לדלג לתוכן

GBU-72

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
GBU-72
מידע בסיסי
ייעוד פצצה מפצחת בונקרים
מדינת מקור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
יצרן בואינג
מלחמות ומבצעים
מפעילים

חיל האוויר של ארצות הברית

חיל האוויר הישראלי
ממדים
אורך 4.6 מטר
קוטר 570 מ"מ
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי BLU-109 או BLU-137/B
הנחיה JDAM
ניווט GPS, INS

GBU-72 (ראשי תיבות של: Guided Bomb Unit-72; שם נוסף: Advanced 5K Penetrator (A5K)) היא פצצה מונחית לייזר המוטלת ממטוס ומכונה "מפצחת בונקרים" בשל יכולתה לחדור ולפוצץ בונקרים מחופרים בתוך האדמה[1].

היסטוריה

פיתוח ובחינת הפצצה בוצעו בבסיס חיל האוויר האמריקאי אגלין (Eglin Air Force Base).

במסגרת הניסויים נערכו בדיקות קרקעיות, שכללו פיצוץ ראש הקרב בתוך מתקנים מבוצרים לצורך מדידת עוצמת הפגיעה והשפעותיה, לצד ניסויי טיסה שנועדו לבחון את שחרור הפצצה מהמטוס ואת יכולות ההנחיה שלה.

שלב הניסויים הראשוני הסתיים באוקטובר 2021 ולאחריו עבר הפרויקט לשלב ניסויי אינטגרציה וניסויים מבצעיים במהלך שנת 2022.

שימוש מבצעי

בשנת 2024 הפצצה שימשה בתקיפות אמריקאיות בתימן נגד מתקנים תת-קרקעיים במסגרת המשבר בים האדום.

ב-18 במרץ 2026 ארצות הברית תקפה לראשונה בפצצות מסוג GBU-72 אתרי טילי חוף-ים בקו החוף של איראן בסמוך למצר הורמוז.[2][3]

מאפיינים

פצצת ה-GBU-72 שוקלת כ-2,300 ק"ג ומיועדת לחדירה למטרות מבוצרות כגון מתקנים תת-קרקעיים, בונקרים ואתרים מחוזקים[4][5].

הפצצה מבוססת על מערכת JDAM ומשלבת בתוכה מערכת ניווט לוויינית (GPS) ומערכת ניווט אינרציאלית (INS)[6].

מבנה הפצצה דומה לגרסה מוגדלת של GBU-31, והיא כוללת ראש קרבי חודר מסוג BLU-109 או BLU-137/B.

הפצצה מצוידת בסנפירי ייצוב (כנפונים אווירודינמיים), שתפקידם לייצב את מסלולה באוויר ולאפשר שליטה מדויקת עד לפגיעה במטרה.

ה-GBU-72 יכולה להיות מוטלת ממספר מטוסים וביניהם רוקוול B-1 לנסר, מקדונל דאגלס F-15E סטרייק איגל, מקדונל דאגלס F-15 איגל.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא GBU-72 בוויקישיתוף

הערות שוליים

GBU-7242985707Q130611278