הנרי לאטימר
 | |||||
| לידה |
24 באפריל 1752 ניופורט, מושבת דלאוור, אמריקה הבריטית .svg){kind=small} | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
19 בדצמבר 1819 (בגיל 67) פילדלפיה, פנסילבניה, ארצות הברית .svg){kind=small} | ||||
| מקום קבורה | וילמינגטון | ||||
| מדינה | ארצות הברית | ||||
| השכלה | אוניברסיטת פנסילבניה, אוניברסיטת אדינבורו | ||||
| מפלגה |
 המפלגה הפדרליסטית | ||||
| |||||
| |||||
הנרי לאטימר (באנגלית: Henry Latimer; 24 באפריל 1752 – 19 בדצמבר 1819) היה רופא ופוליטיקאי אמריקאי, אשר נבחר כחבר הקונגרס הקונטיננטלי מטעם דלאוור. הוא היה איש המפלגה הפדרליסטית, שכיהן כחבר האספה הכללית של דלאוור, כחבר בית הנבחרים וכחבר הסנאט של ארצות הברית מטעם דלאוור.
ביוגרפיה
ראשית חייו ומשפחתו
לאטימר נולד ב-24 באפריל 1752 בניופורט שבמושבת דלאוור, והיה בנם של ג'יימס לאטימר האב ושרה גדס. אביו היה סוחר תבואה ופוליטיקאי עשיר, שכיהן כחבר בבית האספה במושב 1778/1779 וחבר בוועידת דלאוור שאשררה את החוקה האמריקאית ב-7 בדצמבר 1787. אחיו של לאטימר, ג'ורג', כיהן גם הוא בבית האספה מהישיבה של 1779/1780 ועד מושב 1781/1782. מאוחר יותר עבר לפילדלפיה שם מונה ליושב ראש בית הנבחרים של פנסילבניה ב-1794.
לאטימר למד רפואה בקולג' של פילדלפיה (כיום אוניברסיטת פנסילבניה) בפילדלפיה וב-1770 השלים את לימודיו, והלך לבית הספר לרפואה של אוניברסיטת אדינבורו בסקוטלנד ב-1775 כדי להשלים את השכלתו. בשובו בעיצומה של המהפכה האמריקאית, שירת ב"בית החולים הנייד", יחידה כירורגית ניידת של הצבא הקונטיננטלי. הוא השתתף בקרב ברנדיווין והמשיך עד סוף המלחמה. לאחר המלחמה היה חבר מייסד באגודת הסינסינטי.
קריירה מקצועית ופוליטית
הוא נבחר לקונגרס הקונטיננטלי ב-8 באפריל 1784, אך לא השתתף במושב באותו אביב באנאפוליס שבמרילנד והוחלף. כמו אביו ואחיו, הוא נבחר לבית האספה וכיהן מהמושב של 1787/1788 ועד מושב 1790/1791. הוא היה היושב ראש באותה ישיבה אחרונה.
לאטימר הפסיד בבחירות 1792 לבית הנבחרים של ארצות הברית למייג'ור ג'ון פאטן בפער של שלושים קולות, אך ערער על בחירתו של פאטן לבית הנבחרים. הרוב הפדרליסטי שם בדק את הקלפיות, ובהתבסס על חוק מבלבל המחייב שמות של שני מועמדים בקלפי, פסל מספיק מהקולות של פאטן כדי להעניק את המושב ללאטימר. מתוך מרירות ניכרת, הוא תפס את מושבו ב-14 בפברואר 1794. לאחר שהפסיד פעם נוספת בבחירות לפאטן ב-1794, פרש לאטימר מבית הנבחרים של ארצות הברית ב-7 בפברואר 1795, כאשר נבחר על ידי האספה הכללית של דלאוור למושב הסנאט של ארצות הברית שהיה שנוי במחלוקת ונותר פנוי למשך זמן רב, של הסנאטור בדימוס ג'ורג' ריד. לאחר שהשלים את כהונתו של ריד, נבחר מחדש ב-1796, וכיהן עד 28 בפברואר 1801, אז גם התפטר. יש הסבורים שהסיבה להתפטרותו הייתה מאחר שלא היה מרוצה מהטקטיקות של יריביו הפוליטיים שעדיין התמרמרו על נסיבות הבחירות ב-1792.
בתקופות שונות כיהן לאטימר כחבר במועצת המנהלים של אקדמיית וילמינגטון, מנהל בנק דלאוור, נשיא האגודה החקלאית הראשונה של מחוז ניו קאסל, ונשיא מועצת הנאמנים של קולג' ניוארק. הוא היה חבר צ'רטר באגודה הרפואית של דלאוור.
מוות ומורשת
לאטימר מת ב-19 בדצמבר 1819 בפילדלפיה שבפנסילבניה ונקבר תחילה בבית הקברות הפרסביטריאני בווילמינגטון. בית הקברות הוא כעת המיקום של ספריית מכון וילמינגטון ושרידיו הועברו בעקבות כך לבית הקברות וילמינגטון וברנדיווין.
למרות שהיה רופא ופרסביטריאני, לאטימר היה בן למשפחת סוחרים בולטת ואמידה והסכים מאוד עם העמדות הפדרליסטיות הרווחות בנושאים שנויים במחלוקת כמו הסכם ג'יי וצעדים אחרים של ממשל אדמס. המפלגה המתפתחת של תומאס ג'פרסון, הידועה כיום בשם המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית, הפכה יותר ויותר פופולרית וקולנית במחוז ניו קאסל האירי, ונראה כי מעולם לא סלחו לו על גניבתו לכאורה של הבחירות לקונגרס ב-1792. כתוצאה מכך, עם חגיגות הניצחונות בבחירות ב-1802, הם ירו בתותחים, טעונים בתפוחי אדמה והרינג, בהצדעה מדומה ללאטימר, תוך שהם זוכרים את הצהרתו הנחשבת ש"מעמד הפועלים חי טוב מכדי להיות מאושרים וצריך לצמצם אותם למחירם של האירים."
קישורים חיצוניים
- הנרי לאטימר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- הנרי לאטימר באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
הנרי לאטימר41748661Q450169