לדלג לתוכן

המבצע לפתיחת מצר הורמוז (2026)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
המבצע לפתיחת מצר הורמוז
2026 Strait of Hormuz campaign

המבצע לפתיחת מצר הורמוז הוא מבצע צבאי אווירי שבו החלה ארצות הברית ב-19 במרץ 2026 נגד איראן, במטרה לפתוח מחדש את מצר הורמוז לאחר סגירתו על ידי איראן בתגובה למבצע שאגת הארי.

המבצע הוכרז כחלק מתוכנית שמטרתה לאפשר את חידוש השיט הבין-לאומי על ידי השמדת ספינות חיל הים והרחפנים האיראניים שאיימו לפגוע בכלי השיט העוברים במצר[1][2].

רקע

מבצע זעם אדיר החל ב-28 בפברואר 2026, לאחר שארצות הברית וישראל ביצעו תקיפות אוויריות על מטרות צבאיות איראניות שונות, שכללו גם התנקשות בחייו של עלי ח'אמינאי, המנהיג העליון של איראן. בתגובה, איראן סגרה את מצר הורמוז לספינות זרות. משמרות המהפכה האסלאמיים שידרו אזהרות באמצעות רדיו VHF לכלי שיט במצר, וקבעו כי "אף ספינה אינה רשאית לעבור במצר הורמוז". הצי המלכותי הבריטי אמר כי הסגירה אינה מחייבת מבחינה משפטית, אם כי לא ניתן להבטיח את בטיחותם של כלי השיט העוברי במצר, ולכן מספר ספינות נשארו בנמל או חזרו[3].

ב-2 במרץ 2026, אישרו משמרות המהפכה האיראנים באופן רשמי כי המצר נסגר בפני "מדינות עוינות", מה שמאפשר רק לכלי שיט שאושרו על ידי איראן לעבור. ב-4 במרץ, טענו משמרות המהפכה כי חיל הים האיראני השיג "שליטה מלאה" על המצר[4]. מספר ספינות שאושרו על ידי איראן עברו את המצר גם לאחר סגירתו, רובן ספינות נפט בדרכן לסין והודו, חלקן בליווי צבאי[5][6]. איראן גם איימה להצית כל ספינה אחרת שתעבור במצר[7].

בתגובה לסגירה, הודיע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כי ב-12 במרץ הצי האמריקאי יתחיל ללוות מכליות נפט דרך המצר "בהקדם האפשרי"[8].

ניסיון יצירת קואליציה צבאית

ב-15 במרץ 2026, קרא נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ למדינות המסתמכות על אספקת נפט דרך מצר הורמוז לנקוט בפעולה צבאית כדי להבטיח את חופש השיט באזור. הקריאה הגיעה על רקע מתיחות ביטחונית במצר, המהווה עורק תחבורה קריטי לאספקת האנרגיה העולמית. למחרת, דחו מספר מדינות החברות בנאט"ו, בהן גרמניה, ספרד, איטליה, בריטניה ואסטוניה, את הבקשה למעורבות צבאית ישירה. למדינות אלו הצטרפו גם אוסטרליה, דרום קוריאה, יפן והאיחוד האירופי. גורמים רשמיים במדינות אלו נימקו את החלטתם בהיעדר יעדים אסטרטגיים ברורים ובחשש מהסלמה שתוביל לעימות רחב. בתגובה לעמדה זו, מתח הנשיא טראמפ ביקורת חריפה על בנות בריתה של ארצות הברית. הוא תיאר את החלטתן כמשגה אסטרטגי והצהיר כי ארצות הברית מחזיקה ביכולת לפעול באופן עצמאי ללא סיוע חיצוני[9]. מנגד, ב-18 במרץ, הודיעה איחוד האמירויות הערביות על נכונותה להשתלב במאמץ צבאי בהובלה אמריקאית לאבטחת המצר[10]. ב-19 במרץ, פרסמו חמש מדינות אירופה המרכזיות ויפן הצהרה משותפת שקראה להתנות את אבטחת המצר בכינון הפסקת אש ובהקמת קואליציה ימית רב-צדדית[11]. טראמפ דחה גישה זו, השמיע רטוריקה תוקפנית כלפי נאט"ו וטען כי הארגון איבד מחוסנו ומיכולת ההרתעה שלו ללא התמיכה האקטיבית של ארצות הברית[12].

המערכה

ב-17 במרץ פתח פיקוד המרכז של ארצות הברית בסדרת תקיפות באמצעות חימושים חודרי בונקרים מדגם GBU-72 במשקל 2,270 ק"ג נגד מתקני טילים תת-קרקעיים לאורך החוף האיראני. התקיפה כוונה להשמדת מחסני טילי שיוט ונ"מ שהיו מוגנים בשכבות סלע ובטון[13][14][15]. יומיים לאחר מכן, ב-19 במרץ, הרחיבה ארצות הברית את פעילותה עם פריסת מטוסי A-10 ומסוקי אפאצ'י שנועדו לנטרל כלי שיט מהירים וכטב"מים מתאבדים[16][17]. במקביל, שורת מדינות ובהן צרפת, גרמניה, איטליה, יפן, הולנד ובריטניה, לצד האיחוד האירופי, הכריזו על תמיכה במאמצים הבין-לאומיים לפתיחת המצר לשיט[18][19]. ב-20 במרץ דיווחה איראן על פגיעה נרחבת ב-16 סירות מסחריות בנמל בנדר לנג'ה, אשר לטענתה נשרפו כליל כתוצאה מתקיפות אמריקאיות וישראליות. בתגובה למתיחות, הצהיר הנשיא טראמפ כי האחריות על אבטחת המצר צריכה לעבור לידי המדינות המשתמשות בו, תוך צמצום המעורבות הישירה של ארצות הברית לאחר הסרת האיום[20]. באותו זמן נודע על תגבור כוחות של כ-2,500 נחתים אמריקאים למזרח התיכון, מהלך שעורר השערות בנוגע לאפשרות של השתלטות אמפיבית על האי ח'ארג, שתשתיותיו הצבאיות כבר הופצצו[14]. הקואליציה הבין-לאומית התרחבה ל-22 מדינות, כולל בחריין ואיחוד האמירויות, שחתמו על הצהרה משותפת להבטחת מעבר בטוח במצר[21]. ב-21 במרץ הציב הנשיא טראמפ אולטימטום של 48 שעות לאיראן בדרישה לפתיחה מלאה של נתיבי השיט, תוך איום בתקיפת תחנות כוח איראניות[22]. מנגד, איראן איימה בסגירה מוחלטת של המצר ובפגיעה בתשתיות אנרגיה ומתקני התפלה אזוריים, החיוניים למי שתייה[23]. גורמי אופוזיציה איראניים קראו למקד את הפעילות הצבאית בנכסי המשטר, ולהימנע מפגיעה בתשתיות אזרחיות חיוניות[24].

תגובות

ב-21 במרץ, הזהירו החות'ים בתימן כי יגיבו לכל הסלמה נגד איראן, כולל מאמצים לפתוח מחדש את מצר הורמוז. הם הזהירו במפורש את שתי המדינות הערביות המציעות להצטרף למבצע מצר הורמוז – בחריין ואיחוד האמירויות הערביות – כי הן "יהיו הראשונות להפסיד בקרב הזה"[25].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ Kevin Gordon; David S. Cloud; Lara Seligman (2026-03-20). "U.S. War Planes and Helicopters Kick Off Battle to Reopen Hormuz". The Wall Street Journal.
  2. ↑ Kevin Liptak; Alayna Treene; Zachary Cohen; Natasha Bertrand; Jim Sciutto (2026-03-20). "US furiously seeks to avert potential monthslong closure of Strait of Hormuz". CNN.
  3. ↑ "Iran closes Strait of Hormuz after US-Israel strikes, reports say". The Independent. 2026-02-28.
  4. ↑ "Iran's IRGC say they have 'complete control' over Strait of Hormuz". The Times of Israel. AFP. 2026-03-04. ISSN 0040-7909.
  5. ↑ "Iran is Making Unimpeded Use of the Strait of Hormuz". The Maritime Executive. 15 במרץ 2026. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ↑ "India and Pakistan Offering Escorts as Ships Pass Through Strait of Hormuz". The Maritime Executive. 16 במרץ 2026. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ↑ "Iran threatens to set ships on fire if they enter Strait of Hormuz". Global News.
  8. ↑ Kimball, Spencer (2026-03-12). "Energy Secretary Wright says U.S. 'not ready' to escort oil tankers through Strait of Hormuz yet". CNBC.
  9. ↑ Holland, Steve (17 במרץ 2026). "Trump says NATO's refusal to help on Iran is "very foolish mistake"". Reuters. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ↑ "Israel Iran War: UAE could join any US-led effort to secure Strait of Hormuz, says senior official". The Economic Times. 2026-03-18. ISSN 0013-0389.
  11. ↑ "As U.S. Applies Force in Hormuz, European Powers Support Post-War Security". The Maritime Executive. 19 במרץ 2026. readiness to contribute to appropriate efforts to ensure safe passage through the strait {{cite web}}: (עזרה)
  12. ↑ "Trump calls NATO "cowards" over lack of support in Iran war". Reuters. 20 במרץ 2026. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ↑ "U.S. Hits Iran's Antiship Missile Sites in the Strait of Hormuz". The Maritime Executive. 17 במרץ 2026. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ 14.0 14.1 Cooper, Luke BroadwaterHelene; Washington, Eric Schmitt (2026-03-20). "A Look at the Escalating Battle for the Strait of Hormuz". The New York Times. ISSN 0362-4331.
  15. ↑ "CENTCOM: US strikes Iranian missile site in Strait of Hormuz | The Jerusalem Post". The Jerusalem Post | JPost.com. 2026-03-18.
  16. ↑ Schmitt, Eric (2026-03-20). "U.S. Military Ramps Up Assaults on Iranian Drones and Vessels to Clear Strait of Hormuz". The New York Times. ISSN 0362-4331.
  17. ↑ "US deploys A-10s, Apaches to reopen Strait of Hormuz". The Jerusalem Post. 2026-03-20.
  18. ↑ "Cinco países europeos y Japón se abren a contribuir a los esfuerzos para garantizar el paso por Ormuz". infobae (בספרדית). 2026-03-19.
  19. ↑ "La Unión Europea avaló que algunos países contribuyan a desbloquear el estrecho de Ormuz". infobae (בספרדית). 2026-03-20.
  20. ↑ Rasgon, Adam; Schmitt, Eric; Regalado, Francesca; Levenson, Michael (2026-03-20). "U.S. Attacks Iranian Targets to Try to Open Strait of Hormuz". The New York Times. ISSN 0362-4331.
  21. ↑ "Update from Euan Ward". The New York Times. 2026-03-21. ISSN 0362-4331.
  22. ↑ "Update from David E. Sanger". The New York Times. 2026-03-22. ISSN 0362-4331.
  23. ↑ "Iran threatens to 'completely' close Strait of Hormuz and hit power plants after Trump's ultimatum". AP News. 2026-03-22.
  24. ↑ "Exiled prince Pahlavi urges US, Israel to spare Iran civilian infrastructure". www.iranintl.com. 2026-03-22.
  25. ↑ Magdy, Samy (21 במרץ 2026). "Houthi rebels say they will respond to any escalation against Iran". AP News. {{cite web}}: (עזרה)

המבצע לפתיחת מצר הורמוז (2026)43232566Q138750837

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=המבצע_לפתיחת_מצר_הורמוז_(2026)&oldid=3759211"