המכלול:כללים לתעתיק מיוונית עתיקה

ייעוץ לשוני ודיונים

ייעוץ לשוני מומחי שפות פרויקט השמות בוט החלפות/אולם דיונים מושב בית דין לניסוח יהודי מושב בית הדין לגיור מונחים

מדיניות לשונית

המכלול:כתיב בוט: רשימת החלפות נוכחית עקרונות וקווים מנחים מדריך לכתיבת ערכים מדריך לתרגום ערכים המכלול:לשון גיור מונחים ניסוח יהודי לשון תורנית שגיאות תרגום נפוצות מקף וקו מפריד תעתיק שמות זרים לעברית רשימת שמות כללים לתעתיק משפות זרות איטלקית אמהרית ושפות אתיופיות אחרות גרמנית הונגרית וולשית טורקית יוונית עתיקה לטינית סינית ספרדית ערבית פורטוגזית פרסית צרפתית קוריאנית קטלאנית רומנית רוסית שוודית

דפי עזר חיצוניים

האקדמיה ללשון העברית: עיקרי כללי הכתיב חסר הניקוד החלטות בדקדוק כללי פיסוק כללי התעתיק לעברית השפה העברית קיצורים ור"ת בעברית

תחזוקה בערכים

ערכים עם מונחים לתרגום ערכים עם מונחים לניקוד ערכים עם שמות לתעתוק: המכלול: ערכים הדורשים תעתוק: איטלקית המכלול: ערכים הדורשים תעתוק: אנגלית המכלול: ערכים הדורשים תעתוק: אסטונית המכלול: ערכים הדורשים תעתוק: ארמנית המכלול: ערכים הדורשים תעתוק: גרמנית המכלול: ערכים הדורשים תעתוק: דנית המכלול: ערכים הדורשים תעתוק: הולנדית המכלול: ערכים הדורשים תעתוק: יוונית המכלול: ערכים הדורשים תעתוק: ליטאית המכלול: ערכים הדורשים תעתוק: נורווגית המכלול: ערכים הדורשים תעתוק: ספרדית המכלול: ערכים הדורשים תעתוק: ערבית המכלול: ערכים הדורשים תעתוק: פורטוגזית המכלול: ערכים הדורשים תעתוק: פינית המכלול: ערכים הדורשים תעתוק: צ'כית המכלול: ערכים הדורשים תעתוק: צרפתית המכלול: ערכים הדורשים תעתוק: קוריאנית המכלול: ערכים הדורשים תעתוק: רומנית המכלול: ערכים הדורשים תעתוק: רוסית המכלול: ערכים הדורשים תעתוק: שוודית המכלול: ערכים הדורשים תעתוק: תאית

ארכיונים

[עריכה] דפי ארכיון של הייעוץ הלשוני: דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

הערות כלליות

1. התעתיק לעברית ייעשה על פי המקור היווני ולא על פי התעתיק הלטיני או של שפות אירופה:

• סירקוסאי ולא סירקוז, אוריפידס ולא אבריפידס, פיליפוס ולא פיליפ, ניאפוליס ולא נאפולי, הלספונטוס ולא הלספונט, פלופונסוס ולא פלופונס או פלופונז וכו'.
  

2. יוצאים מכלל זה שמות שנתקבעו כבר בעברית בצורה שונה:

• אפלטון ולא פלטון, אתונה ולא אתנאי, אירופה (שם גאוגרפי) ולא אֶוּרופה, אלכסנדריה ולא אלקסנדריה, אלכסנדר הגדול ולא אלקסנדרוס הגדול, קרתגו ולא קרחידון, פיניקיה ולא פויניקיה, קפריסין ולא קיפרוס, כורש ולא קירוס, חניבעל, מוזה (מוזות) ועוד.
  

3. לשון רבים:

• שמות בני עמים וערים ייכתבו עם סיומת הרבים בעברית: אֶוּבוים ולא אֶוּבויאוי, מילטים (מילטוס), סאמיים (סאמוס), אריתראים, רומאים, אתונאים, פיניקים, הלוטים, פריאויקים וכו'.
• שמות עצם ייכתבו עם תעתיק סיומת הרבים במקור היווני: סטרטגוי ולא סטרטגוסים, נאוארכוי, הומויאוי, מדימנוי.
• יוצאים מכלל זה שמות בלשון רבים שכבר נתקבעו אחרת בעברית: הופליטים וכו'.

כללים מפורטים

כללים לתעתיק מיוונית עתיקה לעברית
יוונית עתיקה	תעתיק עברי	תעתיק לטיני קלאסי	הערות ודוגמאות
Α α	א	a	עם spiritus lenis ( ᾿ ): אל"ף תיכתב בתחילת מילה: אפולון (Ἀπόλλων). האל"ף תושמט לאחר עיצור אם ההברה אינה מוטעמת: בסילאוס (Βασιλεύς) ולא באסילאוס. אל"ף תיכתב לאחר עיצור אם ההברה מוטעמת: סמותראקה (Σαμοθράκη), אריסטאגורס (Ἀρίσταγόρας). בסוף מילה תוחלף האל"ף ב-ה"א: פטרה (Πέτρα). אל"ף תיכתב לאחר ι (יוטה): יאסון (Ἰάσων) ולא יסון, ליסיאס (Λυσίας) ולא ליסייס; אבל בסוף מילה תבוא במקומה ה"א: אוטונומיה (αὐτονομία).
	ה	ha	עם spiritus asper ( ῾ ): ה"א עם אל"ף אחריה תיכתב כשההברה מוטעמת וללא אל"ף אחריה אם ההברה אינה מוטעמת: האליס (Ἅλυς), הליקרנסוס (Ἀλικαρνασσός).
Β β	ב	b	בי"ת דגושה: בויאוטיה (Βοιωτία).
Γ γ	ג	g	גורדיון (Γόρδιον).
Δ δ	ד	d	דודונה (Δωδώνᾱ), רודוס (Ρόδος).
Ε ε	אֶ	e	עם spiritus lenis ( ᾿ ): אל"ף תיכתב בתחילת מילה: אפידאמנוס (Ἐπίδαμνος). האל"ף תושמט לאחר עיצור: ארטריאה (Ἐρέτρια). לאחר ι (יוטה) ייכתבו שתי יו"דים: פייזו (πιέζω), דייקפלוס (διέκπλους). לפני α תיכתב יו"ד: ניאפוליס (Νεάπολις) ולא נאפוליס, תיאטרון (θέατρον) ולא תאטרון. לא תיכתב יו"ד לפני ο ו-ω: נאופטולמוס (Νεοπτόλεμος) ולא ניאופטולמוס, לאון (Λέων).
	ה	he	עם spiritus asper ( ῾ ): הקטור (Ἕκτωρ), הלספונטוס (Ἑλλήσποντος), היירונימוס (Ἱερώνυμος).
Ζ ζ	ז	z	זאוס (Ζεύς).
Η η	אֵ	e	עם spiritus lenis ( ᾿ ): אל"ף תיכתב בתחילת מילה ללא תוספת יו"ד: אלקטרון (ἥλεκτρον). האל"ף תושמט באמצע מילה לאחר עיצור: ססטוס (Σηστός), דמוקריטוס (Δημόκριτος), מילטוס (Μίλητος), אתנאיוס (Ἀθήναιος ). האל"ף תוחלף ב-ה"א בסוף מילה: טיכה (Τύχη), סקיונה (Σκιώνη).
	ה	he	עם spiritus asper ( ῾ ): תיכתב בה"א ללא תוספת יו"ד: הליוס (Ἥλιος ), הסיודוס (Ἡσίοδος), הפייסטוס (Ἥφαιστος ).
Θ θ	ת	th	תוקידידס (Θουκυδίδης), סמותראקה (Σαμοθράκη).
Ι ι	אִי, י	i	עם spiritus lenis ( ᾿ ): בראש מילה ולפני עיצור ייכתב "אי": איליאס (Ἰλιάσ), איסיס (Ἶσις). באמצע מילה תיכתב יו"ד: דוריס (Δωρίς), פוליס (πόλις), טיספרנס (Τισσαφέρνης). לפני ε ייכתבו שתי יו"דים: דייקפלוס (διέκπλους). לפני α תיכתב יו"ד אחת: יאסון (Ἰάσων), דיאפרגמה (διάφραγμα), אפולוניה (Ἀπολλωνία). בראש מילה ולפני ο ו-ω ייכתב "אי": איוניה (Ἰωνία) ולא יוניה. אך באמצע מילה ולפני ο ו-ω תיכתב יו"ד: סטדיון (στάδιον), סקיונה (Σκιώνη).
	הִי	hi	עם spiritus asper ( ῾ ): היפארכוס (Ἵππαρχος), היירון (Ἱέρων).
Κ κ	ק	c	קלימאכוס (Καλλίμαχος), קיפרוס (Κύπρος)
Λ λ	ל	l	לקוניה (Λακωνία).
Μ μ	מ	m	מגנסיה (Μαγνησία), מוסיאון (Μουσεῖον).
Ν ν	נ	n	נאופאקטוס (Ναύπακτος), נאופטולמוס (Νεοπτόλεμος).
Ξ ξ	קס	x	קסרקסס (Ξέρξες), אלקסנדרוס (Ἀλέξανδρος).
Ο ο	אוֹ, וֹ	o	עם spiritus lenis ( ᾿ ): בתחילת מילה ייכתב "אוֹ": אולימפיאס (Ὀλυμπιάς), אודיסאוס (Ὀδυσσεύς). אחרי עיצור תיכתב ו"ו חלומה: טריפוליס (Τρίπολις), מונופתאלמוס (μονόφθαλμος). אחרי תנועה ייכתב "אוֹ": נאופטולמוס (Νεοπτόλεμος), טלאוס (Ταλαός),
	הוֹ	ho	עם spiritus asper ( ῾ ): הומרוס (Ὅμηρος), הומויאוי (Ὅμοιοι).
Π π	פ	p	פ"א דגושה: פילוס (Πύλος).
Ρ ρ	ר	r, rh	ρ בתחילת מילה תמיד בצירוף spiritus asper ( ῾ ), אבל רי"ש תיכתב ללא ה"א אחריה: רגיון (Ῥήγιον) ולא רהגיון, רודוס (Ῥόδος).
Σ σ ς	ס	s	סמירנה (Σμύρνη), קלייסתנס (Κλεισθένης), הרודוטוס (Ἡρόδοτος)
Τ τ	ט	t	טיספרנס (Τισσαφέρνης), טרטסוס (Ταρτησσός),
Υ υ	י	y	באמצע מילה: אייסכילוס (Αἰσχύλος), מיטילנה (Μυτιλήνη).
	הִי	hy	בתחילת מילה מופיעה תמיד עם spiritus asper ( ῾ ): היבריס (ὕβρις), הימטוס (Ὑμηττός).
Φ φ	פ	ph	פ"א רפה: פריגיה (Φρυγία).
Χ χ	כ	ch	כ"ף רפה: כיוס (Χίος), כיירוניאה (Χαιρώνεια).
Ψ ψ	פס	ps	פ"א דגושה: קליפסו ( Καλυψώ).
Ω ω	אוֹ, וֹ	o	עם spiritus lenis ( ᾿ ): בתחילת מילה ייכתב "אוֹ": אוקיאנוס ( Ὠκεανός), אחרי יוטה תיכתב ו"ו חלומה: פניוניון (Πανιώνιον), פנדיוֹן (Πανδίων). אחרי איפסילון ייכתב "אוֹ": אמפיטריאון (Ἀμφιτρύων), אלקטריאון (Ἠλεκτρύων). בין שני עיצורים ובסוף מילה תיכתב ו"ו חלומה: ממנון (Mέμνων), אורופוס (Ωρωπός), לגו (λέγω).
	הוֹ	ho	עם spiritus asper ( ῾ ): הורה (ὥρα).
דיפתונגים
αι	אַי, יי	ae	"אַיי" בתחילת מילה: אייגינה (Αἴγινα ), אייסופוס (Αἰσωπος), אייסכילוס (Αἰσχύλος). "אַי" לפני תנועה: דיקאיוס (Δίκαιος). שתי יו"דים בין שני עיצורים: כיירוניאה (Χαιρώνεια), הפייסטוס (Ἥφαιστος).
αυ	אַוּ	au	אוטונומיה (αὐτονομία), נאוקראטיס (Ναύκρατις), אפידאורוס (Ἐπίδαυροσ).
ει	אֵי, יי	ei	"אֵי" בתחילת מילה: אירנה (Εἰρήνη). שתי יו"דים בין שני עיצורים: פייסיסטרטוס (Πεισίστρατος), קלייסתנס (Κλεισθένης).
ευ	אֶוּ	eu	אֶוּריפידס (Εὐριπίδης), אֶוּבויה (Εὔβοια), פנאומה (πνεῡμα).
οι	אוֹי, וֹי	oe	עם spiritus lenis ( ᾿ ): בתחילת מילה: אויקומנה (οἰκουμένη). באמצע מילה ובסופה ייכתב "וֹי": דלפוי (Δελφοί), סטרטגוי (στρατεγόι), אחרי οι ייכתב "אוֹי": הומויאוי (ὅμοιοι).
ου	אוּ, וּ	u	אוּראנוס (Οὐρᾰνός), פלוטוס (Πλοῡτος), סלינוס (Σελινοῡς).
ηυ	אֵוּ	eu
υι	אוּי, וּי	ui
כפל עיצורים
γγ	נג	ng	אנגלוס (ἄγγελος).
γκ	נק	nk	אנקירה (ἄγκῡρα).
γξ	נקס	nx	ספינקס (Σφίγξ), פלאנקס (φάλαγξ).
ρρ	ר	rh	פירוס (Πύρρος).

שיטת התעתיק של פרופ' אביגדור צ'ריקובר

התעתיק מיוונית עתיקה לפי שיטתו של פרופ' אביגדור צ'ריקובר (היסטוריה כללית, ספר שני: יוון. תל אביב, הוצאת אמנות, 1936):

"את השמות שהשתרשו בשפתנו בצורתם המיוחדת (כגון אַתוּנָה, מוּקְדוֹן, אַפְּלָטוֹן) השארתי בצורתם זו; בכל שאר המקרים מסרתי את השם בהתאם לכתיב שלו ביונית, גם השמות שנכנסו לשפות אירופיות במבטאם הרומי מסרתי לפי המבטא היוני: לפיכך כתבתי "אַיסְכִילוֹס, אַיטוֹלִיָה, דֶלפוֹי, בּוֹיאוֹטִיָה, ולא אֶסכילוּס, אֶטוֹלִיָה, דֶּלְפִי, בֶּאוֹטיָה" וכדומה. שמות הערים הבאים ביונית במספר רבים, מסרתי כמו שהם ביונית (תֶּבַי, תֶּרְמוֹפִּילַי, סִירַקוּסִי) ולא לפי צורת הרבוי בעברית (כגון: תֶבוֹת, תֶרמוֹפִילות). רק לעתים רחוקות ויתרתי על העקיבות לשם הנוחות, כי לא העזתי לכתוב את השמות "פְּלַטִיאָה" וּ"פִּירֵאוּס" בתעתיק מדויק (פְּלַטִיאַי, פִּירַיְאֶוּס) בגלל הגייתם הקשה. את האות היונית υ, אם היא באה בין שני עיצורים (קונסוננטים) מסרתי בּ-י' (כגון ליסנדרוס) ואם היא מהוה חלק מן ההגה המורכב (דיפתונג) ευ , או αυ , מסרתיה בּ-ו' ולא בּ-ב' (אוריפּידס ולא אבריפּידס), והרשות בידי המורה לבטא את ה-ו' כּ-ב' אוֹ כּ-ו' (זֶוס או זֶוּס), כי לשתי ההגיות יסוד בהתפתחות השפה היונית".

ראו גם

• המכלול:תעתיק שמות זרים לעברית
• Transliteration of Greek to the Latin alphabet בוויקיפדיה האנגלית
• אלפבית יווני