הנרי וקסמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
עריכה
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת רבה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
שכתוב
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת רבה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
הנרי וקסמן
Henry Arnold Waxman
לידה 12 בספטמבר 1939 (גיל: 85)
לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
בת זוג ג'נט קסלר וקסמן
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המחוז ה-33 של קליפורניה
3 בינואר 2013 – 3 בינואר 2015
(שנתיים)
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המחוז ה-30 של קליפורניה
3 בינואר 2003 – 3 בינואר 2013
(10 שנים)
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המחוז ה-29 של קליפורניה
3 בינואר 1993 – 3 בינואר 2003
(10 שנים)
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המחוז ה-24 של קליפורניה
3 בינואר 1975 – 3 בינואר 1993
(18 שנים)

הנרי ארנולד וקסמן (באנגלית: Henry Arnold Waxman;‏ נולד ב-12 בספטמבר 1939) הוא פוליטיקאי יהודי אמריקאי מהמפלגה הדמוקרטית. כיהן משנת 1975 ועד 2015 כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם של קליפורניה, וייצג את אזור לוס אנג'לס. הוא נחשב לאחד מחברי הקונגרס הליברלים המשפיעים ביותר.

מאז ניצחונם של הדמוקרטים בבחירות אמצע הקדנציה ב-2006, וקסמן מכהן כיושב ראש ועדת בית הנבחרים לבקרה ורפורמה בממשל (ועדת הבקרה), הוועדה החקירתית הראשית של בית הנבחרים. הוא היה החבר הדמוקרטי הבכיר בוועדה משנת 1997 ועד למינויו כיושב ראש.

חייו

וקסמן למד באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA), כשהוא רוכש את התואר הראשון שלו במדע המדינה ב-1961 ותואר מבית ספר למשפטים של UCLA ב-1964. לאחר שסיים את לימודיו עבד כעורך דין. הוא נבחר לבית הנבחרים המדינתי של קליפורניה ב-1969 ושירת שם שש שנים, עד אשר הוא נבחר לקונגרס הארצי ב-1975.

לפני שהדמוקרטים איבדו שליטה על בית הנבחרים (הארצי) ב-1995, וקסמן היה דמות רבת עוצמה בבית הנבחרים (הארצי) כיושב ראש תת-הוועדה של ועדת האנרגיה ומסחר, תת-הוועדה לבריאות וסביבה מ-1979. בתפקיד זה הוא ניהל חקירות במגוון של נושאי בריאות וסביבה, כולל ביטוח בריאות לאומי אוניברסלי, כיסוי לטיפול רפואי ועזרה רפואית, איידס וזיהום של אוויר ומים.

לפי האתר שלו, העדיפויות החקיקתיות שלו הן נושאי בריאות וסביבה. זה כולל ביטוח בריאות לאומי אוניברסלי, כיסוי לטיפול רפואי ועזרה רפואית, טבק, איידס, סטנדרטים לאיכות של אוויר ומים, קוטל מזיקים, סטנדרטים לאיכות של מוסדות סיעודיים, מחקר בבריאות האישה וזכויות פוריות, הזמינות והעלות של תרופות וזכות הקהילות לדעת על רמות הזיהום.

וקסמן נשוי לג'נט קסלר וקסמן, ולהם בן, בת וארבעה נכדים.

ועדת הבקרה והרפורמה בממשל

ווקסמן היה ידוע בגישתו הנמרצת לתחום הבקרה זמן רב לפני שנהיה דמוקרט בכיר בוועדת הבקרה והרפורמה בממשל (ועדת הרפורמה או ועדת הבקרה, בקיצור) ב-1997. הוא היה ידוע מאד על התעקשות על כך שעדים המופיעים בפני תת-הוועדה שלו יעידו תחת שבועה, ובכך יחשפו את עצמם להאשמות של שבועת שקר אם הם לא יאמרו את האמת. לדוגמה, בשנת 1994 הכריח וקסמן את המנהל הכללי של שבע חברות מרכזיות לטבק להעיד תחת שבועה שניקוטין לא היה ממכר.

ב-1998, הוא יצר את ה"דיוויזיה לחקירות מיוחדות", על מנת לחקור את העניינים שהוא חש שהוועדה המלאה הזניחה. זה היה אפשרי כיוון שלוועדה הייתה סמכות נרחבת לחקור כל עניין עם השלכות של מדיניות פדרלית, אפילו אם עניין זה שייך לתחום השיפוט של ועדה אחרת[1]. הוא גם ביקר באופן נוקשה את ה רפובליקנים על התעלמות מ"האחריות החוקתית" לבצע בקרה על הממשל[2].

יום אחד אחרי הבחירות של 2006, וקסמן הורה לעוזרים שלו להכין טיוטה של "תוכנית בקרה" עבור הפאנל. הוא לא הסתיר את העובדה שהוא רוצה לחקור את התאגיד האליברטון (לאנרגיה, Halliburton Energy Services), כמו גם את העבירה, לכאורה, הקשורה בחוזים ממשלתיים בעיראק. זה מאד סביר שהוא גם יחקור מספר שערוריות שסובבות סביב ג'ק אברמוב (לוביסט שנתפס בשחיתות). זה הוביל לחששות בקרב עוזרים דמוקרטים של ועדת הרפורמה שוועדת הרפורמה בממשל תחת וקסמן תביים הופעות חוזרות של הוועדה תחת ממשל קלינטון, כאשר הם הוציאו מעל 1,000 זימונים. מכל מקום, וקסמן סיפר לניוזוויק שהוא מעוניין באחריות למתן דין וחשבון ולא בנקמה[3]. למרות התנהגות זו, וקסמן סירב ל"מלשינת" הממשל סייבל אדמונדס להעיד בנושאים מגוונים של המערבים, לכאורה, פשעים וטיוח של הממשל האמריקני [4] [5].

ב-16 במרץ 2004, לבקשת וקסמן, משרד המיעוט דאז של הוועדה לרפורמה בממשל, פרסמה את "עיראק על גבי הרקורד, ההצהרות הפומביות של ממשל בוש"[6], מאגד של 237 עמודים, מפורט עם אפשרות חיפוש, של הצהרות מוליכות שולל שנאמרו על ידי נציגי ממשל בוש לגבי האיום שבא מכוון עיראק. זה כולל הצהרות שהיו מוליכות שולל, על בסיס מה שהיה ידוע לממשל בזמן שהצהרות אלו נאמרו. המאגד אינו כולל הצהרות שנראות כאילו הן מוטעות בהבנה שלאחר מעשה. אם הצהרה שיקפה נכונה את המודיעין האמריקאי, בזמן שהיא נאמרה, אזי היא הוצאה, גם אם כעת היא נראית כשגויה.

ב-4 בינואר, בסמוך לאירועים האחרונים, וקסמן שינה את שם הוועדה לשם הארוך והמלא שלה "ועדת הבקרה והרפורמה בממשל".

וקסמן והקו האדום

ב-1985, וקסמן יזם את הצעת חוק לאסור על מימון פדרלי לקו הרכבת התחתית האדום של חברת "הרכבת התחתית של מחוז לוס אנג'לס" (LACMTA), שזה המחוז שלו, כשהוא נתמך על ידי קבוצות בעלי בתים (NIMBY) עשירים בתגובה להתפוצצות גז מתאן במחוז פיירפקס, בלוס אנג'לס. ב-2005, בשוק נדל"ן חסון, בבניות מגורים לגובה וחוסר תכנון ציבורי מאסיבי בנתיבי דרכים בצד המערבי של העיר שנגרם על ידי הצעת החוק של וקסמן הביא לידי מבוי סתום במחוז של וקסמן[7]. על פי בקשה של ראש העיר של לוס אנג'לס ונשיא מועצת המנהלים של LACMTA, אנטוניו וילרייגוסה, וקסמן הסכים להרים את האיסור בתנאי שוועדה של חמישה מהנדסים תקבע שזה בטוח לחפור מנהרה תחת אזור ה"מיריקל מייל" בלוס אנג'לס קליפורניה, במשטח של הכביש בשדרות "וילשיר". באוקטובר 2005, הפאנל החליט שזה אפשרי חפירות מנהרה שכאלה וב-16 בדצמבר, ווקסמן הגיב בהכרזה שהוא יציג הצעת חוק לבית הנבחרים של ארצות הברית אשר ירים את האיסור על כסף פדרלי עבור חפירות מנהרה לרכבת תחתית במחוז. הצעת החוק עברה בבית הנבחרים בפה אחד ב-20 בספטמבר 2006 [8].

וקסמן טוען שהצעת החוק של 1985 קיבלה תמיכה כיוון שהתאימה לאינטרס ציבורי לבטיחות ולא, כפי שכמה מאשימים, כדי לעכב את הנגישות של מעמד הפועלים בדרום ומזרח לוס אנג'לס עבור המחוז העשיר שלו. במכתב ללוס אנג'לס טיימס, וקסמן מצטט את המחקר של שנת 2005:

"הפאנל עלה בקנה מידה אחד נאות עם זה שב-1985, ההחלטה להמשיך לערוך חפירות מנהרה במצב תלוי ועומד הייתה שקולה, בהינתן הנסיבות והיקף המידע והטכנולוגיה שהיו בזמנו. הרבה השתנה מאז לשיפור משמעותי בחפירות המנהרה ופעולה בטיחותית"[9]

זהות יהודית ופוליטיקה

וקסמן גאה ב"זהות היהודית החזקה" שלו והסיק מסקנות פוליטיות מגילויי הדת שלו[10]:

"יהדות היא על אודות לפעול ולעשות את הדבר הנכון, לא רק פשוט להאמין בזה או באופן חסר דעת ללכת אחרי ריטואל".

כך אמר בנאום שהוצג על ידי מוסד קסדן ללימודי התפקיד היהודי בחיי האמריקאי של אוניברסיטת דרום קליפורניה[10]. וקסמן אמר שהוא מיישם את הערכים האתיים היהודים בשרותו בקונגרס האמריקאי. הוא הוסיף :

"הערכים היהודים" של "זכויות אדם, צדק חברתי ושוויון הזדמנויות... הם כמילה נרדפת לערכים האמריקנים." ושערכים שכאלה "הם, לפי דעתי, קרובים יותר לעמדה דמוקרטית".

לפי וקסמן, הערכים האמריקנים סובלים כרגע מ"תרבות של שחיתות" ו"הפכו לאובססיביים עם סודיות", והוא מאשים את הממשל האמריקני בהזנחת ערכים אלה. לטענתו, "הנהגת הרפוליקנים מתעלמת מכללים נשיאותיים ונורמות ואין לה שום התחשבות בנוהג".

העמידה מול האנטישמיות

  • ב-1 באוגוסט 1994, הפכה לחוק הצעת חוק בית הנבחרים מס' 1873, שיזם וקסמן, לפיה נדרש שתשלומים לקרבנות של רדיפה נאצית יופרדו מדרישה לזכאות וסכום של קצבאות או שירותים על בסיס צרכים[11]
  • ב-1 באוגוסט 2001, וקסמן יזם הצעת חוק בית הנבחרים 2693, חוק ביטוח הרווחה של קרבנות השואה לשנת 2001. מורה לארכיונאי של ארצות הברית לכונן ולתחזק משרד רישום לביטוח שיכיל מידע על מחזיקים ומנפיקים (וישויות קשורות אחרות) של תחום פוליסות ביטוח לניצולי שואה. הוא הגיש שוב את הצעת החוק ב-2003[12]
  • ב-20 בספטמבר 2005, וקסמן יזם את הצעת חוק 248, שעברה בבית הנבחרים ואשר "מכבדת את חייו ועבודותו של שמעון ויזנטל להנציח את קרבנות השואה ולהביא את מבצעי הפשעים כנגד האנושות לדין. מאשרת מחדש את המחויבות של הקונגרס להלחם באנטישמיות וחוסר סובלנות, מפציר בקהילה הבינלאומית לסייע בחקירה ובהעמדה לדין של הפושעים השורדים מהמלחמה הנאצית ולהמשיך למסמך ולאסוף מידע על פושעי המלחמה הנאצית[12]

היחס לישראל

הנרי וקסמן הוא יהודי שמזדהה עם ישראל. באתר שלו נכתב: "מאז שהוא הגיע לקונגרס, הרוויח וקסמן את המוניטין של תומך אפקטיבי בסיוע אמריקני להבטחת ביטחונה והישרדותה של ישראל"[13]. ב-15 שנות כהונתו כיושב ראש ועדת המשנה לבריאות וסביבה, הוא היה מגן איתן של ישראל. ב-1980 הוא יזם הצעת תוכנית לשיתוף פעולה במזרח התיכון בין ישראלים לערבים; בתו של וקסמן, קארול, עשתה עליה לפני 10 שנים; בחייו האישיים הוא אולי לא מפגין את רגשי היהדות שבו באופן פומבי; אבל "מניין הקונגרס" שיבח אותו כ"יהודי שביהודים" בגבעת הקפיטול; הוא ואשתו הם יהודים קונסרווטיביים, שומרים על כשרות בבית. הוא אינו עוסק בפוליטיקה בשבת ונפגש פעמיים בחודש עם חברים יהודים אחרים [בבית הנבחרים] לישיבת לימודי תורה. בוושינגטון, הוא ואשתו, שהיו המייסדים של נשות הקונגרס ליהדות רוסיה, הם חברים בקהילה "הדס ישראל[14].

ב-28 באוקטובר 2005, קרא וקסמן בנאומו להכפיל את המאמצים של הקהילה הבינלאומית לסגור את תוכנית הגרעין האיראנית לפני שהיא תבצע את זממה[15]. ב-15 בפברואר 2006, מיד לאחר עליית החמאס לשלטון, הוא תמך בחוק הקורא שלא להעביר סיוע אמריקני ישיר לרשות הפלסטינית כל עוד מפלגה פוליטית בעלת רוב במושבי הפרלמנט מחזיקה בעמדה הקוראת להשמדת ישראל. בנאומו במליאת בית הנבחרים הוא טען שבחירות חופשיות אינן מקנות לגיטימיות לחמאס ושאין הבדל בין טרוריסט לטרוריסט[16].

ביולי 2006, בזמן חטיפת החיילים הוא נתן הצהרה תומכת בישראל והכליל את כל שמות החיילים הנעדרים ממלחמת לבנון הראשונה[17]. בפתיחת מלחמת לבנון השנייה, הוא הביע תמיכה נמרצת בהצעת חוק המגנה את ההתקפות האחרונות על ישראל, ותומך בזכות של ישראל להגן על עצמה. החוק עבר ברוב גדול ב-20 ביולי 2006[18].

הלחימה באנטי ישראליות

בנובמבר 2001, הפציר וקסמן במזכיר המדינה דאז קולין פאוול להוקיע ועידה של הליגה הערבית ששמה למטרה לבודד את ישראל והרטוריקה המתלהמת בתקשורת הערבית. באוקטובר 2003, הוא יצא בהצהרה כנגד ההערות האנטישמיות של ראש ממשלת מלזיה. ב-10 ביולי 2003, הוא ניהל שימוע בבית הנבחרים "אפליה כנגד ישראל" כנגד האפליה של תיירים ישראלים בקבלת ויזה, בעוד שאזרחי 27 מדינות אחרות לא נדרשו לעבור תהליך נוקשה לקבלת ויזה כמו הישראלים. בינואר 2004, הוא ביקש מהנשיא בוש להתערב לטובת ישראל בנושא חוות הדעת של בית הדין הבינלאומי בהאג על גדר הביטחון וקרא לממשל בוש להדגיש את החיוניות של גדר הביטחון והזכות של ישראל להגן על עצמה מאיומי טרור מתמשכים. בנובמבר 2004, הצטרף וקסמן לקבוצה של 45 חברי קונגרס בשליחת מכתב הדורש מנשיא מצרים חוסני מובארק לנקוט בפעולה מיידית כנגד הסדרה האנטישמית "רוכב סוסים ללא סוס", כביכול על בסיס הפרוטוקולים של זקני ציון. במאי 2005, וקסמן דרש מקונדוליסה רייס ומחלקת המדינה לנתק את כל קשריה עם מוסדות לימוד ופרופסורים אשר מצייתים לחרם על האוניברסיטאות הישראלית מטעם איגוד מורי האוניברסיטאות של בריטניה. בנובמבר 2005, וקסמן הוביל את המאמץ, ביחד עם חברי הקונגרס היהודים, רם עמנואל ואליסון שוורץ להביא לגינוי רשמי מטעם האו"ם של קריאות נשיא איראן מחמוד אחמדינז'אד "למחוק את ישראל מהמפה". בפברואר 2006, הוא ועוד למעלה משבעים מעמיתיו לחצו על קונדוליסה רייס לסייע לסיים הגבלות מפלות על השתתפותה של ישראל באו"ם ודחפו ללחץ דיפלומטי חזק להבטיח שישראל תקבל זכויות מלאות בארגון. במרץ 2006, וקסמן יזם ביחד עם הנציג היהודי רם עמנואל מכתב התנגדות, שהצטרפו אליו 40 חברי בית נוספים לנשיא בוש על אישור עסקת ניהול נמלים של דובאי פורט וורלדס בבעלות איחוד האמירויות הערביות בשל העובדה שזה יחזק את החרם הערבי כנגד ישראל וכיוון שהנסיכויות הערביות סיפקו מימון לחמאס.. באותו חודש, הוא דרש מהנשיא להעלות, בזמן פגישתו עם הנשיא מחמוד עבאס, את הבעיה הנפוצה של הסתה אנטי ישראלית ואנטישמית בתקשורת הפלסטינית. ביולי, 2007, גינה וקסמן במליאת בית הנבחרים את החלטת איגוד האוניברסיטאות והקולג'ים של בריטניה לתמוך בחרם על האקדמיה הישראלית[19][20][21][22][23].

לחימה בארגוני טרור

  • ב-14 במרץ 2002, שלח וקסמן מכתב שנחתם על ידי 239 חברי קונגרס, המפציר בנשיא בוש לנקוט פעולה כנגד קבוצות טרור פלסטיניות. המכתב קרא לנשיא להוסיף כמה קבוצות מיליטנטיות, שמאורגנות תחת אש"ף וממומנות על ידי יאסר ערפאת והרשות הפלסטינית, לרשימת ארצות הברית של קבוצות טרור. מיד לאחר מכן, הוספו גדודי חללי אל אקצה לרשימה[24].
  • ב-10 בדצמבר 2002, הצטרף וקסמן ל-22 חברי קונגרס במכתב המפציר בממשל בוש לאסור על חברות אמריקניות לפרסם ברשת החזבאללה אל-מנאר. אף על פי שמחלקת המדינה מכירה בקשרים בין חזבאללה לבין אל מנאר, הפרסומות נחשבות כחוקיות כיוון שמשרד האוצר האמריקני מעולם לא מנה את התחנה כנושא שכפוך למחלקה לפיקוח על נכסים זרים (מחלקה במשרד האוצר האחראית לנכסי טרור ומודיעין פיננסי) (...)[24].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הנרי וקסמן בוויקישיתוף
מאמרים
מהעיתונות הישראלית

הערות שוליים

  1. ^ חקירות מיוחדות, ארכיון, הוועדה בנושא רפורמה בממשל, משרד סיעת המיעוט
  2. ^ הקונגרס? ויתור על אחריות הבקרה, ארכיון, הוועדה בנושא רפורמה בממשל, משרד סיעת המיעוט
  3. ^ האתגר של הדמוקרטים:הישאר במרכז, ניוזוויק, נשיונאל ניוז, אתר MSNBC, שנת 2006
  4. ^ הנרי וקסמן סוף סוף מדבר על סייבל אדמונדס, YouTube, עודכן ב-9 באוגוסט 2007
  5. ^ הנרי וקסמן סוף סוף מדבר על סייבל אדמונדס, דיילי קוס, 9 באוגוסט 2007
  6. ^ הנרי וקסמן, מציג החומר אודות עיראק על גבי הרקורד, האתר הרשמי של ועדת הבקרה, ההצהרות הרשמיות של ממשל בוש
  7. ^ הקו האדום בכיוון 'לאנשהו', עיתון אל. איי ויקלי, 3 במרץ 2005
  8. ^ כזריקת עידוד לרכבת התחתית של לוס אנג'לס, בית הנבחרים מרים את איסור חפירת המנהרות, סן פרנסיסקו קרוניקל, 20 בספטמבר 2006
  9. ^ הנרי וקסמן (3 בינואר 2006) העובדות לגבי בטיחות הקו האדום, לוס אנג'לס טיימס, ארכיון העתק המקור
  10. ^ 10.0 10.1 חבר הקונגרס הולם בבוש וברפובליקנים בנושאים אתיים, עיתון דיילי טרוג'ן, 24 באפריל 2006
  11. ^ הנרי וקסמן, נושאי חוץ - זכר השואה ופיצויים, נושאים וחקיקות, חוק בית הנבחרים 1873
  12. ^ 12.0 12.1 הנרי וקסמן, נושאי חוץ - זכר השואה ופיצויים, נושאים וחקיקות
  13. ^ הנרי וקסמן, ביוגרפיה, אודות וקסמן
  14. ^ טום טיוג'נט, אלוף בלתי מובס, ג'ואיש ג'ורנאל, 26 בינואר 2001, אתר וקסמן מציג פרופילים בעיתונות
  15. ^ הנרי וקסמן, גינויי האיומים של הנשיא מחמוד אחמדיניז'אד כלפי ישראל, מסמכי PDF, נאום מליאה, 28 באוקטובר 2005
  16. ^ הנרי וקסמן, הצעת חוק 79, מסמכי PDF, נאום מליאה, 15 בפברואר 2006
  17. ^ הנרי וקסמן, לשחרר את החיילים הישראלים, מסמכי PDF, נאום מליאה, 12 ביולי 2007
  18. ^ הנרי וקסמן, גינויי ההתקפות האחרונות על ישראל, מסמכי PDF, נאום מליאה, 19 ביולי 2006
  19. ^ ת'ומאס פרנק, תיירים וטרוריסטים; מדיניות האשרות מרגיזה את הישראלים, ניוזוויק, 22 ביולי 2003, עותק של הכתבה מאתר חברת בית הנבחרים ג'ן שקובסקי
  20. ^ אליסון שוורץ, הנציגה שוורץ מובילה מאמץ לקרוא לאומות המאוחדות לגנות את איראן על נאום אנטי ישראלי, הודעה לעיתונות, 4 בנובמבר 2005
  21. ^ הנרי וקסמן, נושאי חוץ - המזרח התיכון - התעמתות עם אנטי ישראליות, נושאים וחקיקה
  22. ^ הנרי וקסמן, נושאי חוץ - אנטישמיות, נושאים וחקיקה
  23. ^ הנרי וקסמן, נושאי חוץ - המזרח התיכון, נושאים וחקיקה
  24. ^ 24.0 24.1 הנרי וקסמן, נושאי חוץ - ארגוני טרור, נושאים וחקיקה
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25868609הנרי וקסמן

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=הנרי_וקסמן&oldid=2074325"