לדלג לתוכן

המצור הימי של ארצות הברית על איראן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

ערך זה מתעדכן מוויקיפדיה העברית, ושינויים מקומיים ידרסו. נא לא לבצע עריכות, מלבד סינון תוכן והסרת תמונות.

ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

ערך זה מתעדכן מוויקיפדיה העברית, ושינויים מקומיים ידרסו. נא לא לבצע עריכות, מלבד סינון תוכן והסרת תמונות.

המצור הימי של ארצות הברית על איראן
מערכה: משבר מצר הורמוז
מלחמה: מבצע זעם אדיר
סוג העימות מבצע צבאי
תאריכים 12 באפריל 2026 – הווה (5 ימים)
עילה קריסת הסכם אסלאמאבאד
הצדדים הלוחמים

ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית

איראןאיראן איראן

מנהיגים
ארצות הבריתארצות הברית דונלד טראמפ  איראןאיראן מוג'תבא ח'אמנאי 
מפקדים
כוחות

המצור הימי של ארצות הברית על איראן, באמצעות חסימת מצר הורמוז לתנועת כלי שיט לאיראן וממנה, הוטל על ידי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ב-12 באפריל 2026, בעקבות קריסת המשא ומתן במהלך הסכם הפסקת האש שנחתם באסלאמאבאד לאחר מבצע שאגת הארי.[1] המצור נכנס לתוקף ב-13 באפריל, 17:00 שעון ישראל.[2]

רקע

ערך מורחב – הסכם אסלאמאבאד (2026)

ב-28 בפברואר 2026 פתחו חילות האוויר של ארצות הברית וישראל במבצע צבאי נגד איראן. לאחר קרוב לארבעים ימי לחימה, ב-7 באפריל 2026, הודיע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על הפסקת אש בת שבועיים עם איראן, במהלכם יתנהל משא ומתן בין המדינות בתיווך פקיסטן, על מנת להגיע להבנות ולהפסקת אש קבועה.

ב-12 באפריל הודיע סגן נשיא ארצות הברית, ג'יי. די. ואנס, כי השיחות כשלו, והוא חזר עם צוות המשלחת האמריקאית לארצות הברית.

המצור

הכרזה על המצור

באותו היום, 12 באפריל, הנשיא טראמפ טען כי איראן מבצעת 'סחיטה עולמית' בסגירת מצר הורמוז,[3] לאחר שהבטיחה שתפתח את המצר.[4]

אופי המצור

טראמפ הורה לחיל הים של פיקוד מרכז לאתר "כל כלי שיט במים בין-לאומיים ששילם אגרה לאיראן", ולעוצרו. עוד הורה על השמדת המוקשים הימיים שהאיראנים הניחו במצר, וכן על השמדת כל איום איראני על חופש השיט או תנועת אוניות מלחמה אמריקאיות במצר.[5][6]

המצור צפוי להתבצע באמצעות אכיפה של נושאת המטוסים אברהם לינקולן והמשחתות הנלוות אליה, שיאכפו אי תנועה של אוניות סוחר הקשורות לאיראן. במקביל, על מנת למנוע שיתוק מוחלט של הסחר, ארצות הברית הקימה מנגנון ביטוח בשווי 40 מיליארד דולר, שנועד לתת משענת ביטוחית עבור מכליות נפט שתבחרנה להמשיך להפליג במצר על אף הסיכון המוגבר שבדבר.[7]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

המצור הימי של ארצות הברית על איראן43076664Q139266047