ספר (פוליטיקה)
סְפַר הוא מונח פוליטי וגאוגרפי המציין אזור בסמוך לגבול או מעבר לו, אשר רמת השליטה או ההשפעה התרבותית, החברתית והפוליטית בו, שונה מאשר באזורים אחרים. החברות המתפתחות באזורים אלה קרויות חברות ספר.
בהיסטוריה של כיבוש וההתיישבות בארצות הברית ובמדינות אחרות, קיים פרק של התיישבות וכיבוש הספר, או האזור אשר עדיין לא יושב על ידי מתיישבים ממוצא אירופי.
הספר בארצות הברית
בארצות הברית השימוש במונח (באנגלית: Frontier) התייחס להשפעת האזור שבו עדיין לא התיישבו תושבים ממוצא אירופי על ההתיישבות. ככל שהחלוצים נעו אל תוך אזור הספר הם השתנו בצורה משמעותית כתוצאה מהמפגש. ההיסטוריון פרדריק ג'קסון טרנר קרא לתהליך זה "חשיבות הספר" (1893) וטען כי התחושה כי קיימת אדמה בלתי מוגבלת באזור הספר הובילה לתחושה פסיכולוגית של אפשרויות בלתי מוגבלות, שהשפיעו על אופטימיות, תחושת כיוון, השלת המגבלות שנוצרו בחברות אחרות בשל המחסור באדמות ובזבוז משאבי טבע.
מאז ניתוחו של טרנר נתפס הספר כמעצב תרבות חדשה, ובמסגרתה הטיפוס האנושי ששם התואר "אמריקני" נגזר ממנו: אינדיבידואליסט, דמוקרטי, בעל יוזמה, תחרותי, הרפתקן. את העימותים התרבותיים שהתחוללו בספר ראה טרנר כגורם עיקרי בעיצוב דפוסי הממשל, בחיזוק הפדרליזם, ביחס לשאלת העבדות, ויותר מכך - ביצירת אתוסים, דמויות והלכי רוח המהווים את יסודות התרבות האמריקנית. חוקרים והוגים רבים חיזקו את עמדתו, ולעומתם ביטאו רבים אחרים גישות מאזנות, המפחיתות מחשיבות הספר בעיצוב תהליכים ומוסדות אלו. נטען כי למוסדות הפוליטיים, הכלכליים והחברתיים המבוססים במזרח הייתה השפעה רבה על עיצוב מקביליהם במערב, והשפעתה של חוויית הספר על עיצוב מוסדותיהם של המתיישבים לא הייתה כה רבה. טענה נוספת, הנגזרת מהראשונה, היא שהעימות בין שתי התרבויות שהתקיימו במקביל בברית - תרבות הצפון ותרבות הדרום - השפיע באופן מכריע על התפתחות התרבות בספר והכתיב את אימוץ שתי התרבויות המזרחיות האלו בספר.
לעומת טענות אלו, טוענים המצדדים בתאוריה של טרנר שאמנם תושבים מהמזרח הביאו את מוסדותיהם החברתיים איתם מערבה, אך תהליך זה נמשך בהסתגלות והתאמה של אותם תושבים לתנאי המחיה במערב. הסתגלות זו יצרה את אותו טיפוס אנושי חדש שמתאר טרנר, ובהדרגה הביאה התעצמותו הדמוגרפית לדומיננטיות שלו גם בפוליטיקה של הברית.
ההתיישבות בספר שינתה את אופיים של הצפון והדרום, ולכן כל פשרה שהגיעו אליה הצדדים בקשר להתפשטות לספר לא החזיקה מעמד. הפשרה ענתה על צורכי החברות כפי שהיו קיימות בעת הפשרה, אך ההתפשטות שהפשרה נועדה להסדיר, שינתה את החברות עצמן. בשל כך חדלה הפשרה לענות על צורכיהם של שני הצדדים, ונוצר הצורך בגיבוש פשרה חדשה בין נציגי הצפון והדרום בסנט. תהליך זה חזר על עצמו מקבלת החוקה ועד מלחמת האזרחים: פשרת שלוש החמישיות ב-1787, פשרת מיזורי ב-1820, קו מייסון-דיקסון בין מדינות העבדות למדינות החירות שנקבע ב-1832, פשרת וילמוט ב-1846 (אנ'), פשרת 1850, חוק קנזס נברסקה, 1854, ופשרת קריטנדן ב-1860.
הנשיא פרנקלין פירס (1852-1856) ביקש לגרום לשאלת העבדות לדעוך. הוא איכלס את הקבינט בתומכי העבדות ושולליה בניסיון להגיע למדיניות מאוזנת. עם זאת, גישתו לספר הייתה התפשטותית במוצהר, ובכך החיש את התפרצות הסכסוך, שכן כך נוספו טריטוריות שעמדו לקבל מעמד של מדינה ולהצטרף לברית, ועל ידי כך הוחש הצורך להכריע בשאלת העבדות.
הספר השפיע על תהליך זה של מחלוקת, פישור ומחלוקת מחודשת בכך שההתפשטות המתמדת של ארצות הברית אל תוכו יצרה שינוי מתמיד במאזן הכוחות בין המדינות ללא העבדות, בצפון, ומדינות העבדות, בדרום. שינוי מתמיד זה ועלייתו הדמוגרפית והתעשייתית של הצפון הביאה לניסיונות של מדינות הדרום להגביל את כוחן של מדינות הצפון במוסדות הפדרליים ולבסוף לפרוץ מלחמת האזרחים.
כיום ממלא הספר ממלא תפקיד חשוב מאד בתרבות ארצות הברית ושירים, ספרים, מערבונים וסדרות טלוויזיה נוצרו בהשראת תרבות הספר.
הספר בתקופת המלחמה הקרה
בתקופת המלחמה הקרה, האזורים שבקרבת מסך הברזל באירופה נראו לעיתים קרובות כאזורי ספר פוליטי, בשל הקירבה לאויב הפוליטי ותחושת הסיכון התמידי שבקירבה לגבול.
התייחסויות בספרות
בכתביו של הסופר ג'.ר.ר. טולקין נקראת הממלכה רוהאן בשם "הספר" על ידי תושביה.
ראו גם
