תומאס קלייטון

תומאס קלייטון

לידה	1 ביולי 1777 מחוז ססיל, דלאוור, המושבות המאוחדות
פטירה	21 באוגוסט 1854 (בגיל 77) ניו קאסל, דלאוור, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת דלאוור
מפלגה	המפלגה הפדרליסטית המפלגה הלאומית הרפובליקנית המפלגה הוויגית
אב	ג'ושוע קלייטון
חבר בית הנבחרים של דלאוור 4 בינואר 1803 – 19 בינואר 1808 (5 שנים)
סנאטור מטעם מדינת דלאוור 1 בינואר 1811 – 3 בינואר 1815 (4 שנים)
חבר הסנאט של דלאוור 3 בינואר 1821 – 6 בינואר 1824 (3 שנים)
התובע הכללי של דלאוור 1810–1815 (כ־5 שנים)
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הבחירה הכללי של דלאוור 4 במרץ 1815 – 3 במרץ 1817 (שנתיים) → הנרי מור רידג'לי לואיס מקליין ←
נשיא בית המשפט העליון של דלאוור 18 בינואר 1832 – 9 בינואר 1837 (5 שנים)
סנאטור מטעם מדינת דלאוור 8 בינואר 1824 – 3 במרץ 1827 (3 שנים) → סיזר אוגוסטוס רודני לואיס מקליין ←
9 בינואר 1837 – 3 במרץ 1847 (10 שנים) → ג'ון קלייטון פרסלי ספרואנס ←

תומאס קלייטון (באנגלית: Thomas Clayton; יולי 1777 – 21 באוגוסט 1854) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי, חבר המפלגה הפדרליסטית ומאוחר יותר חבר המפלגה הלאומית הרפובליקנית והמפלגה הוויגית. הוא כיהן כחבר האספה הכללית של דלאוור, כתובע הכללי של דלאוור, כמזכיר המדינה של דלאוור, כנשיא בית המשפט העליון של דלאוור, כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית וכחבר הסנאט של ארצות הברית מטעם דלאוור. ב-1846 היה אחד משני חברי הסנאט של ארצות הברית שהצביעו נגד הכרזת מלחמה על מקסיקו.

ביוגרפיה

ראשית חייו ומשפחתו

קלייטון נולד ביולי 1777 במסי, עיירה במחוז קנט שבמרילנד, והיה בנם של מושל דלאוור, ד"ר ג'ושוע קלייטון ורייצ'ל מקלירי קלייטון. מסופר שנולד בזמן שאמו נמלטה מכוחות פולשים בריטיים בדרך מהנחיתה בנהר האלק לקרב ברנדיווין. בעוד בני הזוג קלייטון היו ילידי מחוז קנט, רייצ'ל מקלירי הייתה אחייניתו ובתו המאומצת של ריצ'רד באסט, היורש של אחוזות בוהמיה הנרחבות. המשפחה התגוררה באחוזת בוהמיה, ובאמצעות קשר זה, רכש ג'ושוע קלייטון מאוחר יותר את ביתו מאחוזות אלה, ב־Pencader Hundred, מחוז ניו קאסל.

תומאס קלייטון סיים את לימודיו באקדמיית ניוארק, כיום אוניברסיטת דלאוור, למד משפטים אצל ניקולס רידג'לי בדובר, וב-1799 החל לעבוד שם בעריכת דין. שמה של אשתו היה ג'נט מקומב, היו להם ארבעה ילדים והשתייכו לכנסייה הפרסביטריאנית. הוא היה בן דודו של הסנאטור ג'ון קלייטון.

קריירה מקצועית ופוליטית

תוך כדי עיסוקו במשפטים, החל קלייטון את הקריירה הציבורית שלו כפקיד בית הנבחרים של דלאוור בשנת 1800. לאחר מכן כיהן כחבר בגוף זה במשך 8 שנים, בין מושב 1803 לבין מושב 1814. הוא נבחר לסנאט של דלאוור למושב של 1808 אך התפטר כדי לכהן כמזכיר המדינה של דלאוור למשך שנתיים. לאחר מכן מונה לתובע הכללי של דלאוור וכיהן בתפקיד זה מ-1810 עד 1815.

בשנת 1814 נבחר קלייטון מטעם המפלגה הפדרליסטית לאחד משני מושבים גדולים שהיו לדלאוור בבית הנבחרים של ארצות הברית, וכיהן שם קדנציה אחת, מ-4 במרץ 1815 ועד 3 במרץ 1817. בזמן כהונתו בקונגרס, הוצע להגדיל את התגמול שניתן לחברי בית הנבחרים ב-6 דולר ליום ל-1,500 דולר בשנה. קלייטון תמך בשינוי, אך הוא הפך לשנוי במחלוקת מאוד, ותמיכתו בו גרמה לו להפסיד את המועמדות של המפלגה הפדרליסטית לטובת לואיס מקליין, מה שהחל יריבות ארוכה בין שני האנשים.

קלייטון הובס בפער דחוק בניסיון להיבחר מחדש לבית הנבחרים של ארצות הברית בבחירות של 1818 אך ב-1821 הוחזר שוב לסנאט של דלאוור. לאחר מכן, כאשר סיזר אוגוסטוס רודני התפטר מתפקידו כסנאטור, בחרה בו האספה הכללית לכהן לשארית הקדנציה, מ-8 בינואר 1824 ועד 3 במרץ 1827. קלייטון הפך לפיכך לאחד מהאנשים האחרונים המזוהים עם המפלגה הפדרליסטית שנבחרו כחברי הסנאט של ארצות הברית. זה היה הזמן שבו מערכת המפלגות הראשונה של הפדרליסטים והרפובליקנים הג'פרסוניים פינתה את מקומה לדמוקרטים של ג'קסון, ולאלה שמתנגדים לג'קסון. קלייטון, משפחתו וחלק גדול מהפדרליסטים הוותיקים בדלאוור יישרו קו עם ג'ון קווינסי אדמס והמפלגה הלאומית הרפובליקנית שלימים הפכה למפלגה הוויגית.

לאחר סיום כהונתו בסנאט מונה קלייטון לנשיא בית המשפט של דלאוור ב-1828. בית המשפט הזה חדל להתקיים עם חוקת דלאוור החדשה של 1831, וקלייטון מונה לנשיא בית המשפט העליון החדש של דלאוור ב-1832. בשנת 1833 הפך השופט העליון קלייטון לאחד מהנאמנים הראשונים של קולג' ניוארק בניוארק, דלאוור, שלימים תהפוך לאוניברסיטת דלאוור.

בשנת 1837, בן דודו של קלייטון, הסנאטור ג'ון קלייטון, התפטר מתפקידו. תומאס קלייטון נבחר פעם נוספת כחבר הסנאט כדי להשלים את הקדנציה. לאחר סיום הקדנציה נבחר מחדש ב-1841 וכיהן מ-9 בינואר 1837 ועד 3 במרץ 1847. במהלך הקדנציה השנייה בסנאט, כיהן קלייטון בתקופות שונות כיו"ר ועדת הדפוס וכחבר בוועדת התביעות המהפכניות.

מוות ומורשת

קלייטון מת ב-21 באוגוסט 1854 מדלקת ריאות בבית האבות בניו קאסל ונקבר בבית הקברות הפרסביטריאני הישן, שנמצא בדובר, בשטח מוזיאון מדינת דלאוור.

"גבר יפה תואר עם נימוסים מצוחצחים, הוא דבק בכבוד, תפאורה ודייקנות בישיבת בית המשפט, ופעם אחת הורה לעצמו על קנס של 10 דולר בשל איחור של 10 דקות בהתייצבות בבית המשפט".

תומאס שארף מעיר: "השופט העליון קלייטון היה בקיא בעקרונות החוק. היה לו מיומנות מופלאה בתפיסת הנקודות החיוניות של מקרה, בעיקר בשל אחיזתו הכמעט אינטואיטיבית בעקרונות היסוד. הוא היה מהיר בהכרעת היסוד. על סוגיה והדיוק שבו ניסח את העובדות והמסקנות שלו, אך השופט קלייטון היה נטול פניות מובהק בתפקידו השיפוטי, לא השפיעו על שיקוליו לעורכי הדין בלשכת עורכי הדין, הוא לא עשה שום הבדל בניהול הכללים בין ג'ון קלייטון הבולט ובנו שלו, שהיה מתרגל באותו לשכת עורכי הדין מכל אותה כבוד לחוק ולנושא".

קישורים חיצוניים

• תומאס קלייטון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• תומאס קלייטון באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

תומאס קלייטון41745051Q1674146