בר גולדברג

בער גולדברג
בער גאָלדבערג
לידה	1799; חלודנה, פרוסיה המזרחית החדשה (פולין), ממלכת פרוסיה
פטירה	9 במאי 1884 (בגיל 85 בערך); י"ד באייר ה'תרמ"ד; פריז, צרפת
ידוע בשל	חוקר לשון עברית וערבית, פרשן כתבי יד עתיקים
השכלה	אוטודידקט
תקופת פעילות	המאה ה-19
עיסוק	חוקר, סופר, עורך כתבי יד

בער גולדברג (ביידיש: בער גאָלדבערג; ט' בטבת ה'תק"ס, 25 בדצמבר 1799 – 9 במאי 1884, י"ד באייר ה'תרמ"ד), היה משכיל, חוקר, הבראיסט יהודי, מן העורכים והמהדירים הראשונים של כתבי יד עבריים וערביים מימי הביניים. פעל בפולין, גרמניה, אנגליה וצרפת. חתימתו הספרותית הייתה "דברי בג" – ראשי התיבות של שמו: "בער גולדברג".

ביוגרפיה

גולדברג נולד בכפר חלודנה, סמוך ללומז'ה שבפולין. לאלכסנדר זיסקינד ורבקה. בגיל 5 נפטר אביו והוא הובא בידי אמו לבית סבתו בעיר ראצקי. בגיל שמונה נפטרה גם אמו, והוא נותר יתום גלמוד; בני עירו כינוהו "בערל דער יתום", גדל בעוני והתחנך על ברכי המסורת היהודית. כבר בנעוריו נחשב לעילוי בזכות שליטתו בתלמוד, ובא' באייר תרט"ו בגיל 15 נישא לרחל^[1] בת הגביר ר' אליהו זילבערמן^[2]. בגיל שמונה־עשרה נשא בעול פרנסת משפחתו. החנות נוהלה בידי אשתו בעוד הוא הקדיש את עיקר זמנו ללימוד. בתקופה זו כונה גם "בערל אליעס" על שם חותנו. במסעותיו לקניגסברג רכש ספרי השכלה במקום סחורות, ובבית חותנו קשר ידידות עם ראש העיר המקומי. בשנת תקצ"ה (1835) נסע לוורשה על מנת להיפגש עם השר איוואן פסקביץ' בניסיון לפעול לשיפור מצבו החינוכי של היישוב היהודי. בגיל ארבעים החל להשלים את השכלתו, ולמד באופן עצמאי ערבית ושפות שמיות.

ברלין

בשנת תר"ג (1843) עבר להתגורר בקניגסברג, אך לאחר כמה חודשים עבר לברלין. שם נחשף לרוח תנועת ההשכלה היהודית בדירתו שברחוב קלויסטרסטר מספר 9 ביקרוהו אישים שונים, והוא קיבל מליצות מאת פרידריך בסל ויוהאן יעקובי. היו לו גם מהלכים בבית הבנקאי יוסף מנדלסון, בעיר זו התיידד עם שניאור זק"ש, אולם לא מצא בברלין פרנסה.

בתקופה זו פרסם שני חיבורים:

קונטרס מסוד חכמים – פירוש ללוח העברי בצירוף טבלאות כרונולוגיות (ברלין, 1845).
חופש מטמונים – מבחר מאמרים נדירים מתוך כתבי־יד, ובהם פסקים של רש"י, איגרת רב שרירא גאון, מאמר על האסכטולוגיה אצל אבן עזרא, משלים מהגאונים ופיוט של יצחק אבן גיאת (ברלין, 1845).

לונדון

לאחר ארבע שנים, בשנת תר"ז (1847), עזב את העיר ונסע ללונדון. שם ישב בהמוזיאון הבריטי והעתיק כתבי־יד שונים, אך נחשד כי גנב כתב־יד מהספרייה.

שם פרסם עם אריה ליב רוזנקראנץ את הספר:

יסוד עולם מאת יצחק בן יוסף הישראלי מטולדו – חיבור אסטרונומי בצירוף תקציר בגרמנית ותרשימים (ברלין, 1848).

אוקספורד

בעקבות זאת עבר לאוקספורד, שם ישב בספריית הבודליאנה והעתיק את ספר יוחסין השלם, ועוד ספרים יקרי ערך.

פריז

בשנת 1852 עבר לפריז, שם התמסר ללימוד כתבי־יד עבריים וערביים בהספרייה הלאומית של צרפת, ופעל בשירות חכמת ישראל. בשנת תרי"ח (1858) שהה שלושה חודשים בפרנקפורט דמיין כדי למכור את ספרו "ברכת אברהם", ובחודש שבט של אותה שנה שב לפריז ונשאר בה עד יום מותו. בעיר זו התיידד עם שלמה מונק, אלברט כהן ויוסף דרנבורג, וקיבל תמיכה כלכלית ממיכאל ארלנגר, יוסף גינצבורג, שלמה זלמן חיים הלברשטאם ואליעזר הלוי.

בין פרסומיו החשובים מתקופה זו:

ספר הרקמה – תרגום יהודה אבן תיבון לדקדוק העברי של יונה אבן ג'נאח (עם הנרי ווידאוור^[3], פרנקפורט, 1857).
ברכת אברהם – תשובות אברהם בן הרמב"ם לדניאל הבבלי (ליק, 1859).
ספר תגין – על אותיות הכתר בספרי תורה, כולל מדרש קטן המיוחס לרבי עקיבא (פריז, 1866).
איגרת רבי יהודה בן קורייש – מכתבו בערבית ליהודי פאס (עם ז'ן ז'וזף לנדר ברז'ס (אנ'), פריז, 1867).
מעשה ניסים – תרגום מערבית לעברית של ביקורת דניאל הבבלי על ספר המצוות לרמב"ם (פריז, 1866).
אגרת רב שרירא גאון – מהדורה מדעית עם הגהות והערות (מיינץ, 1873).
ספר זכרונות – קונקורדנציה מקראית של אליהו בחור (פרנקפורט, 1875)^[4].

גולדברג פרסם מאות מאמרים בעיתונות העברית, הלבנון, הכרמל, כרם חמד ובמיוחד בעיתון המגיד. כתביו עסקו בהיסטוריה של עם ישראל, דקדוק עברי, אסטרונומיה ועוד. סגנונו נחשב לעמוס ולא מסודר, אך מלא ידע ועמל.

בפריז שימש מורה ומדריך לחוקרים צעירים. בין היתר אירח בביתו את העיתונאי גצל זליקוביץ, ובאמצעותו הכיר אליעזר בן־יהודה את ההגייה הספרדית של העברית.

פטירה

בער גולדברג נפטר בפריז ב־י"ד באייר תרמ"ד (9 במאי 1884). בלווייתו הספידוהו הרב הראשי של צרפת, לזר איזידור, והרב הראשי של פריז, צדוק כהן.

משפחתו

היה לו אח, נחום, שהתגורר בעיר ידוובנה^[5].

בנו, אלכסנדר, סייע לאביו בהדפסת ספריו^[6], ולאחר פטירתו השתדל להוציא לאור את כתביו^[7].

לקריאה נוספת

תולדות הח' ב"ג מפאריז (אוטוביוגרפיה), בתוך: אוצר הספרות, א, תרמ"ז (1887), עמ' 71–72, בארכיון האינטרנט
- ביקורת, ב"הצפירה⁩, 26 פברואר 1890⁩"
זכרונות לתולדות ב"ג, ישראל איסר גולדבלום (אנ'), ‏אוצר הספרות, באתר גוגל ספרים

קישורים חיצוניים

בער גולדברג – ערך באנציקלופדיה יודאיקה (באנגלית)
נקרולוג בעיתון "ל'אוניברס ישראליט", 16.5.1884, עמ' 507 (בצרפתית)
חבל על דאבדין, המגיד, 3 ביולי 1884

ידיעת פטירתו

פאריז, הצפירה, 20 במאי 1884
ציון לנפש, המגיד, 22 במאי 1884
Boston Hebrew Observer⁩, 6 יוני 1884⁩ (באנגלית)

הערות שוליים

↑ נפטרה בפריז, י"ח בחשוון תרל"ה.
↑ איש ח"י גורלאנד, פרחי קדם מארץ צפון, המגיד, 12 ביולי 1865.
↑ ⁨⁨The Jewish World⁩, 27 אוקטובר 1882⁩.
↑ ⁨⁨⁨⁨The Jewish World⁩, 4 ספטמבר 1874.
↑ ראו: הצפירה⁩, 21 אוגוסט 1887⁩.
↑ ⁨⁨The Jewish World⁩, 20 מאי 1881⁩.
↑ ⁨⁨The American Hebrew⁩, 13 יולי 1888⁩.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

בר גולדברג41962661Q113467992

[1] נפטרה בפריז, י"ח בחשוון תרל"ה.

[2] איש ח"י גורלאנד, פרחי קדם מארץ צפון, המגיד, 12 ביולי 1865.

[3] ⁨⁨The Jewish World⁩, 27 אוקטובר 1882⁩.

[4] ⁨⁨⁨⁨The Jewish World⁩, 4 ספטמבר 1874.

[5] ראו: הצפירה⁩, 21 אוגוסט 1887⁩.

[6] ⁨⁨The Jewish World⁩, 20 מאי 1881⁩.

[7] ⁨⁨The American Hebrew⁩, 13 יולי 1888⁩.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]