דונקסטר

דונקסטר
Doncaster
מדינה	הממלכה המאוחדת
אומת הבית	אנגליה
אזור	יורקשייר והאמבר
מחוז	דרום יורקשייר
רובע עירוני	דונקסטר
אזור זמן	UTC
	(למפת הממלכה המאוחדת רגילה) לונדון בלפסט אדינבורו ליברפול ברמינגהאם ניוקאסל מנצ'סטר לידס פורטסמות' קארדיף גלאזגו פלימות' האוקיינוס; האטלנטי; הים; הצפוני; תעלת; למאנש; האוקיינוס; האטלנטי; צרפת אירלנד איי; שטלנד; אורקני האיים; ההברידיים; דונקסטר

דונקסטר (באנגלית: Doncaster) היא עיר ונפה עירונית השוכנת בדרום יורקשייר במחוז יורקשייר והאמבר שבצפונה של אנגליה.

דונקסטר נקראת על שם נהר הדון (דון קסטר; "המבצר על הדון") הזורם דרכה, היא המרכז המנהלי של הרובע המטרופוליני של העיר דונקסטר, והיא היישוב השני בגודלו בדרום יורקשייר אחרי שפילד. העיר ממוקמת בעמק דון בקצה המערבי של רמות האמברהד וממזרח להרי הפניין. נכון ל-2021, אוכלוסייתה מנתה 87,455 תושבים, בעוד שרובע המטרופולין של דונקסטר מנה אוכלוסייה של 308,697 תושבים^[1].

היסטוריה

האזור שבו שוכנת העיר היה מיושב כבר בתקופות הפרהיסטוריות, אולם יסודותיה כיישוב קבוע החלו להתגבש כאשר הרומאים הקימו במקום מבצר בשם דאנום (Danum) במאה הראשונה לספירה. המבצר נבנה סביב שנת 70 לספירה, כחלק מרשת המבצרים שסיפקו הגנה על הדרך הרומית שבין לינקולן ליורק, וצפה על מעבר נהר הדון שחצה את העמק. המבצר נבנה תחילה מחומרי עץ ואדמה ובהמשך חוזק במצודת אבן, ואוכלס בכוח צבאי שמנה כ-500 חיילים. סביב המבצר צמח יישוב אזרחי קטן, שכונה ויקוס, שבו התגוררו משפחות, סוחרים ובעלי מלאכה שסיפקו שירותים לחיילים. ממצאים ארכאולוגיים רבים, בהם מגנים, כלים ואבני מזבח, מעידים על פעילות רומית מתמשכת במקום עד תחילת המאה ה-5, כאשר קרסה השליטה הרומית בבריטניה והחיילים האחרונים עזבו את האזור^[2].

לאחר התקופה הרומית, העיר נזכרת במקורות מהמאות ה-6 וה-9 בשם קר דאן (Cair Daun), בין היתר היא מוזכרת ברשימת הערים הבריטיות שבספרו של נניוס. עם הזמן התבססה האוכלוסייה האנגלו-סקסונית, והשם שונה לדון צ'סטר (Don Ceaster), שילוב של שם הנהר דון והמונח הלטיני "קסטרה" (castra) שפירושו "מבצר" או "מחנה צבאי" (בדומה לשם העיר צ'סטר). בתקופה זו התפתחה סביב המקום קהילה חקלאית קטנה, שהתבססה על האדמות הפוריות של עמק הדון. בימי המלך אלפרד הגדול, נכללה דונקסטר בתחומי ממלכות הסקסונים והייתה חשופה לפשיטות ויקינגיות ולאיום דני ממזרח אנגליה^[3]. במאה ה-11, לאחר הכיבוש הנורמני של אנגליה בידי ויליאם הכובש, נכללה דונקסטר בספר יום הדין של 1086, שבו צויין כי האזור כמעט חרב בעקבות מדיניות "הרס הצפון" שנקטו הנורמנים כלפי יישובים שהתנגדו לכיבוש. עם זאת, במהלך המאה ה-12 שוקמה דונקסטר והפכה לעיר שוק משגשגת. האציל נייג'ל פוסארד הקים באזור את טירת קוניסברו, אשר שלטה על דרכי המסחר וכפרי הסביבה. באותה תקופה נבנתה גם כנסיית סנט ג'ורג' הראשונה, במקום שבו ניצב כיום מבנה הכנסייה הגותית הגדולה של העיר. על פי מסמכים מהמאה ה-12, המלך ריצ'רד הראשון, מלך אנגליה, העניק לעיר בשנת 1194 כתב זכויות כעיר, שאישר לה לקיים שוק חופשי ואת מוסדות השלטון המקומיים. למרות שריפה קשה שפרצה בשנת 1204 וגרמה לנזקים כבדים, התאוששה דונקסטר במהירות ושבה לשמש מרכז אזרחי ומסחרי אזורי חשוב^[2].

במהלך ימי הביניים התפתחה העיר רבות עקב מקומה האסטרטגי על נתיבי תנועה ראשיים בצפון אנגליה ונקודת מעבר לסוחרים וצליינים. היא הפכה למרכז מסחר אזורי שבו התקיימו ירידים שנתיים, והודות למיקומה בצומת דרכים בין דרום אנגליה לצפונה, הפכה לאחת מערי השוק החשובות ביורקשייר של ימי הביניים. בתקופת הרפורמציה והעת החדשה המוקדמת, חוותה דונקסטר תקופות של מגפות והתפרצויות דבר, אך גם שגשוג מתחדש במסחר ובמלאכה. המאה ה-18 סימנה את תחילתה של פריחה כלכלית המשמעותית בעיר, עם עליית מעמד הביניים, הופעת מוסדות תרבות שונים, בניית בית האחוזה המפואר (1750) ומיסוד מרוצי הסוסים המקומיים; כולל תחרות הסנט לגר (St. Leger) שנערכה לראשונה בשנת 1776 ומאז נחשבת לאחת מתחרויות הסוסים הוותיקות בעולם^[2].

החיבור לרכבת הצפונית הגדולה (GNR) באמצע המאה ה-19 הפך את דונקסטר למרכז תחבורה ותעשייה, וכלל הקמת בתי מלאכה להנדסה ולבניית קטרים, בהם נבנו בין היתר הקטרים LNER סדרה A3 "הסקוטי המעופף" וה-"מאלרד", מהידועים בעולם^[4]. בתקופה זו התרחבה דונקסטר באופן ניכר בעקבות גילויי פחם בסביבתה, והפכה לאחד ממרכזי הכרייה הגדולים בבריטניה. תעשיות נלוות, כגון זכוכית, מתכת וכימיקלים, מילאו את העיר ופיתחו כלכלה מגוונת. עם דעיכת תעשיית הפחם בשנות ה-70 של המאה ה-20, סבלה העיר ממשבר תעסוקתי אך נקטה צעדים להתחדשות עירונית ופיתוח מגזר השירותים. בעשורים האחרונים עברה דונקסטר התחדשות עירונית ותרבותית, עם פתיחת מרכזי תרבות, שיקום מבנים היסטוריים ופתיחת נמל התעופה דונקסטר שפילד. בשנת 2022 הוענקה לעיר רשמית תואר עיר, כהוקרה על מעמדה ההיסטורי והכלכלי המתחדש בלב דרום יורקשייר^[5].

תחבורה

תחנת הרכבת דונקסטר היא תחנת הרכבת הראשית של דונקסטר, אשר נפתחה ב-1850 ומשרתת מאז את העיר והאזור. התחנה המשמשת תחנת מעבר נוסעים מרכזית בין קו החוף המזרחי הראשי, קרוס קאנטרי וקווים אזוריים הפועלים ברחבי צפון אנגליה, זוהי גם הנקודה שבה קווי רכבת לונדון וצפון-מזרח המסתעפים ללידס מתפצלים מהמסלול הראשי, הממשיך צפונה לכיוון אדינבורו וייברלי. התחנה שוכנת במרחק של כ-251 ק"מ במורד הקו מלונדון קינגס קרוס, וממוקמת בין רטפורד ליורק על קו הראשי. היא מנוהלת על ידי רכבת לונדון וצפון-מזרח והיא התחנה השנייה העמוסה ביותר בדרום יורקשייר (אחרי שפילד) והרביעית העמוסה ביותר ביורקשייר והאמבר עם כ-3.916 מיליון נוסעים בשנה^[6], בנוסף היא משרתת שבעה חברות רכבת שונות - שיא שהיא חולקת עם אדינבורו וקרו.

ממערב לדונקסטר עובר קטע מהיר (M) של כביש ה-A1, ציר התנועה ההיסטורי המרכזי בין לונדון לאדינבורו. כ-20 קילומטרים מהעיר עובר הכביש המהיר M1, זה מתחבר לדונקסטר במספר כבישים רוחביים, בהם ה-A630 וה-A635, בנוסף הכביש המהיר M18 מחבר בין ה-M1, ה-A1(M), עובר מדרום לעיר, ועולה צפונה לחיבור עם הכביש המהיר M62.