המשפט הבין-לאומי וערערו את הטענה כי מדובר בצבא מוסרי בצורה יוצאת דופן.
במבצע צוק איתן (2014) שימש ריצ'רד קמפ כמשקיף, ולאחר מכן כתב מאמר בכותרת "ישראל היא בעלת הצבא המוסרי ביותר בעולם". קמפ משבח במאמר את המוסריות של צה"ל במהלך המבצע תוך שהוא קובע שצה"ל פעל יותר מכל צבא אחר בהיסטוריה למזעור נפגעים אזרחיים, אפילו במחיר סיכון מבצעי לחיילים, בעוד שמהצד השני חמאס השתמש באזרחים כמגן אנושי.[14]
בשנת 2016 פרסם אברהם בורג מאמר בשם "הצבא החצי-מוסרי ביותר בעולם", ובפתיחתו הוא כותב: "כבר בראשית הדברים אני מבקש לפקפק בתקפות האמירה. מי בדק? מי השתתף במבדקים? מה היו הקריטריונים? על פני כמה שנים משתרעת תקופת המחקר? ובכלל, מי הייתה קבוצת הביקורת? בקיצור, סתם אמירה שדופה מהשפה ולחוץ". בהמשך המאמר טוען בורג כי צה"ל אינו עומד בסטנדרט המוסרי שהביטוי מייצג, וכי חייליו ביצעו מעשים רבים שאינם מוסריים, בהם הנכבה, אירועי טנטורה וגירוש ערביי לוד במבצע דני.[15]
בתגובה לבורג פרסם שלמה גזית מאמר שבו הוא טוען שיש להפריד בין מדיניות הכיבוש של ממשלת ישראל לדרך תפקוד הצבא וחייליו במילוי המשימות המוטלות עליהם. גזית מחזיק בדעה כי צה"ל הוא אכן "הצבא המוסרי בעולם" ושומר על סטנדרטים גבוהים בהשוואה לצבאות אחרים, בזכות שלושה מרכיבים ייחודיים: צה"ל הוא צבא העם, המבוסס על גיוס חובה של כלל חלקי האוכלוסייה; שירות החובה של נשים בצה"ל מקרין ומשפיע על ההתנהגות המוסרית של החיילים; והקרבה הפיזית בין בסיסי צה"ל ליישובים שבהם מתגוררות משפחות החיילים.[16]
בזמן פרשת אלאור אזריה כתב אמיר אורן כי "הרמטכ"ל גדי איזנקוט אימץ את התעמולה הרשמית, הכוזבת, המייחסת לחייל הישראלי ולמערכת שבתוכה הוא פועל תקנון מוסרי אחר, נעלה מזה של צבאות אחרים. זאת, במקרה הטוב, הונאה עצמית המבוססת על מידע חלקי".[17]
במאמר משנת 2018 של ד"ר עידית שפרן גיטלמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה היא מציינת כי על חיילי צה"ל להכיר את חוקי וכללי המלחמה הבין-לאומיים ולהקפיד עליהם, כי זו הדרך להיות אכן "הצבא המוסרי ביותר בעולם".[18]
במהלך מלחמת חרבות ברזל הופצו סרטונים רבים בהם נראים חיילי צה"ל נוהגים לכאורה בניגוד לכללי המשפט הבין-לאומי, דבר שעורר שוב את הדיון על צה"ל ומוסר. לדוגמה, אבנר גבריהו, מנכ"ל "שוברים שתיקה", פרסם מאמר ב-Foreign Affairs לפיו נוהלי התקיפה של צה"ל אינם עומדים בכללי המשפט הבין-לאומי וגורמים להרג עצום של אזרחים בלתי-מעורבים.[19]
בדצמבר 2024 אמר משה יעלון כי לדעתו פינוי האוכלוסייה והרס בתים ברצועת עזה על ידי צה"ל הם פשעי מלחמה וטיהור אתני, ולכן "היום צה"ל הוא לא הצבא המוסרי בעולם".[20]
לקריאה נוספת
- Ethics as a Weapon of War: Militarism and Morality in Israel, by James Eastwood, Cambridge University Press, 2017
הערות שוליים
- ↑ י. כח, כיצד נבטיח את שלום המדינה, קול העם, 29 ביולי 1951
- ↑ חביב כנען, הבדואים בסערת מלחמת השחרור, הארץ, 11 בספטמבר 1951
- ↑ ל"נ פוזנר, אסור להיות אדישים, קול העם, 7 בספטמבר 1953
- ↑ דוד בן גוריון: אם לא נהיה עם סגולה, לא נהיה עם, דבר, 31 במרץ 1961
- ↑ אורי דן, בן גוריון נפרד מצה"ל, מעריב, 21 ביוני 1963
- ↑ נחמה גנוסר, הטובות לאן?, על המשמר, 26 באוגוסט 1962
- ↑ המצפון והשכל, מעריב, 4 בנובמבר 1979
- ↑ דוד מוזס, לבנים על ראש חיילנו, מעריב, 2 בפברואר 1988
- ↑ בעד צה"ל - נגד זורעי המבוכה, מעריב, 6 במרץ 1988
- ↑ יסמין קיני, שמואל טל, קצין חינוך ראשי לשעבר: גם בישראל הורגים שבויים, ממש כמו בבל מלחמה, חדשות, 30 באפריל 1989
- ↑ אורי בינדר, רבין לבוגרי קורס קצינים: אין בעולם צבא מוסרי כמוכם, מעריב, 2 בפברואר 1990
- ↑ שלמה צדוק, כסיל מרושע, מלאבס, 25 ביולי 2014
- ↑ חיים ברעם, דמוסתנס, כל העיר, 8 באוקטובר 2014
- ↑ Colonel Richard Kemp, Israel: The World’s Most Moral Army, assets.ctfassets.net, 2014 (באנגלית)
- ↑
אברהם בורג, הצבא החצי־מוסרי ביותר בעולם, באתר הארץ, 4 באפריל 2016
- ↑ שלמה גזית, אכן, הצבא המוסרי בעולם | דעה, באתר הארץ, 12 באפריל 2016
- ↑ אמיר אורן, טוהר הנשק נפגע? הוא התלכלך כבר ב–48', באתר הארץ, 2 באפריל 2016
- ↑ ד"ר עידית שפרן גיטלמן, המצפן המוסרי של צה"ל, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 05 בדצמבר 2018
- ↑ Avner Gvaryahu, The Myth of Israel’s “Moral Army”, Foreign Affairs, 4 במרץ 2024 (באנגלית)
- ↑ ירון אברהם, בוגי יעלון לא מתנצל - אחרי שעורר סערה: "היום צה"ל הוא לא הצבא המוסרי בעולם", באתר מאקו, 1 בדצמבר 2024
הצבא המוסרי ביותר בעולם41234146