ג'וזף אנדרווד
| לידה |
24 באוקטובר 1791 מחוז גוצ'לנד, וירג'יניה, ארצות הברית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
23 באוגוסט 1876 (בגיל 84) באולינג גרין, קנטקי, ארצות הברית | ||||
| מקום קבורה | Fairview Cemetery | ||||
| מדינה |
| ||||
| השכלה | אוניברסיטת טרנסילבניה | ||||
| מפלגה |
המפלגה הלאומית הרפובליקנית המפלגה הוויגית | ||||
| ילדים | ג'ון אנדרווד, יוג'ין אנדרווד | ||||
| חתימה |
| ||||
| אם | Frances Rogers | ||||
| |||||
| |||||
ג'וזף רוג'רס אנדרווד (באנגלית: Joseph Rogers Underwood; 24 באוקטובר 1791 – 23 באוגוסט 1876) היה פוליטיקאי, עורך דין ושופט אמריקאי, שכיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית וכסנאטור מטעם מדינת קנטקי.
ביוגרפיה
ראשית חייו ומשפחתו
אנדרווד נולד ב-24 באוקטובר 1791 במחוז גוצ'לנד שבווירג'יניה, לג'ון אנדרווד – ותיק מלחמת העצמאות האמריקאית – ולאשתו פרנסס רוג'רס. אחיו הצעיר, וורנר אנדרווד (אנ'), נבחר גם הוא לייצג את מחוז הקונגרס ה־3 של קנטקי.
בשנת 1803 עבר אנדרווד למחוז בארן שבקנטקי, להתגורר עם דודו, אדמונד רוג'רס. הוא למד בבתי ספר פרטיים, סיים את לימודיו בקולג' טרנסילבניה שבלקסינגטון בשנת 1811, והמשיך בלימודי משפטים אצל רוברט ויקליף. לימודיו הופסקו לזמן קצר כדי לשרת כלוטננט ברגימנט הרגלים ה־13 של קנטקי במלחמת 1812.
ב־26 במרץ 1817 נישא לאליזה מק'קואס טרוטר, ולהם נולדו כמה ילדים, בהם יוג'ין אנדרווד (1818–1893), ג'וליה אנדרווד קוקס (1822–1875), אליזה אנדרווד רטלג' (1829–1865) וג'יין אנדרווד רוג'רס (1830–1907). לאחר מותה ב־1835 נישא בשנית לאליזבת ת'רלקלד קוקס (1818–1884), אחותו של ג'ון ת'רלקלד קוקס, חתנה של בתו ג'וליה. מנישואים אלה נולדו בין היתר ג'ון קוקס אנדרווד (1840–1913), רוברט אנדרווד (1844–1907), לילי אנדרווד מונפורד (1854–1885), וג'וזפין אנדרווד וודס (1858–1920).
קריירה
בשנת 1813 הוסמך לעריכת דין והחל לעסוק במקצוע בגלאזגו שבקנטקי. הוא שימש כחבר נאמני העיר וכמבקר מחוזי עד 1823. בין השנים 1816–1819 היה חבר בבית הנבחרים של קנטקי.
בשנת 1823 עבר לבאולינג גרין, נבחר שוב לבית הנבחרים המקומי (1825–1826), וניסה ללא הצלחה להיבחר כסגן מושל קנטקי ב־1828. באותה שנה מונה לשופט בבית המשפט לערעורים, בו כיהן עד 1835, לאחר סיום פרשת "בית המשפט הישן–בית המשפט החדש"[1].
אנדרווד, שהיה מתנגד מוצהר לאנדרו ג'קסון ותמך בשחרור העבדים, נבחר מטעם המפלגה הוויגית לבית הנבחרים של ארצות הברית, שם כיהן מטעם מחוז הקונגרס ה־3 של קנטקי בשנים 1835–1843. הוא עמד בראש ועדת בית הנבחרים לענייני מחוז קולומביה. לאחר מכן חזר לעיסוקו כעורך דין, שימש כחבר בחבר האלקטורים בבחירות לנשיאות של 1844, וב־1846 נבחר שוב לבית הנבחרים של קנטקי, שם כיהן כיושב ראש.
בשנים 1847–1853 כיהן כחבר הסנאט של ארצות הברית מטעם קנטקי.
אנדרווד שחרר את עבדיו ושלח אותם לליבריה, ועודד אחרים לנהוג כך. עם זאת, תמך בפשרת 1850. בשנת 1858 ירש שבעה עבדים אך שחרר גם אותם מיד. הוא התנגד לעבדות, אך תמך בשחרור הדרגתי במקום מיידי, ולא האמין שלממשל הפדרלי סמכות לכפות חוקים בנושא זה על המדינות. עם זאת, היה מתנגד חריף לפרישת הדרום. בשנים 1861–1863 נבחר שוב לבית המחוקקים של קנטקי, שם פעל נגד הבדלנים במדינת הגבול. שניים מבניו דווקא הצטרפו לקונפדרציה. בשנת 1864 השתתף בוועידה הדמוקרטית הלאומית וסייע לשקם את המפלגה במדינתו. בתקופת מלחמת האזרחים היה ידוע כתומך נלהב באיחוד.
מוות ומורשת
אנדרווד נפטר ליד באולינג גריןשבקנטקי ב־23 באוגוסט 1876. מסמכיו שמורים באוניברסיטת וסטרן קנטקי.
בנו ג'ון קוקס אנדרווד היה מהנדס בצבא הקונפדרציה, לימים מהנדס העיר באולינג גרין וראש העיר לזמן קצר, וכן סגן מושל קנטקי ה־21. נכדו, אוסקר אנדרווד (בנו של יוג'ין), היה מנהיג הרוב בבית הנבחרים ולאחר מכן מנהיג המיעוט בסנאט של ארצות הברית.
קישורים חיצוניים
- ג'וזף אנדרווד באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- ג'וזף אנדרווד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ "פרשת בית המשפט הישן–בית המשפט החדש" בקנטקי (1823–1826) הייתה משבר פוליטי־משפטי שבו התקיימו בו־זמנית שני בתי משפט לערעורים מתחרים, עד להשבתו של 'בית המשפט הישן' והכרעתו הסופית.
אחרי מלחמת 1812, רבים מתושבי קנטקי שקעו בחובות כבדים. כדי להקל על הלווים, המחוקקים העבירו חוקים שאיפשרו להם דחייה בתשלום חובות ("חוקי הקלה"). בית המשפט לערעורים של קנטקי ("הבית הישן") פסל חוקים אלו בטענה שהם נוגדים את החוקה. בתגובה, המחוקקים – שתמכו בלווים – חוקקו חוק לביטול בית המשפט הקיים והקימו בית משפט חדש ("הבית החדש") עם שופטים אחרים שצפויים היו לאשר את חוקי ההקלה. נוצר מצב של שני בתי משפט לערעורים מתחרים – הישן והחדש – שכל אחד טען לסמכות החוקית העליונה. הדבר יצר כאוס משפטי ופוליטי בקנטקי במשך כשלוש שנים. בשנת 1826 בוטל "הבית החדש", והשופטים של "הבית הישן" הושבו לתפקידם. בכך הסתיימה הפרשה, אבל היא הותירה משקעים פוליטיים עזים.
ג'וזף אנדרווד42200823Q1534586