הפתעה
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
הפתעה היא מצב רגשי וקוגניטיבי הנוצר בעקבות אירוע שהוא בלתי צפוי מבחינת המקום, הזמן או האופן בו הוא התרחש, וכן כשאופי תוצאותיו והשלכותיו אינו צפוי. בשל כך לתופעת ההפתעה חשיבות בתחומים רבים ובניהם כלכלה ומנהל עסקים, אסטרטגיה צבאית, מדיניות ועוד.
הפסיכולוגיה של ההפתעה
ההפתעה נגרמת על ידי הבדלים בין ציפיות היחיד לחוויה או המצב הבאים אחריה. ההפתעה היא התגובה הרגשית לכל שוני, שינוי או ניגוד אשר בה יתקל היחיד[1]. הפתעה נחשבת לאחד מן המצבים הרגשיים הבסיסיים, המאופיינים בסממנים מובחנים של הרגש והערכה מיידית של הרגש על ידי הסובבים אותו[2]. הפתעה היא רגש בעל עוררות גבוהה, אשר איננו בהכרח חיובי או שלילי, נעים או לא נעים[3]. חקר ההפתעה מתאפיין באופן יחסי בכך שקל לבחון דיווח עצמי וקיימות אינדיקציות פשוטות להופעתו ובניגוד לרגשות אחרים לרוב איסוף הנתונים איננו כרוך בבעיות אתיות[4].
בנייה
יש קשר הדוק בין הרגש הפתעה והתנהגות לפי מערכת חוקים. אשר החוקים של המציאות מייצרים אירועים יומיומיים השונים מהציפיות התוצאה לכך היא הפתעה. הפתעה מייצגת את הפרש בין המציאות לציפיות, הפער שישנו בין ההנחות והציפיות של אירועים ארציים לבין איך בפועל קרו[5]
פער זה יסוד חשוב שיכול להיחשב ממצאים חדשים מבוססים מאז הפתעות יכולות לגרום לאנשים להיות מודעות בורות משלהם. ההכרה של בורות, בתורה, יכול להיות חלון לידע חדש[6].
הפתעה יכולה להתרחש גם עקב הפרה של ציפיות. במקרה הספציפי של תקשורת בינאישית, לפי the Expectancy Violation Theory (EVT) קיימים שלושה גורמים שמשפיעים על הציפיות של האדם : משתנה אינטראקציה, משתנה סביבתי והמשתנים הקשורים לאופי האינטראקציה או למשתני האינטראקציה:
- משתנה האינטראקציה כורך בתכונות של האנשים שמעורבים בתקשורת, ובמקרה הזה התקשורת מובילה להפתיע, שכוללת : גזע, מין תמצב חברתי-כלכלי, גיל ומראה.
- משתנים סביבתיים המשפיעים על התקשורת של ההפתעה כולל: תיאורית קרב הבין-אישית,
- chronemics - מחקר שבודק את תפקידו של הזמן בתקשורת ואת האופי של הסביבה של האינטראקציה.
- אופי משתני האינטראקציה שמשפיעים על הפתעה, כוללים: נורמות חברתיות, נורמות תרבותיות, השפעות פיזיולוגיות, השפעות ביולוגיות דפוסי התנהגות פרט ייחודיים
הפתעה עלולה להתרחש עקב הפרה של אחד, שניים, או שילוב של שלושת הגורמים הנ"ל.
הפתעה לא תמיד חייבת להיות בעל ערכיות שלילית. EVT מציעה כי הציפיות ישפיעו על התוצאה של התקשורת כאישור, התנהגויות בטווח הצפוי, או פרה, התנהגויות מחוץ לטווח הצפוי[7].
EVT גם מניחה כי אינטראקציות חיוביות יגדיל את רמת המשיכה של המפר, ואילו הפרות שלילית מפחיתות את המשיכה[8].
הפרות חיוביות גורמות הפתעה חיובית, כגון מסיבת יום הולדת הפתעה, ועומת הפרות שליליות תגרומנה להפתעה שלילית, כגון דו"ח חניה. הפרות חיוביות של הפתעה עשויות לשפר את אמינותו, כוח, משיכה, שכנוע, לעומת הפרות שליליות של הפתעה עשויות להפחית את אמינותו, כוח, משיכה, שכנוע[9]
שפת גוף
הבעות פנים
קיימים מספר ביטויים לתחושת ההפתעה בשפת הגוף[10]:
- הגבות מורמות והופכות מקומרות
- העור מעל לגבות מתמתח
- קמטים אופקיים נוצרים מעל המצח
- שמורת העין נפתחת, ונחשף מרחב לבן מעבר לרשתית
- הלסת "נופלת" כך שהשיניים והשפתיים נפרדות, והפה נפתח כך שאין מתח סביב אזור הפה
- ישנה נסיגה אחורנית של הגוף
תחושת הפתעה לא נמשכת יותר מחלקיק שנייה. היא בדרך כלל הופכת לתחושת פחד או שמחה, עקב היותו הרגש לא חיובי ולא שלילי. קיימת הנחה (מוטעית) כי "עוצמת" ההפתעה קשורת למידת התרחבות הלסת, אך קיימים מצבים שבהם הפה כלל אינו נפתח. לעומת זאת, הרמת הגבות היא סימן מובהק להפתעה. התחושה המתוארת באמנות (פנטומימה, קומיקס) היא "התרחבות העיניים" ו"נפילת הלסת".
גם חיות מופתעות לעיתים ומגיבות בצורה דומה.
למרות השערה של משוב פנים (הבעות הפנים חשובות בחוויה של רגש או קובע עיקרי של רגשות), במקרה של הפתעה, ישנם מחקרים הראו שאין קשר חזק בחיבור בין הבעות הפנים של הפתעה ובחוויה המעשי של הַפתָעָה. הדבר מצביע על כך שקיימות סטיות ברמת הביטוי של הפתעה[11].
הועלתה השערה כי הפתעה היא מונח מעטפה כלומר שהפתעה היא התגובה בהלה וגם בחוסר אמון. ממחקר עדכני יותר מראה כי הרמות של הגבות אין לספק משוב הפנים חוסר אמון אבל לא בהלה[12].
התרחבות וצמצום יכולות לקבוע את הערכיות של הפתעה מהפעולה עד לתגובה של הפרט. ערכיות חיוביות להפתעה מוצגות באמצעות התרחבות או הרחבת האישון, לעומת ערכיות שליליות בהפתעה קשורה התכווצות אישון[13].
אבל, מחקרים חדשים מראים הרחבת אישון עבור שלילית דומה לגירויים חיוביים, מה שמעיד על עוררות אוטונומיות כלליות קשור הרחבת אישון ולא ערכיות רגשית[14].
נטיות התנהגות
בזמן שהאדם מופתע, הוא ייטה לעצור את פעולותיו ולכוון אנשים למקרה או למקור ההפתעה[15] והאדם המופתע לרוב יעדיף לחקור את מושא ההפתעה[16]. על פי רוב המופתע יעביר את רגשותיו אל רגש אחר, אשר הנפוצים ביותר הם עניין, שעשוע או אכזבה[17].
תגובות מילוליות
התגובה הלשונית יכולה לשחק תפקיד בעיצוב של הפתעה . The Language expectancy theory (LET) קבע כי אנשים מפתחים נורמות וציפיות בנוגע לשימוש הולם שפה במצב נתון[18]. כאשר נורמות או ציפיות של שפה מילולית מופר הפתעה עלולה להתרחש. מודל EVT תומך שציפיות ניתן להפר מילולית[19] וכן כי פגיעה זו עלולה לגרום הפתעה בתוך הפרט. ציפיות של שפה מילולית שעלולות להוביל לפתעה כוללות קללות, צעקות, צרחות, ומתנשם.
הציפיות המילולית קשורה הדוקה יותר בציפיות שליליות של הפתעה, אבל ציפיות חיוביות יכולות להתרחש מאינטראקציה מילולית גם כן. . הפרה חיובית של ציפיות שעלולות לגרום הפתעה חיובית עשויות לכלול מקור אמינות נמוך שעושה טיעון משכנע אשר מוביל לשינוי באמונות או רגשות ובכך משפר את אמינותו של הדובר[18].
המהלכים ממקור אמינות נמוך לרמה גבוהה ביותר יכולים לעורר הפתעה חיובית בקרב יחידים.
המעשה של השכנוע על ידי הדובר יכולה לעורר גם הפתעה חיובית, כפרט אולי נתפס הדובר כבעל נמוך מדי של אמינות לעורר שינוי והשינוי של אמונות או רגש ואז גורם ההפתעה .
פונקציה של הרגש
הפונקציה מאחורי ההפתעה היא הפרעה לפעילות הקיימת ואיסוף מחודש של משאבים כדי להכין את היחיד לניתוח העוקב וההערכה של הלא צפוי. התפקיד האבולוציוני של ההפתעה הוא לפקח על סכמת האמונות והשקפת עולמו של האדם ולעדכן אותה כדי שיוכל להתמודד עם דבר לא צפוי. כיום, מניחים כי הבעות הפנים המיוחדות לרגש חשובות כדי ליצור קשר עם בני אותו הזן[20].
גורמים קוגניטיביים
כאשר אדם יתקל בתרחישים מפתיעים, תתחיל סדרה של ניתוחים המתחילים בהערכת המצב ובדיקה האם נוגד את סכמת האמונות של אותו האדם. לאחר מכן, תבוא חווית ההפתעה (הבעות הפנים, ההתנהגות) ובאותו הזמן הפסקת פעולת ניתוח מידע והשמה מחדש של המשאבים (דבר המתאפיין בתשומת לב למקרה המפתיע), ולבסוף ניתוח והערכת המקרה, ובמקרה הצורך יהיה תהליך של עדכון סכמת האמונות של היחיד[21].
הפתעה ואסטרטגיה
הפתעה יכולה להתרחש גם במישור האסטרטגי, והיא מקנה לכוח המבצע מתקפת פתע או עושה שימוש בנשק חדיש יתרון, לפחות בתחילת המסע הצבאי. צבי לניר הבחין (בספרו "ההפתעה הבסיסית, מודיעין במשבר", 1983), בין הפתעה מצבית והפתעה בסיסית. הפתעה מצבית היא אירוע הנגרם כתוצאה מכשל באיסוף, ניתוח או הפצה של מידע (למשל: בשל חוסר במידע מופתע חתן מסיבת ההפתעה; בשל חוסר במודיעין או בשל פירוש לא נכון שלו, צבא מופתע ממתקפת האויב). הדרך המקובלת לצמצם את שכיחותן של הפתעות מצביות היא באמצעות הפעלת מערכות של התרעה מצבית – מערכות המבוססות על חיישנים אנושיים וטכנולוגיים שמנטרות מידע על תופעות, אירועים ותהליכים בלתי רצויים על בסיס סט של אינדיקטורים קבוע מראש, כדוגמת מערכות מודיעין לאומי או מערכות מודיעין עסקי.
הפתעה בסיסית, לעומת זאת, היא הפתעה החושפת מערכת מושגית (Mind Set) שחדלה להיות רלוונטית לסביבה. הפתעה בסיסית נגרמת כתוצאה מפער רלוונטיות מושגי מתמשך שלא הובחן ולא טופל לאורך זמן. ספרו של לניר עוסק במלחמת יום הכיפורים אך ניתן למנות הפתעות אחרות אשר נבעו מ"קונספציה", לפיה מצב מסוים לא ייתכן (למשל - התקיפה היפנית בפרל הארבור, מבצע ברברוסה, פיגועי 11 בספטמבר ועוד). בניגוד להפתעות מצביות, אשר השלכותיהן קשורות באירוע ההפתעה עצמו, להפתעות הבסיסיות יש השלכות, היבטים ומשמעויות מקיפים ועמוקים מאלה המגולמים באירוע. מחקר ההפתעות הבסיסיות הראה שהפתעות אלה מתאפיינות בתהליך אינקובציה מטרים, בו הלך והעמיק פער הרלוונטיות בין התפיסה ובין המציאות המשתנה. תהליך ההתאוששות מההפתעה הבסיסית הוא ארוך וסבוך, שכן הוא מחייב גיבוש של מערכת תפיסתית חדשה שתהיה רלוונטית לסביבה החדשה. במקרים רבים תהליך זה עלול להימשך זמן רב ובמהלכו המערכת חשופה להתרחשותן של הפתעות בסיסיות נוספות (ר' גם פרדיגמה).
ראו גם
- כרעם ביום בהיר - ביטוי המתאר הפתעה.
- תאוריית הברבור השחור
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: הפתעה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הפתעה |
- Fundamental Surprise
- הסבר על תופעת ההפתעה הבסיסית באתר דואלוג
הערות שוליים
- ^ .Louis, M. R, Surprise and Sense Making: What Newcomers Experience in Entering Unfamiliar Organizational Settings, Administrative science quarterly, 1980, עמ' 226-251 doi: 10.2307/2392453
- ^ Paul Ekman, Basic emotions, Wiley, 1999, עמ' 45–60
- ^ Russell, James A., A circumplex model of affect., Journal of Personality and Social Psychology 39(6), 1980, עמ' 1161-1178
- ^ Reisenzein, R. et al., Evidence for Strong Dissociation Between Emotion and Facial Displays: The Case of Surprise, Journal of Personality and Social Psychology 91, 2006, עמ' 295–315 doi: 10.1037/0022-3514.91.2.295
- ^ John Casti, Complexification: Explaining a Paradoxical World through the Science of Surprise . New York: HarperCollins, 1994., John Casti; Complexification: Explaining a Paradoxical World through the Science of Surprise . New York: HarperCollins, 1994.
- ^ Matthias Gross, Matthias Gross; Ignorance and Surprise: Science, Society, and Ecological Design. Cambridge, MA: MIT Press, 2010., Matthias Gross; Ignorance and Surprise: Science, Society, and Ecological Design. Cambridge, MA: MIT Press, 2010.
- ^ Burgoon, J. K. & Jones, S. B. (1976), Burgoon, J. K. & Jones, S. B. (1976). Toward a Theory of Personal Space Expectations and Their Violations. Human Communication Research, 2, 131-146, Burgoon, J. K. & Jones, S. B. (1976). Toward a Theory of Personal Space Expectations and Their Violations. Human Communication Research, 2, 131-146
- ^ Burgoon, J. K. & Hale, J. L. (1988), Burgoon, J. K. & Hale, J. L. (1988). Nonverbal Expectancy Violations: Model Elaboration and Application to Immediacy Behaviors. Communication Monographs, 55, 58-79., Burgoon, J. K. & Hale, J. L. (1988). Nonverbal Expectancy Violations: Model Elaboration and Application to Immediacy Behaviors. Communication Monographs, 55, 58-79.
- ^ Burgoon, J. K. & Jones, S. B. (1976), Burgoon, J. K. & Jones, S. B. (1976). Toward a Theory of Personal Space Expectations and Their Violations. Human Communication Research, 2, 131-146., Burgoon, J. K. & Jones, S. B. (1976). Toward a Theory of Personal Space Expectations and Their Violations. Human Communication Research, 2, 131-146.
- ^ Darwin, C., The expression of the emotions in man and animals (Edited by Paul Ekman), London: Fonta Press, 1998/1872
- ^ Reisenzein, Rainer; Bordgen, Sandra; Holtbernd, Thomas; Matz, Denise (August 2006). "Evidence for strong dissociation between emotion and facial displays: The case of surprise"(PDF). Journal of Personality and Social Psychology 91 (2): 295–315. doi:10.1037/0022-3514.91.2.295. Retrieved October 11, 2011.
- ^ "Exploring the positive and negative implications of facial feedback.". APA PsycNET. Retrieved 2015-11-02
- ^ Hess, Eckhard H.; Polt, James M. (5 August 1960), "Pupil Size as Related to Interest Value of Visual Stimuli", Science 132 (3423): 349–50,doi:10.1126/science.132.3423.349, PMID 14401489
- ^ Partala, Timo; Surakka, Veikko. (2003), "Pupil size variation as an indication of affective processing", International journal of human-computer studies 59.1 : 185–198
- ^ Paul J. Silvia, Looking Past Pleasure: Anger, Confusion, Disgust, Pride, Surprise, and Other Unusual Aesthetic Emotions, Psychology of Aesthetics, Creativity, and the Arts (1)3, 2009, עמ' 48–51 doi: 10.1037/a0014632
- ^ Ludden, G. D., Hekkert, P., & Schifferstein, H. N. (2006). Surprise & emotion. In 5th International Conference on Design and Emotion, Goteborg, Sweden.
- ^ Scherer, K. R., Appraisal considered as a process of multilevel sequential checking, Appraisal processes in emotion: Theory, methods, research, Oxford University Press, 2001, עמ' 92-120
- ^ 18.0 18.1 Burgoon, M. & Miller. (1979). Language expectancy theory. The persuasion handbook.p. 177-133
- ^ Burgoon, J. K. & Jones, S. B. (1976). Toward a Theory of Personal Space Expectations and Their Violations. Human Communication Research, 2, 131-146.
- ^ Reisenzein et al., Evidence for Strong Dissociation Between Emotion and Facial Displays: The Case of Surprise, Journal of Personality and Social Psychology 91 (2), 2006, עמ' 295–315
- ^ Rainer Reisenzein, Exploring the Strength of Association between the Components of Emotion Syndromes: The Case of Surprise, Cognition and Emotion 14:1, עמ' 1-38 doi: 10.1080/026999300378978
| רגשות | |
|---|---|
| |
| מצב רוח • אפקט |