הישיבה בשוראן
 | |
| תמונה קבוצתית של תלמידי הישיבה, קיץ ה'תרע"ב | |
| ישיבה | |
|---|---|
| תקופת הפעילות | ה'תרס"ו (1905) – ה'תש"ג, בעקבות מלחמת העולם השנייה |
| מגמות | לימוד גמרא בגירסא ובעיון, הוראה, שולחן ערוך ועוד |
| בעלי תפקידים | |
| ראש הישיבה | רבי מאיר לייב פרייא |
| מיקום | |
| מיקום | שוראני, סלבוקיה |
הישיבה בשוראן (או בשמה הרשמי שוראני) הייתה ישיבה תורנית מרכזית ומהמפורסמות בהונגריה, שהוקמה על ידי רבי מאיר לייב פרייא ופעלה בשוראני, במערב סלובקיה. ראש הישיבה היה רבי מאיר לייב פרייא, ובתחילתה הוא מסר בה שיעורים. בהמשך, הצטרף לצוות הניהול בנו, רבי ישעיה פרייא.
היסטוריה
בשנת ה'תרס"ו (1905), לאחר מינויו לרבה של שוראני, הקים רבי מאיר לייב ישיבה בעיר, שמנתה בתחילתה כ-15 בחורים, ובמהלך השנים גדלה כאשר בשיאה הגיעה ללמעלה מ-300 תלמידים[1]. תחילה הישיבה פעלה בצמצום, כאשר התלמידים אוכלים וישנים אצל משפחות הקהילה בעיר, ושומעים במשך היום שיעורים מרבי מאיר לייב. אך לאחר מכן, הישיבה פותחה והורחבה, ובשנת ה'תרע"ח אף נבנה בנין חדש לישיבה שכלל חדר אוכל (שכונה בתואר "מנזא"), דבר שהיווה חידוש באותם ימים. רבי מאיר לייב ניהל את הישיבה במשך כ-40 שנה, והיה אחראי גם על מצבה הכלכלי, ואף היה משלם את הגירעונות שנוצרו מכספו הפרטי, על אף תמיכה כלכלית שקיבלה הישיבה מקרנות שונות (כדוגמת קרן ד"ר מרדכי זאב חבקין מארצות הברית ועוד).
התלמידים חויבו לאכול בחדר האוכל ולשלם על האכילה לקופת הישיבה, על מנת לכסות את הוצאות הישיבה[2].
בנושא התשלום, הונהג בישיבה כלל לפיו תלמיד שלמד במשך כ-6 שנים (שנקראו "זמנים") ושילם במשך השנים כסף לקופת האוכל, היה פטור מלשלם על לימודיו החל מהשנה השביעית. כלל זה היווה למעשה כפרס ועידוד לתלמידים ללמוד בישיבה במשך זמן רב[3].
בשנת ה'תש"ג (1943), בעקבות מלחמת העולם השנייה, נסגרה הישיבה, ובני קהילת שוראן, בראשות רבי מאיר לייב, נלקחו למחנה ההשמדה באושוויץ, שם נרצחו על ידי הנאצים.
מאפייני הישיבה
מאפיינים לימודיים
הישיבה התאפיינה בלימוד ברמה גבוהה ביחס לישיבות אחרות באותה תקופה, הן מצד הלימוד והן מצד המבנה. צורת הלימוד הייתה באופן של התעלות והתעמקות בלימוד, וניתוק עצמי מנושאים שונים במהלך הלימוד. כך למשל, ראש הישיבה, רבי מאיר לייב הזהיר את תלמידיו שלא יתעסקו בנושאים שונים כדוגמת ספורט, ובאחת הפעמים בעת שדרש, אף הזהיר שתלמיד שיתעניין בספורט עליו להסתלק מהישיבה[4].
כפי שהיה מקובל בישיבות ההונגריות, גם בשוראן למדו שיעור רגיל, ובו היו גורסים את הדף, ושיעור עיון, שבו היו מתעמקים בדף. בשיעור הרגיל היה הספק של שני דפי גמרא, עם פירוש רש"י, תוספות ומהרש"א. על המסכתות שנלמדו בישיבה נמנו מסכת שבת, חולין, כתובות, עבודה זרה ועוד. את השיעורים מסר ראש הישיבה, רבי מאיר לייב, בימי ראשון שני ושלישי, בשעות אחר הצהריים.
בשנות ה-30, צמחה הישיבה באופן משמעותי, אז התקיים שיעור עיון על ידי רבי מאיר לייב. בשיעורי העיון היו נלמדות סוגיות מפורסמות ושונות, כדוגמת סוגית בני בתירא, סוגית רבי חנינא סגן הכהנים, סוגית ריחא מילתא, סוגית טיפת חלב ועוד. בכדי להקל על הלימוד בישיבה, כבר בשנות ה-20 החלו להדפיס במכונת כתיבה את מפרשי הגמרא. רק בשנות ה-30, החלו להדפיס את הפירושים במכונת דפוס מערכתית.
בימי רביעי וחמישי, היה מלמד רבי מאיר לייב שיעורים בשולחן ערוך ובחלק יורה דעה. בהמשך, החליפו בנו רבי ישעיה. הבחינות על השיעורים בגירסא ובעיון התקיימו בדרך כלל בימי שישי.
מאפיינים חברתיים
בנושא החברתי, התאפיינה הישיבה בארגונים שהקימו התלמידים, כדוגמת ארגון תרופות, תספורת, ועוד. במטרה לעודד את התלמידים, נהגה הישיבה להעניק פרסים כספיים לתלמידים מצטיינים, דבר שנעשה לראשונה בישיבות בהונגריה. האירועים בהם הוענקו הפרסים, דווחו בכלי תקשורת רבים של אותה תקופה בשל החשיבות והייחודיות של האירוע[5].
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- רבי יהודה לייב פרייא, שבט המישור, גראסווארדיין, ה'תש"ג, באתר אוצר החכמה
- אביגדור קצבורג, רבי מאיר לייב פרייא, בתוך: אהל עולמים, ירושלים, ה'תשכ"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- עולם בפני עצמו, בתוך: אלה אזכרה, ניו יורק, ה'תשט"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
הערות שוליים
- ^ רבי יהודה לייב פרייא, שבט מישור, עמ' ד', באתר אוצר החכמה.
- ^ אברהם פוקס, ישיבות הונגריה בגדולתן ובחורבתן, עמ' 97, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ אלה אזכרה, עמ' 231, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ רבי יהודה לייב פרייא, שבט המישור, דף צ"ז, ע"א - ע"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ אביגדור קצבורג, אהל עולמים, עמ' כ"ט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).