הגנה מפני כטב"מים

הגנה מפני כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים) היא מרכיב חשוב במערכי ההגנה האווירית של מדינות במאה ה-21. ככל שגדל השימוש בכטב"מים כך גבר החשש במדינות שונות מפני שימוש עוין בהם, והחל פיתוח של אמצעי נ"מ ייעודיים כנגדם.

נהוג לחלק את התחום לפי תכלית ההגנה (כלומר, על מה רוצים להגן), לפי שלבים שונים של העסקת הכטב"ם התוקף ולפי הטכנולוגיות השונות שהן נעשה שימוש. ראשית, ככל האפשר, יש לאסוף מודיעין על האיום, הן ברמה הטכנית והן ברמה הארגונית - כולל מאיפה צפוי שהוא יגיע, באיזה גובה ובאיזה מהירות, מהם נתיבי התקיפה הצפויים ומהן המטרות שאליהן הכטב"ם התוקף ינסה להגיע. שנית, ככל שאפשר, יש לשלב מרכיב של סיכול התקיפות עוד טרם שהכטב"ם משוגר למשימתו - על ידי תקיפת אמצעי השיגור ו/או מפתחי הכטב"ם, מפעילי הכטב"ם ובמידת האפשר, קודם לכך, את מפעלי הייצור, ההרכבה ו/או נתיבי ההברחה אל הארגון או המדינה שמשגרים את הכטב"ם לעבר המדינה הנתקפת.

• שלב הגילוי. בשלב זה המשימה היא לגלות את הכטב"ם, מיקומו, המהירות שלו, הגובה וכדומה. בשלב זה יש בדרך כלל, חמש משפחות טכנולוגיות עיקריות:

  מכ"ם.

  מערכות גילוי אלקטרו-אופטיות.

  מערכות גילוי אקוסטיות.

  מערכות גילוי המבוססות על גילוי קרינת רדיו (RF).

  מערכות גילוי המבוססות על פרימת פרוטוקולי התקשורת בין הרחפן לשלט שלו, ככל שיש תקשורת כזו.

• שלב הזיהוי, בדרך כלל, שיגורי כטב"ם ורחפנים יתבצעו במהלך לחימה ובהתאם, סביבת הפעולה תכלול מספר גדול של כלי טיס מאוישים, כטב"ם של הצד המגן, מסוקים, כלי טיס אזרחיים וכדומה ובהתאם, אחת הסוגיות היותר קשות היא זיהוי המטרות - גם לאחר שהתגלו, כדי לוודא שלא מפילים כלים עמיתים - צבאיים או אזרחיים. אמצעי הזיהוי יכולים לכלול:

  מערכות זיהוי עמית טורף צבאיות - זע"ט - IFF.

  מערכות זיהוי אלקטרוניות בתקן אזרחי - RID.

  מערכות זיהוי אלקטרואופטיות.

  מערכות זיהוי אקוסטיות.

• שלב הפלת הכטב"ם העוין. שלב זה יכול להתבצע על ידי מספר "משפחות של פתרונות" ובכללן:

  מערכות לוחמה אלקטרונית (ל"א), מערכות אלו נקראות גם לעיתים "מערכות הגנה רכה". נוהג לחלק את סוג הפתרונות הזה לכמה משפחות כלליות:

  מערכות לוחמה אלקטרונית הפועלות נגד היכולת של הכטב"ם לקלוט לוויני נווט (GNSS).

  מערכות לוחמה אלקטרונית הפועלות לשיבוש האותות המשודרים ונקלטים בין הכטב"ם למפעיל שלו.

  מערכות מתחום לוחמת הסייבר שכוללות יכולת "להזריק קוד" ו/או לתת "פקודות" לכטב"ם על ידי התחזות לפקודות חוקיות והסטתו או הפלתו.

  מערכות הגנה קשה - כלומר, כאלו שכוללות:

  מערכות היורות קליעים לעבר המטרות - כמו מקלעים או נשק קל ממגוון סוגים.

  מערכות היורות "מיירט קינטי" לעבר המטרה - מטילים כמו "כיפת ברזל" ועד ל"רחפנים מיירטים" ואפילו "רחפני-רקטה" מהירים שמפילים את המטרה על ידי זה שהם מתנגשים בה ו/או מטילים לעברה רשת.

  מערכות המפעילות "פולס אלקטרו-מגנטי חזק" לעבר הכטב"ם התוקף - פולס שמשרה זרם/ מתח גבוהים על המעגלים הפנימיים של הכטב"ם ושורף אותם. למערכות אלה יש יתרון בכך שהם פועלות בו-זמנית על "מרחב" מסוים ולכן הן יעילות גם מול נחילי כטב"ם. מצד שני, ככל הידוע, למערכות כאלה יש טווח השפעה מצומצם יחסית.

  מערכות המפעילות לייזר רב עוצמה לעבר המטרה ו"שורפות" אותה/ מייצרות בה חורים, עד לנפילתה.

  אמצעים מסורתיים כמו מטוסי קרב המצוידים בטילים, רקטות ותותחים, מסוקי קרב, מסוקי סער שמותקנו במיוחד לצורך זה ובעתיד, אולי גם, מל"טים שיותאמו לצרכים אלה.

• מיגון, אמצעים ומערכות להגנה פסיבית - למשל, כיסוי המטרות שעלולות להיתקף ברשתות פלסטיק/ חומרים מרוכבים או מתכת ו/או מיגון המטרות באמצעות "פלטות בטון".
• התרעה. ההסתברות להיפגעות של אנשים תלויה מאוד השאלה אם הם עומדים חשופים או שהם מאחורי מחסה, או לכל הפחות, שוכבים על הקרקע. יש גם משמעות ניכרת לכמות הנפגעים, אם יש התקהלות גדולה של אנשים חשופים ומכיוון שכך יש חשיבות גדולה להתרעה שתאפשר לאנשים להתפזר ולתפוס מחסה, או לכל הפחות להישכב על הקרקע. מכיוון שכך, יש חשיבות גדולה למתן התרעה למקומות פגיעים, גם אם אין ידיעה ברורה היכן הכטב"ם הולך לפגוע.

בדרך כלל, שיטת ההגנה תלויה בשאלה על מה מנסים להגן והגנה יעילה תחייב מספר שכבות הגנה שונות ולעיתים יתירות. נהוג לחלק את התחום להגנה על גבולות, הגנה על כוחות צבא מתמרנים, הגנה על בסיסי צבא, הגנה על תשתיות אזרחיות, הגנה על תשתיות קריטיות (כמו תחנות כוח), הגנה על סמלי שלטון, הגנה על יישובים והגנה על ערים גדולות. לכל אחת מהתכליות האלה יש מאפיינים אחרים ופתרונות אחרים שנדרש להתאים אותם לאילוצים השונים ולדרישות השונות.

ארצות הברית

אחד מהפרויקטים הבולטים בתחום כיום הוא ה-HEL MD, קיצור של High Energy Laser Mobile Demonstrator, פרויקט משותף לצבא ולחברת בואינג. ה-HEL MD הוא נשק לייזר המותקן על רכב כבד, ומטרתו להפיל כטב"מים, וגם רקטות, פגזי ארטילריה ופצצות מרגמה ועוד. בואינג הודיעה כי המערכת נוסתה והצליחה להפיל כטב"מים ופגזי מרגמה בקוטר 60 מ"מ באתר הניסוי בפלורידה.

ארצות הברית ממשיכה בחיפוש אחר הפלטפורמה היעילה ביותר כדי ליירט כלי טיס בלתי מאוישים החודרים לשטחה וכדי להגן על גבולותיה. מהנדסים במרכז למחקר, פיתוח והנדסה של צבא ארצות הברית בניו ג'רזי, Picatinny Arsenal, הדגימו בהצלחה פלטפורמה חדשה נגד כטב"מים, במסגרתה יורטו שני כטב"מים ממרחק של קילומטר אחד. נשק זה משלב שני תותחי Bushmaster 50 מ"מ אשר מותקנים על למשאית צבאית טקטית כבדה (HEMTT). הסוללות הללו יורות עשרה צרורות קליעי פלדה עטופים בסגסוגות טנטלום-טונגסטן, המשמידים את המטרה המתקרבת (כטב"ם, פצצת מרגמה או טיל). הקליעים של הנשק יכולים להיות מונחים באופן פאסיבי בעודם באוויר, תוך שימוש באותות מכ"ם, על מנת לוודא כי הם יפגעו במטרתם. ההדגמה הסופית של השק זה בוצעה בסוף חודש אוגוסט 2015, ובמהלכה יירטה המערכת כטב"מים מדגם Griffon Outlaw.הנשק נמצא בשלב האבטיפוס.

בריטניה

בעשור השני של המאה ה-21 הועלו חששות רבים על ידי מומחי ביטחון כי טרוריסטים עלולים להשתמש בכטב"מים המכילים חומרי נפץ על מנת לתקוף אזורים ציבוריים. שלוש חברות טכנולוגיה בריטיות, Blighter Surveillance Systems, Chess Dynamics ו-Enterprise Control System שילבו כוחות כדי לפתח מערכת הגנה משולבת מפני מל"טים (AUDS) כדי ללחום באיום הגובר והולך אותו מציבים הרחפנים והכטב"מים הזעירים.

לפי Yahoo Finance, מערכת ההגנה המשולבת מפני מל"טים משלבת מכ"ם, מערכת אלקטרו-אופטית מיוצבת מתוצרת Chess Dynamics, מצלמות אינפרא אדום ואור יום ומערכות מחשב נוספות. מטרת המערכת החדשה לגלות, לעקוב, לסווג ולנטרל כטב"מים בטווח של עד 8 ק"מ. מערכת ה-AUDS יעילה גם כנגד מל"טים זעירים. לפי צוות ה-AUDS, הטכנולוגיה נבדקה היטב בקוריאה הדרומית, לאורך 250 הק"מ של האזור המפורז, שם התקינו מערכות מכ"ם של חברת Blighter לפני מספר שנים. במרץ 2015, צוות ה-AUDS השתתף בניסויים של מגוון ספקים בצרפת. בניסויים אלה זכתה המערכת הוכחה מוצלחת בגילוי ונטרול מגוון של כטב"מים זעירים, קומפקטיים וסטנדרטיים. מערכת ה-AUDS מיועדת להגן מפני פעולות כטב"מים באזורי גבול מרוחקים או באזורים עירוניים. ניתן להפעיל אותה מעמדה נייחת או מפלטפורמה ניידת.

המשטרה הבריטית מתכננת גם לעשות שימוש בטכנולוגיית איתור ושיבוש כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים) באירועים ציבוריים גדולים אשר נתונים תחת סיכון של מתקפת טרור. מערכת ההגנה נגד כטב"מים עושה שימוש במצלמות על מנת לאתר כטב"מים, ואם יש בכך צורך, היא יכולה לשבש את אותות הרדיו שבעזרתם נשלטים כלים אלה תוך 15 שניות בלבד.

בעוד הטכנולוגיה נראית מבטיחה, הפתרון הזה אינו חסין לגמרי מבעיות. מערכות אוויריות בלתי מאוישות מתקדמות, מהסוג שטרוריסטים צפויים לרכוש, יכולים לטוס ולבצע משימות באופן חצי-אוטונומי או אוטונומי לגמרי. יתרה מזאת, עם מספר שינויים שייעשו בהם, הכטב"מים בהם נעשה שימוש יוכלו בקלות לתקשר על גבי תדרים שאינם מהווים מטרה לשיבוש. על מנת להבטיח כראוי שלא נעשית תקשורת רדיו עם כטב"מים בשום אופן, המשטרה תצטרך לשבש את התקשורת בכל תדרי הרדיו כולם. פעולה כזו עלולה לגרום לכך שהמוני אנשים יאבדו את היכולת להשתמש בטלפונים הניידים שלהם.

יפן

משטרת טוקיו פרסמה כי החלה להפעיל רחפן גדול שמצויד ברשת גדולה, להתמודדות עם רחפנים מאיימים שמפעיליהם עוברים על החוק. הרחפן של משטרת טוקיו הוא מדגם Spreading Wings S900 הגדול שיכול לשאת גם את הרשת וגם את רחפני הצילום הנפוצים בשוק. הפתרון הזה יעיל רק נגד רחפנים קטנים.

ישראל

לישראל מערכות הגנה אווירית מבצעיות שמסוגלות ליירט גם כטב"מים. מערכות אלה כוללת את כיפת ברזל וסוללות MIM-104D פטריוט ("יהלום") משודרגות. במבצע צוק איתן הפילה סוללת "יהלום" של מערך ההגנה האווירית שני כטב"מים ששיגר חמאס, ומאוחר יותר יירטה סוללת "יהלום" אחרת כטב"ם שחדר מסוריה. במבצע שומר החומות יירטו סוללות "כיפת ברזל" מספר כטב"מים מדגם אבאביל שחדרו מעזה לישראל. בנוסף לכך, יורט כטב"ם איראני שחדר לישראל באזור בקעת הירדן. במרץ 2021, זוג מטוסי "אדיר" (F35), הפילו כטב"ם ששוגר מאיראן.

בנוסף ישראל מפתחת מערכת בשם drone guard שאמורה לשבש את פעילות הטיסה של הכטב"ם ולגרום לו להיכבות ולבצע נחיתת אונס או לחזור לנקודת ההתחלה. בנוסף, מפותחות מערכות ליירוט כטב"מים בלייזר כגון מגן אור ולהב אור.

במסגרת הלחימה בחזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל יירטה ישראל כטב"מים רבים ששיגר חזבאללה. רוב הכטב"מים יורטו על ידי מערכת כיפת ברזל. כטב"מים שחמקו ממערך ההגנה האווירית יורטו על ידי מסוקי ה-AH-64 אפאצ'י. כטב"מים ששוגרו ממדינות רחוקות כגון תימן, עיראק או איראן יורטו גם על ידי מטוסי קרב. כתחקיר מהמלחמה, הוחלט שתחום ההגנה מפני כטב"ם מחייב שיפור. החזבאללה הצליח לתקוף עם כטב"ם נפץ את בסיס האימונים של חטיבת גולני ליד בנימינה ובמסגרת תקיפה זו נפגעו עשרות חיילים. בנוסף, החזבאללה הצליח לפגוע במגורי ראש הממשלה בקיסריה ולתקוף בהצלחה (מבחינתו) מספר מטרות ספורדיות באזור נהריה, רמת הגולן, חורפיש ומקומות נוספים. חדירות הכטב"ם גורמות גם להפעלה של סירנות באזורים מאוד גדולים ובהתאמה, להפרעה ניכרת לאורחות החיים של האזרחים (מכיוון שבניגוד לרקטות, מקום נפילתם לא ידוע). ישראל משקיעה בנושא משאבים ניכרים והיא מפתחת מערכות גילוי, זיהוי, הפלה, מיגון פסיבי והתרעה בקנה מידה ארצי. בין השאר, ישראל מצטיידת במכ"מים רבים, במערכות גילוי אלקטרו-אופטיות, במערכות גילוי אקוסטיות, במערכות זיהוי מסוגים שונים, ברחפנים מיירטים, בנשק קליעי ובכלל זה בתותחי נ"מ, כולל M61 וולקן, במערכות הגנה רכה ממספר סוגים, בתותחי לייזר ובאמצעים נוספים. חברות פעילות בתחום כוללות את רפאל מערכות לחימה מתקדמות, תעשייה אווירית, אלביט מערכות, ראדא, אלישרא, וורפל, סנטריקס, D-Fend, דיפנסינק וחברות רבות נוספות.

סין

גם סין ערכה ניסויים עם מערכות לייזר נגד כטב"מים.

רוסיה

רוסיה משדרגת את מערכת ההגנה האווירית לטווח קצר Pantsir-S, ומוסיפה לה יכולת יירוט כלי טיס בלתי מאוישים. מערכת ה-Pantsir-S כוללת רכב ועליו מכ"ם בקרת ירי, חיישנים אלקטרו–אופטיים, שני תותחי 30 מ"מ ועד ל-12 טילי 57E6 מונחים לטווח קצר. המערכת מותאמת להתמודדות עם מטרות זריזות שטסות בגובה נמוך

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

הגנה מפני כטב"מים41662466Q25492593