המנון אורוגוואי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ההמנון הלאומי
Himno Nacional
פרנסיסקו אקוניה דה פיגרואה
פרנסיסקו אקוניה דה פיגרואה
מדינה אורוגוואיאורוגוואי אורוגוואי
שפה ספרדית
מילים פרנסיסקו אקוניה דה פיגרואה
לחן פרנסיסקו חוסה דבלי
תאריך מעמד רשמי 1833 (מילים)
1848 (לחן)
שמות נוספים

בני המזרח, המולדת או הקבר

(Orientales, la Patria o la Tumba)
להאזנה (מידעעזרה)

המנון אורוגוואי, "בני המזרח[1], המולדת או הקבר" (בספרדית: Orientales, la Patria o la tumba), הוא ההמנון הלאומי של הרפובליקה המזרחית של אורוגוואי.

מילות ההמנון נכתבו על ידי פרנסיסקו אקוניה דה פיגרואה (Acuña de Figueroa) שכתב גם את המנון פרגוואי. מילות השיר הוכרזו באופן רשמי כהמנון ביום 8 ביולי 1833. השיר הולחן בידי פרנסיסקו חוסה דבלי (Debali), שפעל בשתוף פעולה עם פרננדו קיחאנו (Quijano) ובוצע לראשונה ביום 19 ביולי 1845. כשלוש שנים לאחר מכן, ביום 25 ביולי 1848, הוכר הלחן כזה של ההמנון הרשמי. תשעים שנה לאחר מכן (20 במאי 1938, צו חדש כלל בשיר שינויים מאת חררדו גראסו (Grasso) ובנונה קלקבקצ'יה (Calcavecchia)

מילות ההמנון

הגרסה המקוצרת

תרגום לעברית ספרדית

בני המזרח, המולדת או הקבר
חרות, או למות בגאווה.

זהו הנדר שנשמתנו נודרת,
ושאנו באומץ יודעים למלא.
שאנו יודעים למלא.
יודעים למלא!

"חרות, חרות, בני המזרח!"
זעקה זו את ארצנו הושיעה.
ואת גיבוריה, בקרבות הקשים,
בהתלהבות עילאית שרפה.

זכותנו למתנה קדושה זו של תהילה
עריצים, היזהרו!

"חרות!" נצעק בקרב
ובמותנו גם "חרות!"
גם "חרות!"

Orientales, la Patria o la tumba.
Libertad, o con gloria morir.

Es el voto que el alma pronuncia,
y que heroicos, sabremos cumplir.
Que sabremos cumplir.
Sabremos cumplir!

¡Libertad, libertad, Orientales!
Este grito a la patria salvó.
Y a sus bravos, en fieras batallas,
De entusiasmo sublime inflamó.

De este don sacrosanto la gloria merecimos
Tiranos ¡temblad!

¡Libertad! en la lid clamaremos
Y muriendo, también ¡Libertad!
También ¡Libertad!

הגרסה הארוכה

Orientales la Patria o la Tumba!
Libertad o con gloria morir!
Es el voto que el alma pronuncia,
Y que heroicos sabremos cumplir

Libertad, libertad Orientales
Ese grito a la Patria salvó.
Que a sus bravos en fieras batallas
De entusiasmo sublime inflamó.
De este don sacrosanto la gloria
Merecimos: tiranos temblad!
Libertad en la lid clamaremos,
Y muriendo, también libertad!

Dominado la Iberia dos mundos
Ostentaba su altivo poder,
Y a sus plantas cautivo yacía
El Oriente sin nombre ni ser:
Mas, repente sus hierros trozando
Ante el dogma que Mayo inspiró,
Entre libres, déspotas fieros,
Un abismo sin puente se vió.

Su trozada cadena por armas,
Por escudo su pecho en la lid,
De su arrojo soberbio temblaron
Los feudales campeones del Cid:
En los valles, montañas y selvas
Se acometen con muda altivez,
Retumbando con fiero estampido
Las cavernas y el cielo a la vez.

El estruendo que en torno resuena
De Atahualpa la tumba se abrió,
Y batiendo sañudo las palmas
Su esqueleto, venganza! gritó:
Los patriotas el eco grandioso
Se electrizan en fuego marcial,
Y en su enseña más vivo relumbra
De los Incas el Dios inmortal.

Largo tiempo, con varia fortuna,
Batallaron liberto, y señor,
Disputando la tierra sangrienta
Palmo a palmo con ciego furor.
La justicia, por último, vence
Domeñando las iras de un Rey;
Y ante el mundo la Patria indomable
Inaugura su enseña la ley.

Orientales, mirad la bandera,
De heroísmo fulgente crisol;
Nuestras lanzas defienden su brillo,
Nadie insulte la imagen del Sol!
De los fueros civiles el goce
Sostengamos; y el código fiel
Veneremos inmune y glorioso
Como el arca sagrada Israel.

Porque fuese más alta tu gloria,
Y brillasen tu precio y poder,
Tres diademas, oh Patria, se vieron
Tu dominio gozar, y perder.
Libertad, libertad adorada,
Mucho cuestas tesoro sin par!
Pero valen tus goces divinos
Esa sangre que riega tu altar

Si a los pueblos un bárbaro agita,
Removiendo su extinto furor,
Fratricida discordia evitemos,
Diez mil tumbas recuerdan su horror!
Tempestades el Cielo fulmina,
maldiciones desciendan sobre él,
Y los libres adoren triunfante
de las leyes el rico joyel.

De laureles ornada brillando
La Amazona soberbia del Sud,
En su escudo de bronce reflejan
Fortaleza, justicia y virtud.
Ni enemigos le humillan la frente,
Ni opresores le imponen el pie:
Que en angustias selló su constancia
Y en bautismo de sangre su fé.

Festejando la gloria, y el día
De la nueva República el Sol,
Con vislumbres de púrpura y oro,
Engalana su hermoso arrebol.
Del Olimpo la bóveda augusta
Resplandece, y un ser divinal
Con estrellas escribe en los cielos,
Dulce Patria, tu nombre inmortal.

De las leyes el Numen juremos
Igualdad, patriotismo y unión,
Inmolando en sus aras divinas
Ciegos odios, y negra ambición.
Y hallarán los que fieros insulten
La grandeza del Pueblo Oriental,
Si enemigos, la lanza de Marte
Si tiranos, de Bruto el puñal

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המנון אורוגוואי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ בני המזרח, או אוריינטלס, הוא כינוי לאורוגוואיים, משום שאורוגוואי שוכנת ממזרח לנהר האורוגוואי.


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24355240המנון אורוגוואי