גלציולוגיה

גלציולוגיה (מלטינית: "חקר הקרח") הוא ענף מחקר העוסק בקרחונים יבשתיים ובקרח בטבע. גלציולוגיה הוא ענף מחקר הנמצא תחת מדעי כדור הארץ, ומשלב בתוכו גאוגרפיה, גאולוגיה, גאומורפולוגיה, קלימטולוגיה, מטאורולוגיה, הידרולוגיה, ביולוגיה, אקולוגיה ומכניקת זרימה. חקר הקרח על הירח נקרא "אסטרוגלציולוגיה" (Astroglaciology).[1]
מבוא
קרחון יבשתי הוא נהר קרח הנוצר משכבות דחוסות של שלג ונע באיטיות כתוצאה מכוח הכבידה. הגלציולוגיה עוסקת בתזוזת הקרח לאורך זמן, בתהליך ייצור הקרחונים היבשתיים, ואף בשכבות קרח יבשתיות. גלציולוג הוא חוקר העוסק בקרחונים, במשקעים קרחוניים ובתצורות קרחוניות ובתהליך הייצור שלהן. הגלציולוגיה קשורה גם לגאומורפולוגיה קרחונית, תחום בגאומורפולוגיה, העוסק באינטראקציה בין קרחון לקרקע.
אזורי קרחונים
ישנם 2 סוגים של אזורי קרחונים, והם נוצרים בתהליכים שונים:
- אלפין (Alpine) – קרח הזורם במורד עמקים באזורים הרריים ויוצר לשון קרח הנעה לעבר המישורים שתחתיו. קרחונים אלפיניים עלולה להשפיע על הטופוגרפיה המקומית.
- אזור אבלציה (Ablation zone) – אזור קרחוני בגובה נמוך (מתחת לגובה הקרקע). בשונה מאזור הצטברות, אזורים אלו מאופיינים עם אובדן של מסת קרח. אובדן זה יכול לנבוע מהפשרה, המראה, התאיידות, התפוררות, תהליכים אאוליים כמו נביחת שלג, מפולת שלגים ועוד.
מושגים
- גב חדיד (Arête) – רכס סלעי צר המפריד בין שני עמקים. הוא נוצר בדרך כלל כאשר שני קרחונים שוחקים שני עמקים קרחוניים מקבילים.
- קרקס קרחוני (Cirque) – שקע גאולוגי, תחילתו של עמק שצורתו דמוית אמפיתיאטרון, שנוצר כנקודת המוצא של עמק קרחוני על ידי סחיפה.
- שכבת קרח יבשתית (Ice sheet) – קרחון המכסה אדמה על פני שטח הגדול מ-50,000 קמ"ר. בימינו קיימות שתי שכבות קרח יבשתיות – באנטארקטיקה ובגרינלנד.
- שדה קרח (Ice field) – אזור נרחב המכוסה קרח או קרחונים. שדה קרח נמצא לעיתים קרובות באזור אקלים קר או באזור גבוה שבו יש מספיק משקעים
- הצטברות קרחונים (Glacier ice accumulation) – אזור בו יש הצטברות רחבה של שלגים וקרחונים הנוצרים בעקבות אדי מים הנקפאים או מפולת שלגים.
- מקפא קרחוני (Névé) – סוג צעיר וגרגירי של שלג שהומס חלקית, הוקפא מחדש ונדחס, אך עוד לא התגבש לשלג. סוג זה של שלג קשור להיווצרות קרחונים באמצעות תהליך של תהליכי בליה קרחוניים
- נונאטאק (Nunataq) – צורת נוף חשופה, במקרים רבים סלעית, של רכס הרים, הר או פסגה שאינם מכוסים בקרח או בשלג בתוך (או בשולי) שדה קרח או קרחון.
- טארן (Tarn) – אגם קטן בהר, הנוצר בתוך שקע שנחצב על ידי קרחון קדום (קרקס קרחוני).
- שקע קרחוני (Kettle) – שקע רדוד, המכיל משקעים ומים, שנוצר כתוצאה מנסיגת קרחונים או משיטפונות שמקורם קרחוני.
- אסקר (Esker) – רכס ארוך ומפותל המורכב משכבה של חול וחצץ, הנוטה להופיע באזורים שהפכו לקרחון, או שהיו קרחון בעבר
תזוזת קרחונים
קרחונים עלולים לזוז מאזור לאזור, אך דבר זה תלוי במספר גורמים:
- טמפרטורת הקרח – אם הקרחון מגיע לטמפרטורת המסה, הוא מתחיל להינמס ולהשיל מים מהקצוות שלו, מה שמאפשר לו לזוז מעל פני הקרקע.
- שיפוע הקרח.
- עובי הקרחון.
- מים תת-קרחוניים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ Richard S. Williams Jr, Summary Remarks, Annals of Glaciology 9, 1987-01, עמ' 254–255 doi: 10.3189/S0260305500000987
גלציולוגיה43240110Q52120