אזור אבלציה
אזור אבלציה (באנגלית: Ablation zone) מתייחס לאזור הנמוך של קרחון או כיפת קרח, הנמצא מתחת לקו הפירן, שבו קצב אובדן המסה (אבלציה) עולה על קצב ההצטברות, מה שמוביל לאובדן נטו של מסת קרח.[1] אזורי אבלציה (אובדן מסה) נמצאים בדרך כלל בגבהים נמוכים יותר, שבהם טמפרטורות חמות יותר מעודדות הפשרה, כאשר גובה קו שיווי המשקל או קו השלג מפריד בין אזור האבלציה לבין אזור ההצטברות הגבוה יותר.[2] האיזון בין המסה שנוספה באזור ההצטברות לבין המסה שאבדה באזור האבלציה קובע את מאזן המסה של הקרחון (אנ').[3]
השיטה העיקרית של אובדן המסה משתנה לפי סוג הקרחון: הפשרה פנימית לרוב דומיננטית בקרחונים המסתיימים ביבשה או בקרחונים ממוזגים (קרחון שבו הטמפרטורה של הקרח נמצאת בנקודת ההתכה שלו לכל אורך המסה), בעוד שהתנתקות קרחונים עשויה להיות הדומיננטית בקרחונים המסתיימים בים.[2][4] גם סחופת (כל חומר סלעי שאינו קרח או מים, אשר נמצא על פני הקרחון או בתוכו) על פני השטח משפיעה על קצב אובדן המסה, מכיוון ששכבת סחופת דקה מגבירה את ההפשרה של פני השטח, בעוד ששכבת סחופת עבה מבודדת את הקרח שמתחתיה.[5] אזורי אבלציה רגישים מאוד לשינויי אקלים, שכן עליית הטמפרטורות גורמת לתזוזה של קו השיווי משקל כלפי מעלה, מרחיבה את אזור האבלציה, ותורמת לנסיגת הקרחונים ולעליית מפלס הים.[6]
תהליכי אבלציה
התהליכים המרכזיים של איבוד מסת הקרחון הם הפשרה, התנתקות קרחונים, התאיידות, המראה, תהליכים איאוליים (הנגרמים על ידי הרוח) כגון הסעת שלג ברוח, מפולות שלג וכל סוג אחר של אבלציה.[1] חשיבותם היחסית של תהליכים אלו תלויה בסוג הקרחון ובסביבתו. הפשרת פני השטח היא לרוב התהליך הדומיננטי בקרחונים המסתיימים ביבשה, מכיוון שטמפרטורות האוויר עולות בדרך כלל בגבהים נמוכים יותר.[2] בקרחונים המסתיימים בים, התנתקות קרחונים עשויה להוות מקור אובדן מרכזי, ואף הדומיננטי ביותר.[7] ביריעות קרח, האבלציה היא לרוב שילוב של הפשרת פני השטח, התאיידות, סחיפת רוח, ואם הן מסתיימות בים – גם התנתקות קרחונים והפשרה של מדפי קרח מתחת לפני השטח על ידי מי הים.[4]
מאפייני פני השטח
אזורי אבלציה מכילים לעיתים קרובות מאפייני מי הפשרה, כגון אגמים על-קרחוניים (Supraglacial lake), נחלים תוך-קרחוניים (englacial streams) ואגמים תת-קרחוניים (Subglacial lake). מי הפשרה יכולים לזרום על פני השטח של הקרחון כנחל על-קרחוני, או שהם יכולים להתנקז אל תחתית הקרחון (מצע הקרחון) דרך סדקים קרחוניים (אנ') ומולינים (פירים קרחוניים (אנ')), ובסופו של דבר לצאת בקצה הקרחון כמי הפשרה.[2]
השפעת כיסוי הסחופת
סלעים, עפר או משקעים (סדימנטים) אחרים מכסים לעיתים קרובות חלק מאזור האבלציה של הקרחון או את כולו, ובכך משפיעים על קצב הפשרת הקרח.[5] מדידות שטח הראו קשר הדוק בין עובי שכבת הסחופת לבין קצב ההפשרה; במקומות שבהם הכיסוי דק, קצב ההפשרה גובר בהשוואה לקרח נקי, בעוד שכיסוי עבה משמש כחומר מבודד ומפחית את ההפשרה. עובי הסחופת הקריטי הוא כ-2 סנטימטרים. מעבר לערך זה, קצב ההפשרה פוחת באופן אקספוננציאלי ככל שעובי הסחופת עולה.[5][8]
שני מנגנונים מנוגדים משפיעים על מידת ההשפעה של סחופת פני השטח: לסחופת יש אלבדו (כושר החזר קרינה) נמוך יותר מאשר לשלג או לקרח נקי, מה שרק אומר שהיא קולטת יותר קרינת שמש ומאיצה את ההפשרה. מנגד, ככל שהסחופת מתעבה, היא פועלת כבידוד בין האטמוספירה לבין פני השטח של הקרחון, ובכך מפחיתה את האנרגיה התרמית שמגיעה אל הקרח.[5]
צורות נוף וזיהוי
משקעים המצטברים באזור האבלציה ויוצרים תלוליות או גבעות קטנות נקראים קיים (Kame). טופוגרפיה של קיים ושל שקעים קרחוניים יעילה במיוחד לצורך זיהוי אזורי אבלציה לשעבר של קרחון. הקרחון, המפשיר באופן עונתי, משקיע סחופת רבה בשוליו שבתוך אזור האבלציה. לרוב ניתן להבחין חזותית בין אזור האבלציה לבין אזור ההצטברות; שלג המפשיר עונתית חושף את הקרחון החשוף שמתחתיו – שהוא עמום יותר, בעל גוון אפור-כחול, ולעיתים קרובות מכוסה סחופת. לעומת זאת, אזור ההצטברות עשוי להיראות לבן בוהק הודות לשלג טרי או שלג רב-שנתי.[2]
שינוי אקלים
אזורי אבלציה רגישים מאוד לשינויי אקלים, שכן עליית הטמפרטורות עלולה לגרום לקו שיווי המשקל לעלות בגובה, ובכך להרחיב את אזור האבלציה ביחס לאזור ההצטברות. בין השנים 1901 ל-2018, אבלציה של קרחונים היוותה כ-41 אחוזים מעליית מפלס הים הממוצעת הגלובלית שנמדדה, מה שהפך אותה לגורם התורם היחיד הגדול ביותר במהלך תקופה זו.[6]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Cogley, J G; Hock, R; Rasmussen, L A; Arendt, A A; Bauder, A; Braithwaite, R J; Jansson, P; Kaser, G; Möller, M (2011). Glossary of glacier mass balance and related terms (Report) (באנגלית). UNESCO/IHP. doi:10.5167/uzh-53475.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 Davies, Bethan (2020-06-22). "Glacier accumulation and ablation". AntarcticGlaciers.org (באנגלית בריטית).
- ↑ "Cryosphere Glossary | National Snow and Ice Data Center". nsidc.org.
- ^ 4.0 4.1 "Ablation | glaciation | Britannica". Encyclopedia Britannica (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-2026-01-02.
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 Bendle, Jacob (2020-06-23). "The role of debris cover on glacier ablation". AntarcticGlaciers.org (באנגלית בריטית).
- ^ 6.0 6.1 "Chapter 9: Ocean, Cryosphere and Sea Level Change". www.ipcc.ch (באנגלית).
- ↑ "Glacier - Ice Sheets, Movement, Formation | Britannica". Encyclopedia Britannica (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-2026-02-06.
- ↑ Fujii, Yoshiyuki (1977). "Field Experiment on Glacier Ablation under a Layer of Debris Cover". Journal of the Japanese Society of Snow and Ice. 39 (Special): 20–21. doi:10.5331/seppyo.39.Special_20.
אזור אבלציה43377696Q322152