גן הגתות
 |
גן הגתות הוא גן ארכאולוגי בראשון לציון שבו מרוכזות גתות מתקופות שונות שנמצאו בסביבתה של העיר.
הגן ממוקם בפינת רחוב שפרינצק ושדרות ההסתדרות, במקום שבו נחשפה ב-1991 גת תעשייתית עם רצפת פסיפס מהתקופה הביזנטית. ב-2003 התגלו בסביבתה של ראשון לציון מספר גתות מהתקופה ההלניסטית ומתקופת הברזל. שתיים מהן הועתקו לגן בשנים 2004 ו-2006. בגן נבנתה גם גת מודרנית על בסיס מודל של גת ביזנטית. גת זו שימשה את תלמידי בית הספר הסמוך ללימוד על תהליך ייצור היין ולהתנסות בהפקתו.
הגן נקרא על שמו של שמעון פ' רוזנטל, שהיה יינן ראשי ביקב ועסקן מקומי.[1] הגן תחום בגדר והגישה אליו נעשית בתיאום עם עיריית ראשון לציון.
הגתות בגן
גת ביזנטית
גת לייצור יין שמתוארכת למאות ה-5–6 לספירה. זוהי אחת משתי גתות שנחשפו במהלך עבודות פיתוח בשנת 1991 במקום שבו שוכן הגן.[2] ב-2009 נחשפה גת ביזנטית נוספת כ-400 מטר מדרום-מערב לאתר.[3] על פי גודלה ומורכבותה היחסית, מסתבר כי הייתה זו גת ציבורית ששימשה את האוכלוסייה הכפרית באזור. בתקופה המוסלמית פסק השימוש בגת והיא ננטשה. הגת מורכבת ממשטח דריכה (5.35x5.4 מ'), בור לשיקוע וסינון פסולת (1.1x1.2 מ') ובור איגום לאיסוף התירוש (קוטרו 2.75 מ'), שמחוברים ביניהם במרזב ובצינורות חרס. בצמוד לאגנים משטח לאחסון ענבים ותאים שבהם אוחסנו כנראה חומרי לוואי שהוּספו לתירוש. שטחי הגת מטויחים ומרוצפים בפסיפס לבן. במרכזו של משטח הדריכה ניצב בסיס אבן עגול בעל נקב רבוע, שבו הותקן מכבש בורג לסחיטת זגים. בתחתית הנקב צינור חרס שדרכו נוקז התירוש מתחת למשטח ואל בור השיקוע והסינון. בעבר ניצב בגן שחזור של המכבש. בתחתית בור האיגום שֶקע לאיסוף הזגים, שבו מותקן פסיפס בצורת צלב. הגת מוקפת בחומת אבן נמוכה שהשתמרה חלקית. אחת משתי הגתות שוחזרה על ידי רשות העתיקות ועיריית ראשון לציון, ואילו השנייה כוסתה בחזרה. מעל הגת הותקן גג רעפים ונוסף כבשׁ גישה מוגבה שמקיף חלקית את הגת.[4][5]
גת מתקופת הברזל
גת שמתוארכת למאות ה-8–6 לפנה"ס, ששימשה כנראה לעיבוד מספר זני ענבים. הגת נחשפה בחפירות הצלה שנערכו בספטמבר-אוקטובר 2003 ממערב לשכונת "חתני פרס נובל". הגת בנויה משלושה אגנים בעומק של כ-70 ס"מ, ערוכים בשורה, ללא חיבור ביניהם, שהאמצעי שבהם קטן יותר מרעיו. האגנים מצופים שכבת טיח לבן מסיד וצדפים למניעת חלחול. בתחתית כל אגן, לצד אחת מדופנותיו, נמצאת גומת שקיעה לאיסוף נוזלים. אין לגת משטח דריכה חיצוני, ודריכת הענבים נעשתה ככל הנראה באגנים עצמם. בתוך האגנים נמצאו חרסים מתקופת הברזל II. כ-30 מטר מהגת נתגלו שרידי יישוב, ולא הרחק מאתר החפירה שוכנת גם המצודה האשורית. גתות דומות לה מצויות בתל קסילה, תל גזר, תל מיכל ולוד.[6][7] עם העתקתה של הגת נחנך הגן.[8]
גת הלניסטית
אחת ממספר גתות שנחשפו בשנת 2003 במסגרת חפירות הצלה שנערכו באזור מעוין שורק, מתוארכת למאות ה-3–2 לפנה"ס. גודל המתחם שבו התגלתה מעיד על ייצור תעשייתי, שייתכן שאף נועד לייצוא. הגת מורכבת ממשטח דריכה, בור סינון ובור איגום לאיסוף תירוש, מטויחים למניעת חלחול. התירוש זרם ממשטח הדריכה דרך מרזב לבור הסינון, שבו שקעה הפסולת, ומשם לבור האיגום. במרכז בור האיגום גומת שיקוע לריכוז הזגים. בשנת 2006 הועתקה הגת לגן.[9][10]
גת למטרות חינוכיות
גת מודרנית שנבנתה בשטח הגן על פי מודל של גת מהתקופה הביזנטית, במסגרת פרויקט משותף לעירייה, לבית הספר "ידלין" הסמוך וליקבי כרמל. תלמידי המוסד תחזקו את המתחם, למדו על תהליך הפקת היין והתנסו בו בעצמם. בתקופת הבציר הובאו אל הגת ענבים, התלמידים דרכו עליהם והתירוש שמופק מועבר לתסיסה בחביות שאוחסנו בבית הספר. בסוף התהליך היין בוקבק ונמכר. נכון ל-2013 הפרויקט אינו פעיל.[11][12][13]
לקריאה נוספת
- ערן שביט, "ראשון לציון", חדשות ארכאולוגיות ק (1993), עמ' 48
קישורים חיצוניים
- גת ביזנטית, אתרים ארכאולוגים באתר עיריית ראשון לציון
- גן הגתות באתר רשות העתיקות
הערות שוליים
- ^ שילוט במקום. ראו גם רוזנטל פאול שמעון באלבום המשפחות - מוזיאון ראשון לציון.
- ^ ערן שביט, "ראשון לציון", חדשות ארכאולוגיות ק (1993), עמ' 48.
- ^ אלי הדד, ראשון לציון, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", 125 (28 בנובמבר 2013).
- ^ גן הגתות באתר רשות העתיקות.
- ^ שילוט בגן.
- ^ יואב ארבל, ראשון לציון, חולות, דוח סופי, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", 121 (10 בנובמבר 2009).
- ^ שילוט בגן.
- ^ צחר רותם, גן גתות בראשון: גת ביזנטית, גת מתקופת הברזל וגפנים עתיקות, באתר הארץ, 25 במרץ 2004.
- ^ עוזי עד ואנג'לינה דגוט, גן שורק (דרום), באתר "חדשות ארכיאולוגיות", 118 (1 במרץ 2006).
- ^ שילוט בגן.
- ^ שילוט בגן.
- ^ דברי הסבר שניתנו בע"פ במסגרת סיור מטעם מוזיאון ראשון לציון.
- ^ על הפרויקט באתר בית הספר ידלין.
23440529גן הגתות