המשחתות מסדרה 42
 | |
| אה"מ מנצ'סטר (D95) | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה | משחתת |
| צי | הצי המלכותי הבריטי |
| סדרה קודמת |
המשחתות מסדרה 82 (אנ') המשחתות מסדרה קאונטי (אנ') |
| סדרה עוקבת | המשחתות מסדרה 45 |
| אוניות בסדרה | 16 |
| ציוני דרך עיקריים | |
| הושקה | 10 ביוני 1971 |
| תקופת הפעילות | 16 בפברואר 1975 – 6 ביוני 2013 (בצי המלכותי) |
| מידות | |
| אורך | 132.3 מטר |
| רוחב | 14.9 מטר |
| שוקע | 5.8 מטר |
| נתונים טכניים | |
| מהירות | כ-30 קשר (56 קמ"ש) |
| טווח שיוט | כ-4,200 מיילים ימיים (7,800 ק"מ) במהירות 13.8 קשר (25.6 קמ"ש) |
| הנעה | 2 טורבינות גז 'אולימפוס' רולס-רויס 37 מגוואט (50,000 כ"ס) |
| אמצעי לחימה | |
| חימוש |
טילי ים-אוויר: |
| מסוקים | 1 × וסטלנד לינקס |
סדרת המשחתות סוג 42 (באנגלית: Type 42 Destroyer, מכונה גם סדרת שפילד) היא סדרה של 16 משחתות טילים קלות בריטיות שנבנו עבור הצי המלכותי הבריטי והצי הארגנטינאי.
סדרת המשחתות מיועדת בעיקר ללוחמה נגד מטוסים וטילים, ונועדה להחליף את המשחתות מסדרה 82 (אנ') שבוטלה וסדרת קאונטי (אנ') המיושנת. המשחתות נבנו בין 1970 ל-1985 ושירתו בצי פני הים של הצי המלכותי כשהן מהוות את כוח המשחתות של הצי המלכותי ומרכיב מרכזי ביכולת התקיפה הימית העיקריים של הצי, מכניסתן לשירות ב-1975 עד שהוחלפו לגמרי במשחתות מסדרה 45 ב-2013.
פיתוח והיסטוריה
סדרה 42 פותחה בסוף שנות ה-60 כמענה לצורך בהגנת נ"מ לציי משימה. הפיתוח הגיע לאחר ביטול פרויקט נושאת המטוסים הבריטית CVA-01 והמשחתת הגדולה מסדרה 82 השאפתניות והיקרות ב-1966, מה שהוביל לעיצוב קטן וזול יותר אך עם יכולות דומות[1]. בסך הכול נבנו 14 ספינות עבור הצי המלכותי הבריטי בשלושה קבוצות (1 עד 3), ועוד שתי ספינות עבור הצי הארגנטינאי – אצ"א הרקולס שנבנתה בבריטניה ואצ"א סנטיסימה טירנידד שנבנתה במספנת AFNE בריו סנטיאגו. ליבת הכוח הקרבי של הסדרה הייתה מערכת הטילים נגד מטוסים סי דארט (GWS-30), עם משגר כפול בקדמת הספינה וטווח יירוט של יותר מ-30 מייל. לצד זאת שולבו מערכות מכ"ם מתקדמות, ובהן דגם 965 ודגם 1022, ומאוחר יותר גם דגם 996 התלת־ממדי, וכן סונארים לגילוי צוללות. לראשונה שולבו בסדרה סיפון והאנגר מסוקים להפעלת מסוק ימי (וסטלנד לינקס או סי קינג), שהרחיבו משמעותית את גמישותה המבצעית[2].
בשל מגבלות תקציב (תקרת תקציב של 19 מיליון ליש"ט ליחידה), דגמי קבוצה 1 וקבוצה 2 נבנו בגוף מקוצר וצפוף, שגרם לבעיות יציבות ועמידות בים כבד. החל מהספינה התשיעית, אה"מ מנצ'סטר (D95), הוארך הגוף ושופר, מה שהפך לעיצוב שאומץ לשאר הספינות בקבוצה 3, שכונתה לעיתים "סדרת מנצ'סטר". כל הספינות צוידו גם בתותח ימי בקוטר 4.5 אינץ' ובמערכות נשק נגד צוללות, ובבריטניה הוספו מערכות הגנה אקטיביות פלנקס לאחר טביעת אה"מ שפילד (D80) במלחמת פוקלנד כתוצאה מפגיעת טיל אקסוסט. הארגנטינאים, לעומת זאת, בחרו לשלב טילי MM38 אקסוסט התקפיים. הספינות הונעו במערך שכלל טורבינות גז מתוצרת רולס־רויס (אולימפוס וטיין), והגיעו למהירות מרבית של כ-30 קשר ולטווח פעולה של כ-4,500 מייל ימי.
המשחתות הגיעו לשיא פעילותן במלחמת פוקלנד ב-1982, כאשר שבע משחתות מהסדרה נטלו חלק במבצע "קורפורייט". הן סיפקו חיפוי נ"מ לצי הבריטי והשיגו שלושה הפלות של מטוסים ארגנטינאיים, אך גם ספגו אבידות כבדות: אה"מ שפילד (D80) טובעה, אה"מ קובנטרי (D118) הוטבעה בהפצצה ישירה, ואה"מ גלזגו (D88) ניזוקה קשות. האירועים חשפו את מגבלותיהן; מערכות מכ"ם מיושנות, חדר מבצעים צפוף, ועמידות נמוכה לפגיעות. למרות זאת, הן המשיכו לשרת בצי הבריטי עד תחילת המאה ה-21, נטלו חלק במלחמת המפרץ הראשונה (שם יירטה אה"מ גלוסטר (D96) טיל סקאד באמצעות טיל סי דארט), בסיורים באיי פוקלנד, במבצעי נאט"ו ובפעולות נגד הברחות סמים בים הקריבי.
הפעלתן נמשכה כמעט ארבעה עשורים, עד שהוחלפו בהדרגה בפריגטות מסדרה 23 ובמשחתות מסדרה 45 החדישות. סקירת הביטחון וההגנה של בריטניה משנת 2010 סימנה את סופן, ובשנים אלו יצאו כולן משירות, האחרונה בהן הייתה אה"מ אדינבורו (D97) שהוצאה ביוני 2013. על אף מגבלותיהן, נחשבו משחתות סדרה 42 לאמצעי מרכזי שסיפק לבריטניה יכולת הגנת נ"מ משמעותית בתקופה של אתגרים גיאו-פוליטיים וכלכליים מתמשכים.
מפרט
מערכות החימוש העיקריות של המשחתות כוללות משגר טילי ים-אוויר סי דארט, כל מערכת שיגור עם שני טילים כנגד מטרות אוויריות, עם סך הכל 22 טילים באחסון (37 בספינות מקבוצה 3). בנוסף, הספינות כללו תותח ימי 4.5 אינץ' (קוטר 113 מ"מ) סימן 8 תוצרת BAE עם טווח של 27.5 ק"מ, מספר מקלעים כבדים ובינוניים, ומערכות הגנה אקטיביות (נ"מ) פלנקס (נוספו אחרי 1982). מערכת ההנעה הייחודית של הפריגטות כוללת שילוב של מנועי דיזל, חשמל וטורבינת גז המאפשרת לפריגטות הנעה שקטה יותר מה שמהווה יתרון בלוחמה כנגד צוללות.
הנעה
- 2 מנועי טורבינת גז רולס-רויס אולימפוס TM3B 37,000 קילוואט (50,000 כ"ס) כל אחת
- 2 מנועי טורבינת גז רולס-רויס טיין RM1C 3,980 קילוואט (5,340 כ"ס) כל אחת
חימוש ואמצעי גילוי
- משגר טילי ים-אוויר סי דארט כפול; 22 טילים באחסון (15 נוספים בספינות מקבוצה 3)
- תותח ימי 4.5 אינץ' (113 מילימטר) BAE סימן 8
- 2 תותחי 20 מ"מ אוטמטיים BMARC או אורליקון
- 2 משגרי טורפדו משולשים STWS II נגד צוללות (בספינות הבריטיות)
- 4 משגרי טילי ים-ים אקסוסט MM38 (בספינות הארגנטיניות)
- מכ"מ מטרות אוויר דגם 1032 (L band)
- מכ"מ זיהוי מטרות דגם 996 3-D
- 2 x מכ"מ מערכת בקרת אש דגם 909 GWS-30
- מכ"מ ניווט דגם 1007
- סונאר דגם 2050 ו-162
כלי טיס
בירכתי הספינות ישנו מנחת למסוק ימי עם תא פנימי לאחסון כלי הטיס, הן מסוגלות לשאת מסוק אחד מסוג וסטלנד לינקס. מסוקים אלו מגבירים משמעותית את הגמישות לביצוע מגוון משימות, בנוסף הם מגבירים את יכולות התקיפה והסיור הימי של המשחתות באופן ניכר.
אוניות הסדרה
| שם | באנגלית | ציון הצי | הוכנסה לשירות | יצאה משירות | הערות |
|---|---|---|---|---|---|
 הצי המלכותי
| |||||
| קבוצה 1 | |||||
| אה"מ שפילד | HMS Sheffield | D80 | 16 בפברואר 1975 | 10 במאי 1982 | הוטבעה במהלך מלחמת פוקלנד על ידי מטוס סופר אטנדר של הצי הארגנטינאי |
| אה"מ ברמינגהאם | HMS Birmingham | D86 | 3 בדצמבר 1976 | 31 בדצמבר 1999 | |
| אה"מ ניוקסל | HMS Newcastle | D87 | 23 במרץ 1978 | 1 בפברואר 2005 | |
| אה"מ קובנטרי | HMS Coventry | D118 | 10 בנובמבר 1978 | 25 במאי 1982 | הוטבעה במהלך מלחמת פוקלנד על ידי מטוס A-4 סקייהוק של הצי הארגנטינאי |
| אה"מ גלאזגו | HMS Glasgow | D88 | 24 במאי 1979 | 1 בפברואר 2005 | |
| אה"מ קארדיף | HMS Cardiff | D108 | 22 בספטמבר 1979 | 14 ביולי 2005 | |
| קבוצה 2 | |||||
| אה"מ אקסטר | HMS Exeter | D89 | 19 בספטמבר 1980 | 29 במאי 2009 | |
| אה"מ סאות'המפטון | HMS Southampton | D90 | 31 באוקטובר 1981 | 12 בפברואר 2009 | |
| אה"מ ליברפול | HMS Liverpool | D92 | 9 ביולי 1982 | 30 במרץ 2012 | |
| אה"מ נוטינגהאם | HMS Nottingham | D91 | 8 באפריל 1983 | 11 בפברואר 2010 | |
| קבוצה 3 | |||||
| אה"מ מנצ'סטר | HMS Manchester | D95 | 16 בדצמבר 1982 | 24 בפברואר 2011 | |
| אה"מ יורק | HMS York | D98 | 9 באוגוסט 1985 | 27 בספטמבר 2012 | |
| אה"מ גלוסטר | HMS Gloucester | D96 | 11 בספטמבר 1985 | 30 ביוני 2011 | |
| אה"מ אדינבורו | HMS Edinburgh | D97 | 17 בדצמבר 1985 | 6 ביוני 2013 | האחרונה להיכנס והאחרונה לצאת משירות הצי המלכותי |
 הצי הארגנטינאי
| |||||
| צר"א הרקולס | ARA Hércules | D1 | 16 ביולי 1976 | 25 ביוני 2024 | בשנת 2000 שודרגה לספינת סער אמפיבית להובלת 238 נחתים, ציון הצי שלה שונה ל-B-52 |
| צר"א סנטיסימה טרינידד | ARA Santísima Trinidad | D2 | 1 ביולי 1981 | סביב דצמבר 2020 | הספינה לא הייתה פעילה מאז 1989; ב-2013 ניזוקה וב-2015 תוקנה; ב-2020 הוצאה רשמית משירות. |
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ Type 42 Destroyer, Defence Advancement
- ↑ Sheffield (Type 42) class Guided Missile Destroyer, Sea Forces
המשחתות מסדרה 4241812659Q1545471