גלאוקוכרואיט
| תכונות המינרל | |
|---|---|
| הרכב כימי | CaMn+2SiO4 |
| מערך קריסטלוגרפי | אורתורומבי |
| צורת הגביש | בדרך כלל גרגרי או מסה חסרת צורה. הגבישים פריזמתיים ארוכים אינם מפותחים וגודלם עד 1 ס"מ. בדרך כלל בנפרד או במקבצים עמודיים. |
| צבע | ירוק, חום, אפור כחלחל, ורדרד ולבן. |
| ברק | זגוגי ודמוי שרף |
| שקיפות | שקוף למחצה |
| פצילות | בלתי מובחנת |
| שבירה | דמוי קונכייה |
| קשיות | 6 בסולם מוס |
| משקל סגולי | 3.4 |
| שרטוט | לבן |
| מידע נוסף | גבישים תאומים נפוצים בדרך כלל בזוגות, ולעיתים רחוקות בשלישיות. |
| מינרלים נלווים | וילמיט, אנדרדיט, הרדיסטוניט, טפרואיט, דיופסיד, קלציט, פרנקליניט, וזינקיט |
גלאוקוכרואיט הוא מינרל נזוסיליקטי (סיליקט במבנה דמוי איים) השייך לקבוצת האוליבין.[1]
תכונות
נוסחת המבנה הכימי של גלאוקוכרואיט טהור היא CaMn+2SiO4. הגלאוקוכרואיט כמעט ואינו יוצר תמיסה מוצקה (שורה איזומורפית, כלומר תרכובות דומות בהרכבן) עם מינרלים אחרים. מחקר שנערך ב-1987[2] הוכיח כי יש מעט מאד תמיסה מוצקה בין הגלאוקוכרואיט והטפרואיט (Mn2 SiO4), אף הוא חבר בקבוצת האוליבין. כמו כן יש מעט החלפות של קטיון המנגן במגנזיום, ברזל או אבץ.
כמו שאר המינרלים בקבוצת האוליבין, הגלאוקוכרואיט מתגבש במערכת האורתורומבית (חבורת סימטריות מרחבית Pbnm) כפי שמוצג באיור 1. היונים של המנגן מצויים באתר M1 והיונים של הסידן באתר M2. תא היחידה גדול יותר מתא היחידה של האוליבין נטול הסידן, הטפרואיט, והפרמטרים שלו הם: Åa=4.92 , b=11.19Å, c=6.51Å.
הגלאוקוכרואיט מופיע בטבע בדרך כלל במקבצים גרגריים או חסרי צורה. הגבישים פריזמתיים ארוכים, אינם מפותחים, וגודלם עד 1 ס"מ, בדרך כלל בנפרד או במקבצים עמודיים. גבישים תאומים נפוצים בדרך כלל בזוגות, ולעיתים רחוקות בשלישיות. הקשיות של המינרל בינונית, 6 בסולם מוס, והמשקל הסגולי הוא 3.4.
אופטית המינרל הוא דו-צירי שלילי. מקדם השבירה של הגלאוקוכרואיט נע בין 1.68 ל-1.73. צבעם של גבישי הגלאוקוכרואיט הוא בדרך כלל ירוק, אפור כחלחל, ורדרד או לבן, ובגושים גדולים חום. במקצת הדגימות נתגלה "אפקט האלכסנדריט" (שינוי צבע כתלות בסוג האור המוטל על המינרל).
המינרל נתגלה לראשונה ב-1899 במכרה פרנקלין, במחוז ססקס (Sussex) שבניו ג'רזי שבארצות הברית על ידי צמד הגאולוגים האמריקנים סמואל פנפילד (Samuel Lewis Penfield) וצ'ארלס וורן (Charles Hyde Warren). מקור שם המינרל מיוונית, צרוף של המילים "כחול-ירוק" ו"צבע", רמז לגוון של דגימות המינרלים הראשונות. הדגימה המקורית שנתנה את השם למינרל מצויה כיום באוניברסיטת ייל.
מקור ותפוצה
הגלאוקוכרואיט נברא בששת ימי בראשית באבני גיר המכילות מינרלי מנגן שעברו התמרה (כך בפרנקלין ובקורומן בדרום אפריקה); בסלעי סקארן במגע בין דיאבז לשיש (כך בערוץ אנאקיט ברוסיה)
גלאוקוכרואיט הוא מינרל נדיר מאוד, ועד היום הוא אותר בשישה מקומות בלבד בעולם.[3] המקומות לדוגמה בהם ניתן למצוא גלאוקוכרואיט כוללים את מכרה פרנקלין, במחוז ססקס (Sussex) שבניו ג'רזי שבארצות הברית (המקום שבו נתגלה המינרל לראשונה), מקום בו המינרל מצוי בשפע, אך בניגוד למינרלים רבים אחרים מפרנקלין, הוא אינו מצוי כלל בגבעת סטרלינג (Sterling Hill) הסמוכה; במכרה וסלס (Wessels) במחוז הכף בדרום אפריקה; סמוך לערוץ אנאקיט בשפך הנהר טונגוסקה במרכז סיביר שברוסיה ובמכרה קומבאט (Kombat), 49 ק"מ מצואמב שבנמיביה.[4]
קישורים חיצוניים
- אתר WebMineral
- גלאוקוכרואיט באתר Mindat
- גלאוקוכרואיט באתר המינרלים של פרנקלין (המקום בו נתגלה המינרל לראשונה)
- פרויקט rruf
הערות שוליים
- ^ כך על פי אתר Mindat. עם זאת על פי אתר Mineral Galleries לא תמיד נוהגים לכלול את המינרלים המכילים סידן בקבוצת האוליבין.
- ^ Peter B. Leavens, Pete Dunn, Donald Burt, Glaucochroite (olivine, CaMnSiO) from Franklin, New Jersey: Its composition, occurrence, and formation", American Mineralogist, Volume 72, pages 423-428, 1987
- ^ אתר Mindat
- ^ לרשימה המלאה ניתן להיעזר בקישור לאתר Mindat.
