שעמום
שעמום הוא רגש שלילי שקיים אצל מרבית היונקים ונובע מחוסר עניין בגירויים הפיזיים והרגשיים באותו רגע. השעמום הוא מצב של אדישות או אפתיה החודר לתודעה כאשר האדם חש כי אין שום דבר מעניין או משמעותי לעשות[1]. הביטוי החיצוני לשעמום הוא בדרך כלל ירידה בתנועתיות ולעיתים בהייה בעצם מסוים.
רש"י מגדיר את השעמום בלשון חז"ל כחולי הנובע מבטלה וחוסר מעש.
גורמים
השעמום פחות מושפע מגורמים חיצוניים כמו מידת ההיכרות עם גירוי מסוים, הוא תלוי יותר באיכות האינטראקציה בין האדם לסביבה[1]. שעמום מתרחש במצב שבו יכולת האדם עולה על דרישת הפעילות שבה הוא עוסק[2]. שעמום יכול להיווצר גם מחדגוניות בפעילות ובגירויים.
נראה שקיימים גם הבדלים בין אישיים בנוגע לנטייה לשעמום. עד גיל ההתבגרות ילדים מסוימים מפתחים מבנים של קשב ופעילות המאפשרים להם להיות נרגשים ומעורבים בפעילויותיהם, בעוד שאחרים מפתחים הרגלים של חוסר מעורבות המובילים לדפוסים של חשיבה והתנהגות המאופיינים על ידי שעמום ואפתיה[1].
סכנות
השעמום נחשב לאחד המצבים הפחות רצויים עבור חיי היום יום[1]. שעמום קיצוני וממושך מהווה איום על שפיות הדעת. הפסיכיאטר ויקטור פרנקל טוען שהאדם המודרני שיש בידו את האמצעים, אך איבד את התכלית, סובל מתחושת עקרות וחוסר משמעות שהוא מכנה בשם "ריק קיומי", שהסימפטום הראשי שלה הוא השעמום. אנשים משועממים נוטים לחוש חוסר סיפוק, פסיביות, בדידות, עצבות והערכה עצמית נמוכה[1].
הימנעות משעמום
הסבירות להיווצרות של שעמום פוחתת ככל שלאדם יש יותר אפשרויות לעבד מחשבות, רגשות וזיכרונות באופן פעיל ותכליתי[1]. בהתאם לכך, חינוך לפנאי יכול לעזור לאדם לנצל את זמנו כך שיוכל להימנע מתחושת שעמום במסגרת חייו האישיים.
שרבוט יכול לשמש להפגת שעמום.
סוגים של שעמום
שעמום מסווג לרוב לאחד מארבעה סוגים, אם כי לאחרונה חוקרים טוענים כי הצליחו להגדיר סוג חמישי של סיווג[4]:
- עוררות נמוכה ורגש חיובי
- עוררות גבוהה במקצת ורגשות שליליים
- חיפוש אקטיבי לסיום השעמום ורגשות שליליים
- אי שקט משמעותי ורגשות שליליים עד אגרסיביים
- תחושה כללית של אפאתיה, היכולה להופיע גם תוך כדי ביצוע פעולה הדורשת תשומת לב, ואינה כרוכה בנטייה לאלימות או בעוררות גופנית
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: שעמום |
 ציטוטים בוויקיציטוט: שעמום |
- יורם שורק, ההיסטוריה והפסיכולוגיה של השעמום, במדור "דברים שיורמים יודעים", באתר ארכיון האינטרנט (במקור, מאתר "nana10")
- יהונתן זילבר, סתם עוד כתבה משעממת, באתר ynet, 30 בספטמבר 2011
- גרדיאן, חוקרים מזהירים: לשעמום השפעה הרסנית על בני האדם, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2012
- אבנר וישניצר, משעמם, באתר הארץ, 30 ביוני 2015
נטע אלכסנדר, מתי ואיך התחיל המין האנושי להשתעמם, באתר הארץ, 13 בדצמבר 2017
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 By Csikszentmihalyi, Mihaly - BOREDOM. Kazdin, Alan E. (Ed), (2000). Encyclopedia of psychology, Vol. 1., (pp. 442-444). Washington, DC, US: American Psychological Association; New York, NY, US: Oxford University Press, xiv, 495 pp
- ^ 2.0 2.1 אשר משיח, קורין ספקטור ואורלי רונן (2004). לחנך לפנאי. רעננה: מכון מופ"ת.
- ^ Olivia Goldhill, Psychologists recommend children be bored in the summer, 2016, Quartz
- ^ גלי וינרב, מחקר בגרמניה: זן חדש ונפוץ להחריד של שיעמום אנושי, באתר nrg, 3 בפברואר 2014
| רגשות | |
|---|---|
| |
| מצב רוח • אפקט |
22444939שעמום